הצגת המקור של הדף "פקיעת שם הלחם"

==שיטת '''הרא"ה,ר"ח'''.==
לדעתם, אין חילוק בין פירורים מבושלים לבין פירורים מדובקים על יד דבש, חלב או מרק, ואין חילוק בין שני מקרים אלו לבין פירורים בעין ולשלושתם דין אחד, רב יוסף סובר שבשלושתם שם לחם פוקע כשאין בפירורים כזית, ורבא סובר ששם לחם פוקע רק כשאין בהם כזית ואין בהם מראה לחם.

והנושא ההלכתי שהסוגיא עוסקת בו זה אם הוא פחות מכזית, ומאכל החביצא שהסוגיא מדברת עליו הוא דוגמא בעלמא[[:קובץ:///C:/Users/משה/Desktop/מסכת ברכות/פקיעת שם לחם.rtf#%20ftn9|[9]]].

גם '''ר"ח''' ס"ל דסוגיין איירי באיזה שיעור של פת מברכין המוציא, דינו של ר"ח מופיעה בהלכה השלישית שכותב רבינו יונה לגבי לחם מפורר "שפרורי לחם אע"פ שאין בהם כזית ואין בהם תואר לחם מברך המוציא וג' ברכות, דכיון שהוא פת בפנ"ע אינו יוצא לעולם מתורת פת", ור"ח חולק על זה וסובר שאם אין כזית ברכתו מזונות אליבא דר' יוסף ומוסיף רבא והוא שאין בו תואר לחם.

אמנם ישנו חילוק בין שיטת רא"ה לשיטת ר"ח לגבי אופן הפקעת שם הלחם: '''לר"ח''' אם פתת עד שהגיע לקמח ואז אין תואר לחם אז יברך מזונות, ואילו לפי '''הרא"ה''' פרש שכדי להפקיע את שם הלחם הוא צריך לעבור תהליך בישול, שרק ע"י הבישול הלחם מאבד את תוארו ואז הופכת ברכתו להיות מזונות.

נמצא שלפי הרא"ה הבישול לא צריך להפקיע את שם האפיה אלא שלא יאה בו צורת לחם.


לפ"ז ישנו '''נ"מ''' בין השיטות השונות לגבי הסבר של מהות הבישול.

'''א'''. דיבק פירורים פחות מכזית ואין בהם תואר לחם '''לתוס'''' מזונות{לדעתם זו סוגית חביצא}, '''לרא"ה''' המוציא {שהרי לא בושל}.   

'''ב'''. טיגן לחם פחות מכזית ולא איבד תוארו{כגון מצה} '''לתוס'''' מזונות{שהרי בושל}, '''לרא"ה''' המוציא{שהרי לא איבד תוארו}. 

'''ג'''. נתינת פת למים '''לרא"ה''' מזונות{שהרי איבד תוארו[[:קובץ:///C:/Users/משה/Desktop/מסכת ברכות/פקיעת שם לחם.rtf#%20ftn10|[10]]]}, '''לרש"י''' המוציא[[:קובץ:///C:/Users/משה/Desktop/מסכת ברכות/פקיעת שם לחם.rtf#%20ftn11|[11]]]{שהרי לא בושל}.