הבדלים בין גרסאות בדף "שוק באישה ערווה"

→ העריכה הקודמת

שוק באישה ערווה (עריכה)

גרסה מ־17:09, 14 ביוני 2021

נוספו 6,346 בתים , 17:09, 14 ביוני 2021

מ

←‏סיכום

בוחן ובודק

בדוקי עריכות

261

עריכות

@@ שורה 29: / שורה 29: @@
 וכן לדעת '''רבנו תם''' ו'''רבי יהודה שירליאון''', הדין 'שיער באשה ערוה' לא נאמר לעניין קריאת שמע, אלא לעניין צניעות - שאין להסתכל בשיער אישה כדי ליהנות. ומדבריהם עולה שלדעתם אף שיער הבתולות בכלל זה, למרות שמותר להן לגלותו.{{הערה|ארחות חיים (הלכות קריאת שמע סימן לו) בשם רבנו טוביה בשם רבנו תם. תוספות רבי יהודה החסיד (ברכות כד. ד"ה קול), הובא גם באור זרוע (חלק א סימן קלג).}}{{הערה|וכן כתב רבינו יונה בספר היראה: "אל תשמיע לאזנך במתכוון קול אשה משוררת, כי קול באשה ערוה. שערה וכל האמור בשיר השירים - ערוה: קול, שער, שינים, צוואר האמור בפרשה לשבח". ופירשו רבים שאין כוונתו שהאישה צריכה ללבוש רעלה, אלא מדובר באיסור הסתכלות המוטל על האיש. וראה עוד בשו"ת בני בנים חלק ג סימן כו ד"ה "ובהרבה עניינים".}}{{הערה|אמנם נמצא באחד הראשונים, '''הריא"ז''', שכתב: "וכן שוק באשה ערוה, שאין גילוי השוק כגילוי הפנים. ''וצריכה האשה להזהר בגילוי שוקה'', וגם האיש יש לו להעצים עיניו שלא יראה גילוי השוק". (פסקי ריא"ז על ברכות פרק ג, הלכה ג אות ו). <br>
 מאידך, הרא"ה כתב: "ושוק באשה ערוה, וקא משמע לן דאף על גב דזימנין דמגלי". (חידושי הרא"ה ברכות כד.) ומפשטות דבריו נראה שאין האישה צריכה להיזהר שלא יתגלה שוקה, והדין בגמרא הוא איסור על האיש לקריאת שמע או אף להסתכלות.<br>
-וכעין זה בתוספות רא"ש (ברכות שם): "שוק באשה ערוה - דלא תימא פעמים שהאשה מגבהת בגדיה ואין דרכה להיות מכוסה, קמ"ל דהוי ערוה".<br>
+וכעין זה בתוספות רא"ש (ברכות שם): "שוק באשה ערוה - דלא תימא פעמים שהאשה מגבהת בגדיה ואין דרכה להיות מכוסה, קא משמע לן דהוי ערוה".<br>
 וראה להלן לעניין מנהג המקום ולעניין חיוב הכיסוי.}}
@@ שורה 65: / שורה 65: @@
 *בשיטה מקובצת תירץ: "שוק באשה ערוה. קא משמע לן, שאף על פי שפעמים הוא נגלה, דינו כמקום מכוסה שהוא מביא לידי ערוה".{{הערה|שיטה מקובת ברכות כד. וכעין זה תירצו הרא"ה (ברכות שם) והתוספות רא"ש (שם).}}
-*והב"ח תירץ: "ועוד נראה עיקר, דהסברא מבחוץ היא דאין לחוש כלל לגילוי השוק ואין צריך לומר לגילוי הרגל... דמן הסתם הן מלוכלכות בטיט וצואה ולא יגיע לידי הרהור. ולא דמי לאצבע קטנה דידיה של אשה דמסתמא נקיות הן וכל שכן פניה, דיגיע לידי הרהור דאסור, מה שאין כן שוק שלה אי לאו דגלי לן קרא דערוה היא".{{הערה|אורח חיים סימן עה.}}
