347
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "עבד עברי גופו קנוי"
←אזכורים בש"ס לדין עבד עברי גופו קנוי: ניסוח
צורבא מרבנן (שיחה | תרומות) |
|||
| (7 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות||קדושין טז א||עבדים ב יא|יורה דעה רסז מב}} | {{מקורות||קדושין טז א||עבדים ב יא|יורה דעה רסז מב}} | ||
'''עבד עברי גופו קנוי''' היא סוגיה העוסקת בגדרי ודיני קנין הגוף בעבד עברי הקנוי לישראל ולעכו"ם | |||
== | ==הגדרת הסוגיה== | ||
בש"ס מצויים ג' התייחסויות מפורשות לדין '''עבד עברי גופו קנוי''': | |||
בש"ס | |||
א. ב'''גמרא''' (קדושין טז א) מוכיח '''רבא''' מן הברייתא שעבד עברי צריך שטר כדי להשתחרר ואין די באמירת רבו '''זיל''' שעבד עברי גופו קנוי ולכן אין מועיל מחילה. | א. ב'''גמרא''' (קדושין טז א) מוכיח '''רבא''' מן הברייתא שעבד עברי צריך שטר כדי להשתחרר ואין די באמירת רבו '''זיל''' שעבד עברי גופו קנוי ולכן אין מועיל מחילה. | ||
| שורה 26: | שורה 24: | ||
בדין עבד עברי הקנוי לגוי מבואר ב'''בבא קמא''' (קיג ב) שגופו קנוי לו עכ"פ לדעת רבא, ואילו בגיטין (לח א) מוכח שאין גופו קנוי. | בדין עבד עברי הקנוי לגוי מבואר ב'''בבא קמא''' (קיג ב) שגופו קנוי לו עכ"פ לדעת רבא, ואילו בגיטין (לח א) מוכח שאין גופו קנוי. | ||
==שיטות הראשונים בביאור דברי רבא וביאור הסתירות לפיהם== | ==שיטות הראשונים בביאור דברי רבא וביאור הסתירות לפיהם== | ||
ניתן להצביע על 3 מהלכים עיקריים בהגדרת קנין הגוף ושונותו מקנין העבד הכנעני: | ניתן להצביע על 3 מהלכים עיקריים בהגדרת קנין הגוף ושונותו מקנין העבד הכנעני: | ||
| שורה 56: | שורה 55: | ||
====מקורות נוספים לשיטה זו==== | ====מקורות נוספים לשיטה זו==== | ||
בין הראשונים שאפשר להשוותם עם דעת הרמב"ן יש למנות את ה'''רשב"א''' (יבמות ע ב ד"ה אלמא, קדושין טז א ד"ה אמר רבא) וה'''ריטב"א''' (יבמות ע ב ד"ה אלמא, קדושין טז א ד"ה אלא שטר | בין הראשונים שאפשר להשוותם עם דעת הרמב"ן יש למנות את ה'''רשב"א''' (יבמות ע ב ד"ה אלמא, קדושין טז א ד"ה אמר רבא) וה'''ריטב"א''' (יבמות ע ב ד"ה אלמא, קדושין טז א ד"ה אלא שטר) אשר הוסיפו על דבריו הסבר כאמור, וכן את '''רש"י''' שאף שלא מצאנו שיתייחס במפורש ליישוב הסתירות בין הסוגיות, מתוך דבריו (קדושין טז ב ד"ה גופו, בבא קמא קיג ב ד"ה גופו קנוי) ניכר שלמד שיש הבדל בין קנין קבוע לעולם לבין קנין שאינו אלא לזמן לגבי אכילת תרומה, והוא כדברי הריטב"א והרשב"א המבוססים על סברת הרמב"ן. | ||
כן מצאנו (גיטין לח א ד"ה לגופו) שיתייחס בפירושו ל'''גופו קנוי''' שהוא נוגע לגבי גט שחרור, ולא לגבי דינים אחרים. | כן מצאנו (גיטין לח א ד"ה לגופו) שיתייחס בפירושו ל'''גופו קנוי''' שהוא נוגע לגבי גט שחרור, ולא לגבי דינים אחרים. | ||
