הצגת המקור של הדף "רואה מחמת תשמיש"

==מקור הדין==
בגמרא במסכת נדה (סה, ב - סו, א) הובאה ברייתא שאשה שראתה דם מחמת תשמיש ג' פעמים, אסור לה לשמש וחייבת להתגרש מבעלה. ואם התחתנה עם אחר ושוב ראתה דם מחמת תשמיש ג' פעמים, תתגרש גם ממנו. ואם התחתנה עם בעל שלישי ושוב קרה שראתה דם מחמת תשמיש ג' פעמים, אין לה תקנה כרגע וכלשון הגמ': "מכאן ואילך לא תשמש עד שתבדוק עצמה".

ומהי הבדיקה הזו, הסבירה הגמ' שהיא תביא שפופרת שיש בה מכחול ומוך מונח על ראשו, ותכניס אותה באותו מקום. אם נמצא דם על ראש המוך- "בידוע שמן המקור הוא בא". ואם לא נמצא דם על ראשו- "בידוע שמן הצדדים הוא בא" ואין זה דם המטמא.

בהמשך הגמרא:

"א"ל ריש לקיש לר' יוחנן: ותבדוק עצמה בביאה שלישית של בעל הראשון! א"ל: לפי שאין כל האצבעות שוות.

א"ל ותבדוק עצמה בביאה ראשונה של בעל שלישי! לפי שאין כל הכוחות שוות" (יבואר לקמן).

כמו כן אומרת הגמ' שיש עוד אפשרויות להתיר אותה (ויפורטו לקמן):

-תלייה בפצע שבאותו מקום: "ואם יש לה מכה באותו מקום, תולה במכתה", ובלבד שדם מכתה דומה לדם ראייתה.

-תלייה בוסת: "ואם יש לה וסת תולה בוסתה".

-בהלה:  "ההיא דאתאי לקמיה דרבי, א"ל לאבדן: זיל בעתה (פירוש, לך תבהיל אותה), ונפל ממנה חררת דם. אמר רבי: נתרפאה זאת.

ההיא איתתא דאתאי לקמיה דמר שמואל, א"ל לרב דימי בר יוסף: זיל בעתה. אזל בעתה ולא נפל ממנה ולא מידי. אמר שמואל: זו ממלאה ונופצת היא, וכל הממלאה ונופצת אין לה תקנה".