+*והבית חדש תירץ: "ועוד נראה עיקר, דהסברא מבחוץ היא דאין לחוש כלל לגילוי השוק ואין צריך לומר לגילוי הרגל... דמן הסתם הן מלוכלכות בטיט וצואה ולא יגיע לידי הרהור. ולא דמי לאצבע קטנה דידיה של אשה דמסתמא נקיות הן וכל שכן פניה, דיגיע לידי הרהור דאסור, מה שאין כן שוק שלה אי לאו דגלי לן קרא דערוה היא".{{הערה|אורח חיים סימן עה.}}
 לתירוצים אלו נראה שאין חומרא מיוחדת בשוק, יותר משאר טפח באישה. וכן נראה בדעת '''הרמב"ם'''{{הערה|משנה תורה, הלכות קריאת שמע, סימן ג סעיף טז.}} ו'''השולחן ערוך'''{{הערה|אורח חיים סימן עה, ובבית יוסף העתיק את תירוץ הרשב"א.}} שהשמיטו את דין השוק, וכתבו רק את הדין של טפח באישה ערווה.
-*הב"ח הוסיף תירוץ נוסף: בשאר מקומות האיסור הוא דווקא בטפח, ובשוק אף פחות מטפח.{{הערה|אורח חיים סימן עה.}} וכן דעת '''הט"ז'''.{{הערה|סימן עה סעיף קטן א.}}
+*הבית חדש הוסיף תירוץ נוסף: בשאר מקומות האיסור הוא דווקא בטפח, ובשוק אף פחות מטפח.{{הערה|אורח חיים סימן עה.}} וכן דעת '''הטורי זהב'''.{{הערה|סימן עה סעיף קטן א.}}
 ==מהו שוק==
@@ שורה 75: / שורה 75: @@
 נאמר בתורה שהכהנים זוכים בשוק השלמים, ונחלקו התנאים מהו השוק{{הערה|חולין פרק י משנה ד.}}. עולה מדברי הראשונים והאחרונים, שלהלכה השוק הוא מעל הפרק (=מעל 'הברך' של הבהמה).{{הערה|שו"ת הרשב"א חלק א סימן ט ועוד.}}
-ואילו מהמשנה באוהלות שמונה את איברי האדם, נראה שהשוק נמצא מתחת לברך{{הערה|פרק א הלכה ח. אבל ראו בפירוש סדרי טהרות שם.}}. וכן נראה מדברי הגמרא בעניין חליצה.{{הערה|יבמות קג. וכן בנדה נז: "על שוקה ועל פרסותיה". וראו עוד בשו"ת רעק"א מהדורא תניינא סימן כח.}}
+ואילו מהמשנה באוהלות שמונה את איברי האדם, נראה שהשוק נמצא מתחת לברך{{הערה|פרק א הלכה ח. אבל ראו בפירוש סדרי טהרות שם.}}. וכן נראה מדברי הגמרא בעניין חליצה.{{הערה|יבמות קג. וכן בנדה נז: "על שוקה ועל פרסותיה". וראו עוד בשו"ת רבי עקיבא איגר מהדורא תניינא סימן כח.}}
 '''התוספות''' במנחות חילקו בין בהמה לאדם: "ומיהו אין ראיה מזרוע דבהמה לזרוע דאדם, דהא שוק דאדם נמי לא הוי כשוק דבהמות. דתנן באהלות: שניים בשוק, חמשה בארכובה, ואחד בירך. אלמא קרי שוק עצם המחובר לרגל".{{הערה|מנחות לז. ד"ה קיבורת.}}
@@ שורה 81: / שורה 81: @@
 ואילו '''התוספות ישנים''' ביומא חילקו בין לשון המקרא ללשון חכמים: "דודאי בלשון תלמוד אין חילוק ומשונה הוא מלשון המקרא, דלשון חכמים לעצמו. שהרי כמו כן מצינו בשוק של שלמים דפליגי על ר' יהודה בסוף משנה דפרק הזרוע שהיא מן הארכובה ולמעלה, אף על פי שבכל מקום בתלמוד קורא שוק מן הארכובה ולמטה. כדאמר במצות חליצה (יבמות קג.) דהוה ליה איסתוירא מעל ושוקא מעל דמעל, וכן שוק דריש אהלות חשיב ליה למטה מן הארכובה".{{הערה|יומא עא: ד"ה אמר ר' זירא.}}
-וכן '''המהר"י קרא''' פירש את הפסוק בישעיהו המובא בסוגייתנו: "גלי שוק - ירך העליונה".
