הצגת המקור של הדף "להמתין לחבירו שיסיים תפילתו"

{{להשלים|כל הסוגיה=כן}}
{{מקורות||ברכות ה ב; ו א|||אורח חיים צ טו}}
חובת ההמתנה לחבר שמאריך בתפילה.
== סוגית הגמרא ==
ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=5b&format=pdf (ברכות ה ב)] מביאה דברי אבא בנימין, ששנים שנכנסו להתפלל ואחד מהם סיים לפני חבירו, צריך הוא להמתין לו עד שיסיים, שאם לא ממתין לו, טורפין לו תפילתו בפניו, שנאמר (איוב יח ד): "טרף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ" וגם גורם לשכינה שתסתלק מישראל, שנאמר (סוף הפסוק הנ"ל): "ויעתק צור ממקומו".
<BR/>אמנם אם ממתין הוא לו, זוכה לברכות.

הראשונים דנים מה הסיבה שצריך להמתין ובאילו תנאים, וכן מה משמעות 'טורפים לו תפילתו בפניו'.
== טעם הדין ותנאיו ==
=== בתי כנסיות שבשדה ובלילה משום סכנה ===
ה'''רי"ף''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46944&st=&pgnum=11 (ג א)] כתב שמדובר בתפילת ערבית, שאם מניחו יחידי ויוצא, חוששין מפני הסכנה. 
<BR/>כן נראה גם מדברי ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=6&format=pdf (ו א ד"ה המתפלל)] בשם '''רבנו תם''' שכתבו שזהו דווקא בבתי כנסיות שלהם שהיו בשדה, ודווקא בלילה. וכן הביאו רבנו יונה (ג א ד"ה הא פרשוה רבנן) והסמ"ג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21359&st=&pgnum=66 (עשין יט ד"ה שנים)] והטור [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x210 (אורח חיים צ)] בשם '''רבנו חננאל'''.

=== בתי כנסיות שבעיר וביום ===
הביאו התוספות [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=6&format=pdf (ו א ד"ה המתפלל)] ש'''ר"י''' היה מקפיד להאריך בתפילה כדי שלא ישאר מישהו לבד בבית הכנסת, ואם היה מסיים תפילתו ועדיין היה אדם שמתפלל (כגון שהגיע מאוחר), היה מעיין בספר עד שיסיימו כולם. וכתבו התוס' שנאה להחמיר גם לנו. ומשמע שר"י המתין אפילו ביום וכן מפורש ב'''סמ"ג''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21359&st=&pgnum=66 (עשין יט ד"ה שנים)] וב'''שלטי גיבורים''' (ו) וב'''טור''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x210 (אורח חיים צ)].
<BR/>ה'''סמ"ג''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21359&st=&pgnum=66 (עשין יט ד"ה שנים)] עצמו נוטה לחשוש גם בבתי כנסיות שלנו לכה"פ בלילה. 

ב'''רבנו יונה''' (ג א ד"ה הא פרשוה) כתב, שגם בבתי כנסיות שבעיר קיים הדין הזה, לפי שדרך העולם כשאדם עומד יחידי בתפילה, תפילתו מתבלבלת. ולא מבואר מתוך דבריו אם זהו דווקא בלילה או אפילו ביום. אך משמע שהוא לא רק חומרא אלא מעיקר הדין, וכן הבין ה'''בית יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x210 (אורח חיים צ ד"ה ומ"ש ור"י)] בדבריו.
<BR/>וב'''אורחות חיים''' לוניל [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23994&st=&pgnum=38 (תפילה מב)] מבאר יותר, שגם ביום אדם נרתע מאימת בית הכנסת ועלול לקצר בתפילתו מחמת זה.

=== נכנס יחידי או שנכנס שלא להתפלל ===
כתב '''רבנו יונה''' (ג א ד"ה שנים שנכנסו) שלאו דווקא שנים שנכנסו יחד, אלא כל שנכנסו ציבור והתפללו יחד, אותם שנים שנשארו אחרונים, יש לאחד להמתין לחבירו. 
אמנם אם אותו שמאריך נכנס יחידי בשעה שלא היה יכול להתחיל ולסיים עם כולם, אין צריך להמתין לו, כיון שאדעתא דהכי נכנס ואינו חושש אם ישאר יחידי. וכן הוא ב'''שלטי גיבורים''' (ו) בשם '''ריא"ז''', וכן הבין ה'''בית חדש''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x210 (צ י)] בדעת הטור. 

עוד כתב '''רבנו יונה''' שם, שאם המאריך אינו מאריך בתפילתו אלא בבקשות ובדברים אחרים, אין חובה להמתין לו. וכן כתב ב'''ארחות חיים''' לוניל [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23994&st=&pgnum=38 (תפילה מב)].

== העונש והשכר ==
כתב '''רבנו יונה''' (ג א ד"ה טורפין) שהעונש הוא מדה כנגד מדה, כשם שהוא טורף תפילת חבירו שאינו יכול לכוון מחמת הפחד, כן טורפים תפילתו שלא תהיה מקובלת. וכעין זה מובא ב'''אוצר הגאונים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38274&st=&pgnum=21 (ה ב)].

== שיטת הרמב"ם ==
ה'''רמב"ם''' לא הזכיר הלכה זו, ואפשר שכיון שטעם הדבר הוא מפני הסכנה, ממילא היום שאין סכנה, אין לחוש.

== שלחן ערוך ואחרונים ==
ה'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x459 (אורח חיים צ טו)] כותב שחובה להמתין לחבירו שיסיים תפילתו, אם הוא בבית הכנסת שבשדות, ואם הוא בבית כנסת שבעיר צריך להמתין רק בתפילת ערבית, וטעם הדבר, כדי שלא יתבלבל בתפילתו. וה'''רמ"א''' הוסיף שיש מחמירים אפילו ביום ואפילו בבתי כנסת שלנו שהם בעיר, וזהו על פי דברי התוספות שכך היה נוהג ר"י.

עוד פסק ה'''שלחן ערוך''' שם כדברי רבנו יונה, שאם החבר מאריך בבקשות ובתחנונים, אינו חייב להמתין לו. 

האחרונים תמהו למה השמיט השו"ע את דינו של רבנו יונה שהביא בבית יוסף, שאם נכנס באיחור אין צריך להמתין לו. ה'''בית חדש''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x210 (צ י)] באמת כתב שכוונת השלחן ערוך שלא לחלק בהכי, אבל אין הלכה כן אלא כמ"ש רבנו יונה והטור שדווקא שנכנסו יחד. וכן נראית דעת ה'''טורי זהב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x459 (ד)]. <BR/>ה'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x459 (כט)] כתב שנראה שר"י היה מחמיר גם בכה"ג וממתין אף למאחרים. ובאמת ב'''משנה ברורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=&pgnum=244 (מח)] פסק שמידת חסידות להמתין גם בכה"ג.

[[קטגוריה: תפילה]]
[[קטגוריה: ברכות ה:]]
[[קטגוריה: ברכות ו.]]
[[קטגוריה: אורח חיים סימן צ]]