462
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:מתה מחמת מלאכה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ספר שבלה
| (15 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
אכן יש שלושה הסברים בטעם דין "מתה מחמת מלאכה": א. פשיעת המשאיל (רמב"ן). ב. מחילת המשאיל (רשב"א). ג. מקח טעות. והמשותף לכל שלושת ההסברים הוא, שלפי כולם סיבת הפטור אינה בגלל שהשואל מצד עצמו פטור בנזק שמחמת המלאכה, אלא מסיבות חיצוניות - פשיעת המשאיל, מחילת המשאיל או מקח טעות, וזה כמו שאמרנו שהפטור הוא פטור חיצוני ולכן אינו מופיע בפרשית שומרים. | אכן יש שלושה הסברים בטעם דין "מתה מחמת מלאכה": א. פשיעת המשאיל (רמב"ן). ב. מחילת המשאיל (רשב"א). ג. מקח טעות. והמשותף לכל שלושת ההסברים הוא, שלפי כולם סיבת הפטור אינה בגלל שהשואל מצד עצמו פטור בנזק שמחמת המלאכה, אלא מסיבות חיצוניות - פשיעת המשאיל, מחילת המשאיל או מקח טעות, וזה כמו שאמרנו שהפטור הוא פטור חיצוני ולכן אינו מופיע בפרשית שומרים. | ||
הערה זו מופיעה גם במאמר [http://asif.co.il/?wpfb_filepage=t-25-375-387-pdf מתה מחמת מלאכה], משה כהן, מעליות כה, עמודים 382-383, . | הערה זו מופיעה גם במאמר [http://asif.co.il/?wpfb_filepage=t-25-375-387-pdf מתה מחמת מלאכה], משה כהן, מעליות כה, עמודים 382-383. | ||
כל זה נכון לשיטת הראשונים, אולם לפי ביאורי חלק מהאחרונים לשיטת הרמב"ם שצוינו בגוף הסוגיה, פטור "מתה מחמת מלאכה" מיוסד על סברות ייחודיות לדיני שומרים. | |||
[[משתמש:תלמיד1|תלמיד1]] 11:58, 8 במאי 2016 (IDT) | [[משתמש:תלמיד1|תלמיד1]] 11:58, 8 במאי 2016 (IDT) | ||
==ספר שבלה== | |||
רציתי להעיר, שמה שמופיע שמרן הגר"א שפירא רצה לפטור עצמו בטענת מתה מחמת מלאכה, אינו מה שסיפר מרן הגר"ע יוסף עצמו בהספדו על מרן רה"י באזכרה בבית המדרש, אלא שהגר"ע יוסף עצמו אמר שמרן רה"י פטור בגלל מתה מחמת מלאכה. מצ"ב קישור [https://mercazharav.org.il/2019/07/05/%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%93%D7%9F-%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%90%D7%9E%D7%AA-%D7%9C%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%95 דיין שדן דין אמת לאמיתו] | |||
[[משתמש:שאולי דב גרינפלד|שאולי דב גרינפלד]] ([[שיחת משתמש:שאולי דב גרינפלד|שיחה]]) 23:32, 28 באוגוסט 2021 (IDT) | |||
==בירור שיטת התוספות== | ==בירור שיטת התוספות== | ||
| שורה 15: | שורה 22: | ||
[[משתמש:תלמיד1|תלמיד1]] 17:30, 5 במאי 2016 (IDT) | [[משתמש:תלמיד1|תלמיד1]] 17:30, 5 במאי 2016 (IDT) | ||
| שורה 38: | שורה 31: | ||
לפי מה שהתבאר לעיל בדף השיחה, שפטור "מתה מחמת מלאכה" אינו קשור ל"פרשיית שומרים", והוא נובע מסברות חיצוניות, מובן כיצד לוקח הרא"ש את הפטור של "מתה מחמת מלאכה" משואל לאדם המזיק, שהרי סברת מחילה שייכת גם באדם המזיק כמו בשואל ואין סיבה לחלק ביניהם, ולכן אומר הרא"ש שכיון שמתה מחמת מלאכה סברת המחילה גורמת לכך שהיושב על הספסל אינו חייב מדין אדם המזיק. <BR/> | לפי מה שהתבאר לעיל בדף השיחה, שפטור "מתה מחמת מלאכה" אינו קשור ל"פרשיית שומרים", והוא נובע מסברות חיצוניות, מובן כיצד לוקח הרא"ש את הפטור של "מתה מחמת מלאכה" משואל לאדם המזיק, שהרי סברת מחילה שייכת גם באדם המזיק כמו בשואל ואין סיבה לחלק ביניהם, ולכן אומר הרא"ש שכיון שמתה מחמת מלאכה סברת המחילה גורמת לכך שהיושב על הספסל אינו חייב מדין אדם המזיק. <BR/> | ||