+וכן '''המהר"י קרא''' פירש את הפסוק בישעיהו המובא בסוגייתנו: "גלי שוק - ירך העליונה".{{הערה|בשו"ת צור יעקב (חלק ב סימן א) תלה את פירוש השוק בסוגייתנו במחלוקת הראשונים הנ"ל. אמנם ראו בפסקה הבאה, שאפשר שאף התוספות במנחות לא נחלקו בסוגייתנו; ומאידך ראו בשו"ת אז נדברו (חלק יד סימן כ), שהציע שאם הפסוק בסוגייתנו הוא אסמכתא בעלמא והדין דרבנן, אין פירוש הפסוק והגמרא שווים.}}
+<br />
+===במקומות שונים===
+יש מן האחרונים שכתבו, שאף באדם ובדברי חז"ל אין פירוש השוק תמיד זהה.
-בשו"ת צור יעקב כתב שפירוש השוק בסוגייתנו תלוי במחלוקת הראשונים הנ"ל{{הערה|חלק ב סימן א.}}.
+כן כתב '''הדברי יציב''': "אלא שהגאון רבי עקיבא איגר... הביא ראיה גדולה מדין חליצה בסימן קס"ט סעיף כ"ח, שכתב 'ויסבב הרצועות פעמים סביב השוק', עד כאן לשונו (של השולחן ערוך), והרי אין המנהג לקשור למעלה... ויש לומר... שאין לעשות מזה כלל מוחלט לגמרי בלשון חכמים. ואין ראיה כל כך מלשון תורה ומחליצה... כיון שגם למטה מהקני"א (=מהברך) נקרא שוק לפעמים ולמעלה נקרא ירך..."{{הערה|דברי יציב אבן העזר סימן לז.}}
-אמנם יש שחלקו על כך, משני הצדדים: בשו"ת אז נדברו הציע שמכיוון שהפסוק בסוגייתנו הוא אסמכתא בעלמא, לכן גם לשיטת התוספות ישנים הכוונה כאן לחלק התחתון של הרגל{{הערה|חלק י"ד סימן כ אות ה'.}}.
+וכעין זה כתב '''החזון איש'''.{{הערה|אורח חיים סימן טז סעיף קטן ח.}}{{הערה|וכן כתב בעל שו"ת אהל יששכר (סימן ט): "יש מקום לומר שלא כיוונו התוספות לומר דכל מקום שהוזכר שוק אצל אדם שיהיה הכוונה על העצם המחובר לרגל, אלא רק על המשנה דאהלות. וכל שכן שלא נתכוונו לומר כן על לשון תורה שהוא משונה כמה פעמים מלשון חכמים כידוע... וכן מצינו בדברי חז"ל במגילה י"ד ע"ב באביגיל..."}}
-ומאידך יש שכתבו שאף לתוספות במנחות ואף בדברי חכמים אין פירוש השוק תמיד זהה, כמבואר להלן.
-===במקומות שונים בלשון חכמים===
-יש מן האחרונים שכתבו, שאף בדברי חז"ל אין פירוש השוק תמיד זהה.
