הצגת המקור של הדף "הנכנס ומצא ציבור מתפללים"

== תפילה מחוץ לבית הכנסת כאשר איחר ==
'''בשע"ת''' (קט א) כתב בשם '''הרשב"א''' (צרור החיים דרך ראשון יג), שהורה לו הרמב"ן, שכל דין זה שלא יכול להתחיל להתפלל אם לא יספיק לדברים שבקדושה, הוא דווקא במתפלל בבית הכנסת, אבל אם יוצא להתפלל בעזרה, מחוץ לבית הכנסת, יתפלל ואל ימתין. והובאו דבריו להלכה '''במשנ"ב''' (קט א). 

'''ובפס"ת''' (קט 9) כתב שדנו בדבריו, שהרי יש עליו חובת תפילה בציבור, וכן חייב בקדיש וקדושה וברכו, ומה יועיל שיצא מחוץ לבית הכנסת. והובאו בפוסקים מספר תירוצים ליישב את דבריו: 

ובשו"ת א'''בן ישראל''' (ט סג) כתב להגיה בדבריו 'אם רצה להתפלל בעזרה', היינו שלא נכנס לבית הכנסת, ואז לא חלו עליו חיובים אלה, אך בפס"ת דחה דבריו עפ"י מ"ש '''בבית ברוך''', שחיובי קדיש וקדושה חלים עליו אפילו אינו עם הציבור, כל שבידו לשומעם.  

'''בבית ברוך''' עצמו תירץ (יט נב), שמדובר כששמע קדיש וכו' במנין אחר. אך גם על זה הקשה בפס"ת, שהרי מבואר באחרונים שאם כבר שמעם ממנין אחר, אינו צריך לצאת מבית הכנסת. 

'''בתורת חיים סופר''' (קט ב) תירץ, שהרשב"א דיבר על מודים, שכשיוצא לעזרה לא נראה ככופר, אך קדושה וקדיש ודאי חייב לשמוע. ומדבריו יוצא חידוש חשוב, שאם איחר לתפילה, וגם לא הספיק להתחיל עם הש"ץ, יוכל לצאת מחוץ לבית הכנסת ולהתפלל שם אם ההפסד יהיה לעניין מודים, שאז לא ייראה ככופר   

עוד כתב '''בפס"ת''' (ק 9), שיש שתרצו, שמדובר כשעומד בעזרה ומראה פניו למתפללים, והוא נחשב מתפלל בציבור, ואין לחשוש לאמירת קדושה ומודים עם הציבור (כנראה סובר כאבן ישראל שאינו חייב בקדושה אם לא נכנס לבית הכנסת, ולפי"ז אם כבר נכנס- לא יוכל לצאת). אך נראה שהפוסקים לא קבלו דעה זו.    

'''בשו"ת אגרות משה''' (ד סח) תירץ, שהרשב"א דיבר כשיש לו צורך גדול, ולכן התירו לו לצאת, אך אם היה נשאר, היה עליו להתפלל להמתין לקדושה וקדיש וכו'. וכתב שם, שבלא צורך גדול, אם הוא בבית כנסת, חייב להמתין לקדיש ולקדושה ולאמנים של האל הקדוש ושומע תפילה. ומשמע שאם אינו בביהכ"נ, אינו מחויב בכך.

וגם '''בהלכה ברורה''' (בירור הלכה קט ד) דן דברי הרשב"א, והקשה, שקיי"ל שתפילה עם הש"ץ נחשבת לתפילה בציבור (שכן הסיק בהלכה ברורה צ יד), וא"כ כיצד התיר הרשב"א לצאת החוצה ולבטל בכך תפילה בציבור? וכתב כמה אפשרויות לבאר דברי הרשב"א: א- מדובר שאינו יכול להתפלל בבית הכנסת עם הש"ץ כיוון שהדבר מפריע לו בכוונתו, ואינו יכול להמתין כיוון שממהר;  ב- הרשב"א סובר שחזרה עם הש"ץ אינה נחשבת תפילה בציבור אא"כ אומר עמו מילה במילה, ולכן יכול לצאת מחוץ לבית הכנסת; ג- הרשב"א סובר שתפילה בציבור נחשבת למצווה מן המובחר בלבד.

[[קטגוריה: תפילה]]
[[קטגוריה: ברכות כא:]]
[[קטגוריה: תפילה ונשיאת כפים פרק י]]
[[קטגוריה: אורח חיים סימן קט]]