אך קשה, שאם כל סיבת החיוב היא מטעם אדם המזיק, לא מובן למה צריך הרא"ש לפטור מצד "מחמת מלאכה", הרי לשיטת הרא"ש בבבא קמא (ג א) אדם המזיק פטור באונס גמור, א"כ מדוע צריך הרא"ש להגיע ל"מתה מחמת מלאכה", ולא אומר שפטור בגלל שזה אדם המזיק באונס גמור? - צריך לומר שהרא"ש סבור ששבירת הספסל לא מוגדרת כאונס גמור אלא כאונס כעין אבדה שאדם המזיק חייב עליו, ולכן ללא הסברה שבמתה מחמת מלאכה פטור מצד מחילה היה השובר חייב לשלם מדין אדם המזיק. לפי זה יוצא ששיטת הרא"ש שגם באונס כעין גנבה ואבדה קיים דין "מתה מחמת מלאכה", ואכן כך התבאר בגוף הסוגיה מדברי הרא"ש בשו"ת (צב א). | אך קשה, שאם כל סיבת החיוב היא מטעם אדם המזיק, לא מובן למה צריך הרא"ש לפטור מצד "מחמת מלאכה", הרי לשיטת הרא"ש בבבא קמא (ג א) אדם המזיק פטור באונס גמור, א"כ מדוע צריך הרא"ש להגיע ל"מתה מחמת מלאכה", ולא אומר שפטור בגלל שזה אדם המזיק באונס גמור? - צריך לומר שהרא"ש סבור ששבירת הספסל לא מוגדרת כאונס גמור אלא כאונס כעין אבדה שאדם המזיק חייב עליו, ולכן ללא הסברה שבמתה מחמת מלאכה פטור מצד מחילה היה השובר חייב לשלם מדין אדם המזיק. לפי זה יוצא ששיטת הרא"ש שגם באונס כעין גנבה ואבדה קיים דין "מתה מחמת מלאכה", ואכן כך התבאר בגוף הסוגיה מדברי הרא"ש בשו"ת (צב א). | ||
[[משתמש:תלמיד1|תלמיד1]] 17:39, 8 במאי 2016 (IDT) | |||
==הערות בעניין שיטת המחנה אפרים ורבינו יוסף בכור שור== | |||
[[משתמש:תלמיד1]] - חושבני ש'''לכאורה''' המחנה אפרים אכן לא בא להסביר דין כיחש מחמת מלאכה שהוא מחמת הסברה הפשוטה המבוארת בדברי הרשב"א, ורק את דין מתה מחמת מלאכה הוא מסביר כן. ולפי"ז סרה תמיהתך מכחשה מחמת מלאכה ונגנבה שלא מחמת מלאכה. | |||
מלבד זאת יש ליישב תמיהה זו בשנבין שאף אם שואל אינו, שומר הינו, ולכן על גניבה ואבידה יתחייב לכה"פ כמו שומר שכר. אך לזה עדיין יקשה מנאנסה אחר שכיחשה מחמת מלאכה. | |||
מאחר וראיתי שהבאת זאת אף בשם רבינו יוסף בכור שור מן הראשונים, יש לטרוח ולהבין דבריו. עיינתי בפנים וחושבני שיש להסביר זאת לא במובן של אגלאי מילתא '''למפרע''' אלא במובן של פקיעת ה'''בעלות''' של השואל ברגע המיתה. וזאת, מאחר וברור לכל שמטרת השאילה היא כדי להשתמש בה, וברגע שנתגלה כשל מהותי '''בבהמה''' המונע מלעשות מלאכתה פקעה השאילה מרגע זו ואילך, אף שכל זמן שיכול היה להשתמש בו הרי הוא שואל לכל דבר [ואין אנו אומרים שמאחר שאינו שואל לכל התקופה המוסכמת שוב אינו שואל מעיקרא]. | |||
ולכן אף שבעליו הגמורים של בהמה נושאים באחריות ובהפסד אף לבהמה שמתה מחמת מלאכתה, שואל, מאחר וברגע שמתה פקעה שאילתה - שוב אינו נושא בהפסד אף של מיתה זו עצמה. | |||
לפי זה אין צורך להשתמש במטבע לשון '''מקח טעות''' שמשמעו שהשואל '''הוטעה''' ומחמת כן נתבטל כל ההסכם למפרע, אלא לכל היותר יש אומדנא בהסכם שבין המשאיל לשואל שברגע שהבהמה יוצאת מכלל שימוש אין מקום להמשך הבעלות מצד השואל. | |||
יוצא מכלל זה הוא כל אונס, על אף שאף הוא מונע את המשך ההשתמשות בבהמה, מאחר ואין זה מצד ה'''בהמה''' [שבזמן ההסכם היתה שייכת למשאיל ולכן לא קנאה השואל ממנו אלא לזמן שהיא ראויה למלאכה] אלא מצד מזלו של הבעלים שבמקרה שלנו הוא ה'''שואל''' [מאחר שהוא דבר שנתחדש עתה לאחר גמר ההסכם] ולא המשאיל אמור לישא בהפסדים. | |||
[[משתמש:שמעיה הרץ|בש''ם]] 19:20, 10 במאי 2016 (IDT) | |||
:ישר כוחך על הערות! | |||
:בעניין שיטת רבינו יוסף בכור שור אני מסכים שיש מקום להסביר כך את דבריו, ולפי זה אין כוונתו כדברי המחנה אפרים שהדגיש שיש כאן '''שאלה בטעות''', שמכך משמע במפורש שכוונתו למקח טעות רגיל. | |||
:בעניין תשובותיך לשאלה שלי על המחנה אפרים: | |||
:לגבי תשובתך הראשונה, לכאורה יש לשאול כשאלתי גם לגבי נגנבה '''ומתה''' מחמת מלאכה ברשות הגנב, שגם כן לכאורה התברר שלא הייתה ראויה למלאכה (ומה לי אם התברר כן ברשות שואל או שהתברר כן ברשות הגנב) ולמפרע לא יתחייב על הגניבה. ועוד יש לדחות שבמחנה אפרים משמע שהוא בא להסביר גם את כחש מחמת מלאכה, ולכן הוא פוטר בספרים שבלו, ואם הוא מסכים לרשב"א בכחש היה לו לפטור בספרים. | |||
:לגבי תשובתך השנייה, אני מקבל את התירוץ, אולם כבר הערת שזה לא מיישב לגבי מצב של אונס, כגון שנגנבה בידי ליסטים מזויין. | |||
:[[משתמש:תלמיד1|תלמיד1]] 20:17, 10 במאי 2016 (IDT) | |||