-כן כתב '''הדברי יציב''': "אלא שהגאון רבי עקיבא איגר... הביא ראיה גדולה מדין חליצה בסימן קס"ט סעיף כ"ח, שכתב (השולחן ערוך) 'ויסבב הרצועות פעמים סביב השוק' עכ"ל, והרי אין המנהג לקשור למעלה... ויש לומר... שאין לעשות מזה כלל מוחלט לגמרי בלשון חכמים. ואין ראיה כל כך מלשון תורה ומחליצה... כיון שגם למטה מהקני"א (=מהברך) נקרא שוק לפעמים ולמעלה נקרא ירך..."{{הערה|דברי יציב אבן העזר סימן לז.}}
-וכעין זה כתב '''החזון איש'''.{{הערה|אורח חיים סימן טז סעיף קטן ח.}}
 וכן כתב '''הגרי"ח זוננפלד''', כתשובה להוכחה מהתוספות במנחות: "''לענין ערוה'' ודאי דלא נקרא שוק אלא למעלה מהקני"א (=מהברך), דהא העיקר שעל ידי זה יבוא יותר לידי הרהור".{{הערה|שלמת חיים סימן פד.}}
 ===להלכה===
@@ שורה 112: / שורה 104: @@
 כתבו הראשונים שהאיסור לקרוא קריאת שמע כנגד טפח מגולה באישה, הוא דווקא כנגד מקום שדרכה לכסותו{{הערה|רשב"א (ברכות כד.), רא"ש (ברכות פרק ג סימן לז), שולחן ערוך (סימן עה סעיף א).}}. ולכן פניה, ידיה ורגליה אינם בכלל האיסור.{{הערה|רשב"א שם ובית יוסף שם.}}
-וכן מותר לקרוא נגד שיער הבתולות, שכן אין דרכן לכסותו.{{הערה|שולחן ערוך שם סעיף ב, על פי הראשונים.}}
+וכן מותר לקרוא נגד שיער הבתולות, שכן אין דרכן לכסותו.{{הערה|שולחן ערוך שם סעיף ב, על פי הראשונים.}} וכן כנגד השערות של נשים נשואות שרגילות לצאת מחוץ לכיסוי.{{הערה|בית יוסף ורמ"א שם, על פי הרשב"א}}{{הערה|וראו עוד מחלוקת המהר"ם אלשקר (סימן לה) והצמח צדק (אבן העזר סימן קלט) האם יש היתר לגלות מיעוט משערות הראש, כל מקום לפי מנהגו.<br>
+והצמח צדק כתב בתוך דבריו: "אם במנהגא תליא, לא שייך לומר שיער באשה ערוה" (וכן כתב בהמשך לעניין שוק). <br>
+אלא שרבים הקלו להתפלל אף כנגד שיער מגולה לחלוטין של נשואות, במקומות שהנשים אינן מקפידות לכסות את ראשן (בן איש חי פרשת בא אות יב, כף החיים סימן עה אות יז, ערוך השולחן סימן עה סעיף ז, אגרות משה אורח חיים חלק א סימן לט, שרידי איש חלק א סימן ח ועוד). וראו באגרות משה (אורח חיים א מב) ובשרידי אש (חלק א סימן עח) שחילקו בין חיוב כיסוי השיער, שנלמד בכתובות מפרשת סוטה, ואינו פוקע על ידי המנהג; לבין איסור אמירת דברים שבקדושה מול שיער, שנלמד בסוגיה שלנו מפסוק בשיר השירים, ותלוי במנהג. <br>
+אף המשנה ברורה (סימן עה סעיף קטן י) והחזון איש (סימן טז אות ח) שחלקו על דעה זו, תלו זאת בחיוב הכיסוי שנלמד מפרשת סוטה, ולא בלשון 'ערוה' המופיעה בסוגייתנו.}}
 ===בשוק===
@@ שורה 120: / שורה 115: @@