יצויין, שרש"י מדגיש כמה פעמים (ויקרא כב י, יבמות ע א ד"ה קנוי, קדושין ד א ד"ה זה, זבחים פב ב ד"ה אינו אוכל) שעבד עברי אין גופו קנוי לגבי אכילת תרומה, ולפי הבנה זו ברש"י כונתו שאין בו כל ג' המדריגות בקנין הגוף כעבד כנעני אלא ב' מהם בלבד. | יצויין, שרש"י מדגיש כמה פעמים (ויקרא כב י, יבמות ע א ד"ה קנוי, קדושין ד א ד"ה זה, זבחים פב ב ד"ה אינו אוכל) שעבד עברי אין גופו קנוי לגבי אכילת תרומה, ולפי הבנה זו ברש"י כונתו שאין בו כל ג' המדריגות בקנין הגוף כעבד כנעני אלא ב' מהם בלבד. | ||
כן יש להראות מקום לחידושי '''רבינו קרשקש''' המיוחס להריטב"א (גיטין לח א). | |||
יוער עוד, כי אף שמדברי התוספות ביבמות עולה מהלך אחר בביאור דברי רבא, ההכרח להדגיש ששיטת ה'''תוספות''' בקדושין (יט א ד"ה המקדש) נוטה בבירור לכיוון מהלך הרמב"ן, {{ראה עוד|עבד עברי גופו קנוי|שיטת התוס' בקדושין יט א}}. | |||
===שיטת התוספות=== | ===שיטת התוספות=== | ||
====תמצית שיטתם==== | ====תמצית שיטתם==== | ||
| שורה 90: | שורה 94: | ||
וכן יש לדייק מדברי ה'''רמב"ן''' עצמו שכתב (קדושין טז א ד"ה זאת אומרת) שהואיל ויש על העבד קנין הגוף המועיל לענין איסור, אם מחל לו אין גרעונו מחול והרי הוא כמפקיר עבדו שצריך גט שחרור, והלא מפקיר עבדו לכל הדיעות יצא לחירות לגבי מעשי ידיו וכל הצורך בגט שחרור אינו אלא כדי שיהא מותר בבת ישראל, הרי אנו רואים שדעת הרמב"ן הוא שמועיל מחילה לגבי קנין מעשי ידיו אף לרבא. | וכן יש לדייק מדברי ה'''רמב"ן''' עצמו שכתב (קדושין טז א ד"ה זאת אומרת) שהואיל ויש על העבד קנין הגוף המועיל לענין איסור, אם מחל לו אין גרעונו מחול והרי הוא כמפקיר עבדו שצריך גט שחרור, והלא מפקיר עבדו לכל הדיעות יצא לחירות לגבי מעשי ידיו וכל הצורך בגט שחרור אינו אלא כדי שיהא מותר בבת ישראל, הרי אנו רואים שדעת הרמב"ן הוא שמועיל מחילה לגבי קנין מעשי ידיו אף לרבא. | ||
יש להוסיף לרשימה זו את שיטת ה'''תוספות''' בקדושין (יט א ד"ה המקדש) שמדבריהם עולה שאף אם גוף העבד קנוי לענין איסור מעשי ידיו אינם אלא בגדר שעבוד שגופו משמש כמשכון להבטחתם. | |||
עוד כתב '''רבינו קרשקש''' בחידושיו המיוחסים לריטב"א (גיטין לח א ד"ה והא דאמרינן לעיל) שיש להוכיח כן מדברי הגמרא (קדושין יט א) שלדברי ר' יוסי ב"ר יהודה קדושי אמה העבריה מתבצעים שלא באמצעות מעות הראשונות שבהם נקנית לאמה, אלא ע"י מחילת השעבוד. הרי לנו שאף אם אין מועילה המחילה לגבי קנין האיסור אך כלפי קנין מעשי ידיה די בה. | עוד כתב '''רבינו קרשקש''' בחידושיו המיוחסים לריטב"א (גיטין לח א ד"ה והא דאמרינן לעיל) שיש להוכיח כן מדברי הגמרא (קדושין יט א) שלדברי ר' יוסי ב"ר יהודה קדושי אמה העבריה מתבצעים שלא באמצעות מעות הראשונות שבהם נקנית לאמה, אלא ע"י מחילת השעבוד. הרי לנו שאף אם אין מועילה המחילה לגבי קנין האיסור אך כלפי קנין מעשי ידיה די בה. | ||
| שורה 96: | שורה 102: | ||
