347
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "עבד עברי גופו קנוי"
←אזכורים בש"ס לדין עבד עברי גופו קנוי: ניסוח
צורבא מרבנן (שיחה | תרומות) |
|||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות||קדושין טז א||עבדים ב יא|יורה דעה רסז מב}} | {{מקורות||קדושין טז א||עבדים ב יא|יורה דעה רסז מב}} | ||
'''עבד עברי גופו קנוי''' היא סוגיה העוסקת בגדרי ודיני קנין הגוף בעבד עברי הקנוי לישראל ולעכו"ם | |||
== | ==הגדרת הסוגיה== | ||
בש"ס מצויים ג' התייחסויות מפורשות לדין '''עבד עברי גופו קנוי''': | |||
בש"ס | |||
א. ב'''גמרא''' (קדושין טז א) מוכיח '''רבא''' מן הברייתא שעבד עברי צריך שטר כדי להשתחרר ואין די באמירת רבו '''זיל''' שעבד עברי גופו קנוי ולכן אין מועיל מחילה. | א. ב'''גמרא''' (קדושין טז א) מוכיח '''רבא''' מן הברייתא שעבד עברי צריך שטר כדי להשתחרר ואין די באמירת רבו '''זיל''' שעבד עברי גופו קנוי ולכן אין מועיל מחילה. | ||
| שורה 26: | שורה 24: | ||
בדין עבד עברי הקנוי לגוי מבואר ב'''בבא קמא''' (קיג ב) שגופו קנוי לו עכ"פ לדעת רבא, ואילו בגיטין (לח א) מוכח שאין גופו קנוי. | בדין עבד עברי הקנוי לגוי מבואר ב'''בבא קמא''' (קיג ב) שגופו קנוי לו עכ"פ לדעת רבא, ואילו בגיטין (לח א) מוכח שאין גופו קנוי. | ||
==שיטות הראשונים בביאור דברי רבא וביאור הסתירות לפיהם== | ==שיטות הראשונים בביאור דברי רבא וביאור הסתירות לפיהם== | ||
ניתן להצביע על 3 מהלכים עיקריים בהגדרת קנין הגוף ושונותו מקנין העבד הכנעני: | ניתן להצביע על 3 מהלכים עיקריים בהגדרת קנין הגוף ושונותו מקנין העבד הכנעני: | ||
| שורה 107: | שורה 106: | ||
====הראשונים ההולכים בדעת התוספות==== | ====הראשונים ההולכים בדעת התוספות==== | ||
לדברי | לדברי התוספות אשר לדעתם ודאי אין מועילה מחילה להפקיע מעשי ידיו, יש לחקור האם הוא מחמת שגופו קנוי לענין מעשי ידיו, או משום שגופו הוא כמשכון ובכ"ז די בזה שלא תועיל מחילה. | ||
ומדבריהם (בקדושין יז א ד"ה חלה) אשר הם מחלקים בין עבד עברי לבין שכיר במקרה מחלה, שהעבד הואיל וגופו קנוי אין צריך להשלים – כפרה אשר נקנית לצורך חלבה ומחמת מחלה לא הניבה כמצופה, ואילו השכיר אשר לא סיפק את התמורה אינו מקבל תשלום אלא על מה שעשה בפועל, יש להוכיח שיטתם שהעבד גופו קנוי לגבי זכות מעשי ידיו. | ומדבריהם (בקדושין יז א ד"ה חלה) אשר הם מחלקים בין עבד עברי לבין שכיר במקרה מחלה, שהעבד הואיל וגופו קנוי אין צריך להשלים – כפרה אשר נקנית לצורך חלבה ומחמת מחלה לא הניבה כמצופה, ואילו השכיר אשר לא סיפק את התמורה אינו מקבל תשלום אלא על מה שעשה בפועל, יש להוכיח שיטתם שהעבד גופו קנוי לגבי זכות מעשי ידיו. | ||
====מקורות נוספים בדברי הראשונים==== | ====מקורות נוספים בדברי הראשונים==== | ||
במקורות אחרים אנו מוצאים היקשים הלכתיים בין עבד עברי לבין שכיר, וכגון '''מהר"ם מרוטנבורג''' הובאו דבריו בספר מרדכי (בבא מציעא האומנין שמו) פוסק על מלמד שנשכר לעבודה כמקובל, ולאחר זמן מה מחל לו השוכר על ביצוע ההסכם בדברים בלבד, ועלה הנידון כאשר השוכר חוזר בו ממחילתו האם קנה המלמד את עצמו במחילה בלבד. והכריע על פי הדין בעבד עברי שבמחילה לבד אינו יוצא כן גם בכל שכיר. | במקורות אחרים אנו מוצאים היקשים הלכתיים בין עבד עברי לבין שכיר, וכגון '''מהר"ם מרוטנבורג''' הובאו דבריו בספר מרדכי (בבא מציעא האומנין שמו) פוסק על מלמד שנשכר לעבודה כמקובל, ולאחר זמן מה מחל לו השוכר על ביצוע ההסכם בדברים בלבד, ועלה הנידון כאשר השוכר חוזר בו ממחילתו האם קנה המלמד את עצמו במחילה בלבד. והכריע על פי הדין בעבד עברי שבמחילה לבד אינו יוצא כן גם בכל שכיר. | ||