 *וכן כתב '''הראבי"ה''': "טפח באשה ערוה... וכן שוק באשה ערוה וכן שער באשה ערוה וכן קול באשה ערוה כל הני אסור לקרות ק"ש כנגדם... ''וכל הדברים שהזכרנו למעלה לערוה, דווקא בדבר שאין רגילות להגלות''".{{הערה|ראבי"ה על מסכת ברכות, סימן עו.}} והובאו דבריו בראשונים נוספים.{{הערה|מרדכי (ברכות רמז פ) ואגור (הלכות ברכות סימן קכז). וכן כתבו ההגהות מיימוניות (הלכות קריאת שמע פרק ג אות ס).}}
-בדומה לזה כתב '''הדברי חמודות''', שגילוי השוק והזרועות{{הערה|לדעת רוב הפוסקים הזרוע היא החלק מהיד שנמשך מהכתף ועד למרפק, וכן דעת המשנה ברורה.}} תלוי במנהג המקום:
+בדומה לזה כתב '''הדברי חמודות''', שגילוי השוק והזרועות{{הערה|שם=זרוע|לדעת רוב הפוסקים הזרוע היא החלק מהיד שנמשך מהכתף ועד למרפק, וכן דעת המשנה ברורה.}} תלוי במנהג המקום:
 {{ציטוט|דבר שרגיל להיות מכוסה באשה. ובלשון הרשב"א שכתב הבית יוסף לא נתמעט אלא פניה ידיה ורגליה. וצריך לפרש דשוקה אינה בכלל רגליה... ואם כן גם זרועותיה אינן בכלל ידיה. ''ומסתבר דכל מקום ומקום לפי מנהגו'', דמידי הוא טעמא אלא דדברים שרגילה שלא לכסותם לא מקרי ערוה משום דלא אתי בהו לידי [הרהור] כיון דרגיל בהו, וכדלקמן גבי קול ושער.|מקור=דברי חמודות על הרא"ש, ברכות פרק ג אות קטז.}}
@@ שורה 138: / שורה 133: @@
 כתב '''הרמב"ם''' שאיסור ההסתכלות באישה הוא דווקא במתכוון להנות (כלומר, בהסתכלות מינית){{הערה|משנה תורה, הלכות איסורי ביאה, פרק כא הלכה ב.}}. וכן כתבו השולחן ערוך והאחרונים{{הערה|אבן העזר סימן כא סעיף א.}}.
-וחידש '''הפרי מגדים''' שזהו דווקא במקומות המגולים, אבל במקומות המכוסים ישנו אף איסור ראייה{{הערה|משבצות זהב סימן עה אות א.}}{{הערה|ופירש כן מה שכתב רש"י על שוק - 'להסתכל'. וכן פירש מדעתו הצל"ח (ברכות כד.) בדברי רש"י הנ"ל. והדבר שמואל (שו"ת סימן רצג) פירש את רש"י בדרך אחרת.}}. והביאו המשנה ברורה, ופירש: 'כגון זרועותיה וכה"ג שאר מקומות הגוף'.{{הערה|סימן עה סעיף קטן ז.}}
+וחידש '''הפרי מגדים''' שזהו דווקא במקומות המגולים, אבל במקומות המכוסים ישנו אף איסור ראייה{{הערה|משבצות זהב סימן עה אות א.}}{{הערה|ופירש כן מה שכתב רש"י על שוק - 'להסתכל'. וכן פירש מדעתו הצל"ח (ברכות כד.) בדברי רש"י הנ"ל. והדבר שמואל (שו"ת סימן רצג) והבית חדש (אורח חיים סימן עה) פירשו את רש"י בדרכים אחרות.}}. והביאו המשנה ברורה, ופירש: 'כגון זרועותיה וכה"ג שאר מקומות הגוף'.{{הערה|סימן עה סעיף קטן ז.}}
-ובספר '''גדר עולם''' (לבעל המשנה ברורה) האריך באיסור הנשים לילך בשיער וזרועות מגולים, אף במקומות שנהגו לגלותם.{{הערה|איסור גילוי הזרועות והשיער לנשואות עיקרו בסוגיה בכתובות (עב). חיוב כיסוי הראש נלמד שם מפרשת סוטה, ולא מהפסוק בשיר השירים המובא בסוגייתנו. גילוי הזרועות אסור מצד 'דת יהודית', כלומר מנהג הצניעות שקיבלו בנות ישראל על עצמן. (דת יהודית שייכת גם בשיער, שכן מדין תורה די בכיסוי חלקי). <br/>אמנם לדעת הרב אלישיב, ניתן ללמוד מדרשה נוספת בפרשת סוטה, שיש איסור מהתורה גם בגילוי הגוף (כמו בשיער). אלא שהדרשה הזאת עוסקת רק במקומות המוצנעים ביותר - כמבואר בגמרא בסוטה - ולכן גילוי הזרועות, אפילו מעל המרפק, אסור רק מדת יהודית (קובץ תשובות, חלק א סימן יג).}}