ואת ההוכחה מדברי ר' יוסי ב"ר יהודה הוא דוחה מאחר ולהלכה לא נתקבלו דבריו וקידושי אמה העבריה מתבצעים ע"י המעות הראשונות אשר נקנית בהם לאמה. | ואת ההוכחה מדברי ר' יוסי ב"ר יהודה הוא דוחה מאחר ולהלכה לא נתקבלו דבריו וקידושי אמה העבריה מתבצעים ע"י המעות הראשונות אשר נקנית בהם לאמה. | ||
וכן דעת ה'''רא"ש''' (בשיטמ"ק בבא קמא קיג ב) שכתב שרק מחמת שגוף העבד קנוי לאדונו לגבי מעשי ידיו חשובה הפקעתו מתחת יד רבו גזל גמור ולא הפקעת הלואה גרידא, בעוד שאם היה זה התחייבות כאשר גופו משמש כמשכון אין זה אלא הפקעת הלואה. | וכן דעת ה'''רא"ש''' (בשיטמ"ק בבא קמא קיג ב) שכתב שרק מחמת שגוף העבד קנוי לאדונו לגבי מעשי ידיו חשובה הפקעתו מתחת יד רבו גזל גמור ולא הפקעת הלואה גרידא, בעוד שאם היה זה התחייבות כאשר גופו משמש כמשכון אין זה אלא הפקעת הלואה. | ||
====הראשונים ההולכים בדעת התוספות==== | ====הראשונים ההולכים בדעת התוספות==== | ||
לדברי | לדברי התוספות אשר לדעתם ודאי אין מועילה מחילה להפקיע מעשי ידיו, יש לחקור האם הוא מחמת שגופו קנוי לענין מעשי ידיו, או משום שגופו הוא כמשכון ובכ"ז די בזה שלא תועיל מחילה. | ||
ומדבריהם (בקדושין יז א ד"ה חלה) אשר הם מחלקים בין עבד עברי לבין שכיר במקרה מחלה, שהעבד הואיל וגופו קנוי אין צריך להשלים – כפרה אשר נקנית לצורך חלבה ומחמת מחלה לא הניבה כמצופה, ואילו השכיר אשר לא סיפק את התמורה אינו מקבל תשלום אלא על מה שעשה בפועל, יש להוכיח שיטתם שהעבד גופו קנוי לגבי זכות מעשי ידיו. | ומדבריהם (בקדושין יז א ד"ה חלה) אשר הם מחלקים בין עבד עברי לבין שכיר במקרה מחלה, שהעבד הואיל וגופו קנוי אין צריך להשלים – כפרה אשר נקנית לצורך חלבה ומחמת מחלה לא הניבה כמצופה, ואילו השכיר אשר לא סיפק את התמורה אינו מקבל תשלום אלא על מה שעשה בפועל, יש להוכיח שיטתם שהעבד גופו קנוי לגבי זכות מעשי ידיו. | ||
====מקורות נוספים בדברי הראשונים==== | ====מקורות נוספים בדברי הראשונים==== | ||
במקורות אחרים אנו מוצאים היקשים הלכתיים בין עבד עברי לבין שכיר, וכגון '''מהר"ם מרוטנבורג''' הובאו דבריו בספר מרדכי (בבא מציעא האומנין שמו) פוסק על מלמד שנשכר לעבודה כמקובל, ולאחר זמן מה מחל לו השוכר על ביצוע ההסכם בדברים בלבד, ועלה הנידון כאשר השוכר חוזר בו ממחילתו האם קנה המלמד את עצמו במחילה בלבד. והכריע על פי הדין בעבד עברי שבמחילה לבד אינו יוצא כן גם בכל שכיר. | במקורות אחרים אנו מוצאים היקשים הלכתיים בין עבד עברי לבין שכיר, וכגון '''מהר"ם מרוטנבורג''' הובאו דבריו בספר מרדכי (בבא מציעא האומנין שמו) פוסק על מלמד שנשכר לעבודה כמקובל, ולאחר זמן מה מחל לו השוכר על ביצוע ההסכם בדברים בלבד, ועלה הנידון כאשר השוכר חוזר בו ממחילתו האם קנה המלמד את עצמו במחילה בלבד. והכריע על פי הדין בעבד עברי שבמחילה לבד אינו יוצא כן גם בכל שכיר. | ||