+ובספר '''גדר עולם''' (לבעל המשנה ברורה) האריך באיסור הנשים לילך בשיער וזרועות{{הערה|שם=זרוע}} מגולים, אף במקומות שנהגו לגלותם.{{הערה|איסור גילוי הזרועות והשיער לנשואות עיקרו בסוגיה בכתובות (עב). חיוב כיסוי הראש נלמד שם מפרשת סוטה, ולא מהפסוק בשיר השירים המובא בסוגייתנו. גילוי הזרועות אסור מצד 'דת יהודית', כלומר מנהג הצניעות שקיבלו בנות ישראל על עצמן. (דת יהודית שייכת גם בשיער, שכן מדין תורה די בכיסוי חלקי). <br/>אמנם לדעת הרב אלישיב, ניתן ללמוד מדרשה נוספת בפרשת סוטה, שיש איסור מהתורה גם בגילוי הגוף (כמו בשיער). אלא שהדרשה הזאת עוסקת רק במקומות המוצנעים ביותר - כמבואר בגמרא בסוטה - ולכן גילוי הזרועות, אפילו מעל המרפק, אסור רק מדת יהודית (קובץ תשובות, חלק א סימן יג).}}
 והבינו האחרונים דהוא הדין לשוק, כנראה משום שלשיטתו אף השוק נחשב תמיד כמקום מכוסה, ואסור אפילו בהסתכלות ללא כוונה ליהנות.{{הערה|שם=דברי יציב|שו"ת דברי יציב אבן העזר סימן לז.}}{{הערה|המנחת יצחק והשבט הלוי תפסו כן אף לשיטתם, שהשוק הוא החלק התחתון. ולכן הצריכו את הנשים לילך בגרביים.}}
@@ שורה 153: / שורה 148: @@
 '''הדברי יציב''' כתב: "ומכל מקום כיון שנהגו לכסות גם למטה מהקני"א, על כל פנים הוא בכלל טפח מגולה באשה... ובכל מקומות שלנו היה קפידא גדולה שלא לגלות ח"ו רגליהם, וחלילה וחס להקל נגד זה. וכל ההולך בדרכי אבות מתקוממים עליו בזכות אבות".{{הערה|שם=דברי יציב}}
-אף '''הגרי"ח זוננפלד''' כתב ש'אינו נכון' להניח לגדולות לצאת ללא גרביים, כשהבגד מגיע עד הברך. ו'יש להקפיד (על זה) טובא', אף שלדעתו השוק הוא מעל הברך.{{הערה|שלמת חיים סימנים פא-פד.}}<br />
+אף '''הגרי"ח זוננפלד''' כתב ש'אינו נכון' להניח לגדולות לצאת ללא גרביים, כשהבגד מגיע עד הברך. ו'יש להקפיד (על זה) טובא', אף שלדעתו השוק הוא מעל הברך.{{הערה|שלמת חיים סימנים פא-פד.}}{{הערה|וכן בעל שו"ת אהל יששכר צידד שהשוק מעל הברך, והצריך לכסות את שאר הרגל מפני המנהג: מכיוון שהנשים במקמותינו אינן הולכות יחפות, 'הרי הן מקפידות על פרסות רגליהן, ואיך לא יקפידו על מה שלמעלה מהן' (סימן ט). ודבריו צריכים עיון, שהרי אין לבישת הנעליים מפני הצניעות.}}<br />
+==סיכום==
+א. המשפט 'שוק באישה ערווה' מופיע בסוגיה העוסקת באמירת דברים שבקדושה. לדעת הרי"ף דין זה לא נפסק להלכה, אמנם שאר הראשונים נחלקו עליו.
+האחרונים כתבו שזהו דין מדברי חכמים, והחיי אדם הסתפק שמא תוקפו מהתורה.
+לפי הראשונים והשולחן ערוך אין חומרא מיוחדת בשוק לעומת שאר גוף האישה. אך לדעת כמה מהאחרונים השוק חמור יותר, ואסור לאיש לקרוא קריאת שמע אף כנגד פחות מטפח גלוי ממנו.
+ב. האחרונים נחלקו מהו מקום השוק בסוגייתנו - האם מעל הברך, או מתחתיה עד הקרסול. יש שתלו זאת במחלוקת ראשונים.
+ג. מדברי כמה מהראשונים נראה שאיסור הקריאה מול השוק תלוי במנהג המקום לכסותו - כמו כל טפח באישה - וכן דעת הדברי חמודות. ואילו הפרי מגדים, החיי אדם והמשנה ברורה חידשו שאין איסור הקריאה מול השוק תלוי במנהג המקום לכסותו. האדמו"ר מקלויזנבורג הציע שהפרי מגדים והמשנה ברורה נקטו כך, דווקא בגלל שיטתם שהשוק הוא החלק העליון של הרגל.
+ד. הפרי מגדים חידש שמלבד איסור אמירת דברים שבקדושה, יש לאיש איסור כללי להסתכל בשוק אישה אף כשאינו מתכוון להנות. וכך הסביר את דברי רש"י (בעוד האחרונים שלפניו הציעו פירושים אחרים). המשנה ברורה הביא את דעת הפרי מגדים.{{הערה|אמנם לא במפורש לעניין השוק, אלא לעניין הזרועות. ראו הערה הבאה.}}
+ה. האחרונים שבאו אחרי המשנה ברורה, הבינו שלדעתו האישה גם חייבת לכסות את השוק (למרות שאין הדבר מפורש בכתביו); ושלדעתו גם חובת הכיסוי אינה תלויה במנהג המקום.{{הערה|הבנה זו ככל הנראה מקורה בהשוואה לדין הזרועות (=החלק שבין הכתף למרפק):<br>
+בגמרא מוזכרת חובת כיסוי הזרועות בהקשר של צניעות, והמשנה ברורה נקט שאין חובה זו תלויה במנהג המקום, וכן שיש לאיש איסור להסתכל עליהן אף בלא כוונה ליהנות (כדעת הפרי מגדים). בנוסף, המשנה ברורה למד משם שאסור לאיש לקרוא קריאת שמע בפני זרועות מגולות, ושגם איסור זה אינו תלוי במנהג המקום לכסותן. זאת, בניגוד לדעות שתלו את חובת כיסוי הזרועות או איסור הקריאה כנגדן במנהג המקום.}}
+ו. המנחת יצחק ושבט הלוי החמירו ככל החומרות יחדיו - שהשוק הוא החלק התחתון של הרגל, שאין דינו תלוי במנהג, שיש עליו אף איסור הסתכלות בלא כוונה להנות, שאיסור זה מחייב את הנשים לכסותו (בגרביים), ושאף חובה זו אינה תלויה במנהג המקום. כמו כן יש שהחמירו לכסות את החלק התחתון של הרגל בלי לתלות זאת בנימוקים הלכתיים, אלא בשיקולים ערכיים וחברתיים.
 ==הערות שוליים==