הצגת המקור של הדף "בנין וסתירה בכלים"

==פסיקת ההלכה==
'''השו"ע''' (שיד, א) פסק את חילוק התוס' והרא"ש בין בניין גמור לבין בניין שאינו גמור (מוסתקי) '''והגר"א''' (ד"ה והני מילי) הוסיף את דברי התוס' (בתירוץ השני) והרמב"ן לגבי בניין מחדש שג"ז נקרא בניין גמור. '''הרמ"א''' הוסיף את דברי האו"ז שאם הכלי גדול שמחזיק מ' סאה דינו כקרקע, והסביר '''הגר"א''' (ד"ה שאינה מחזקת) שזה חילוקם של הרשב"א והר"ן (ותוס' בתירוץ הראשון) בין כלי גדול לקטן ['''הערה:''' ויוצא מכאן שבכלי גדול יש חיוב אפי' על בניין שאינו גמור (מוסתקי)].

'''הבאור הלכה''' (שיד, א ד"ה שאינה מחזקת) כתב שהאליה רבה הביא את דעת הרשב"א שאפי' כלי המחזיק מ' סאה נחשב כקטן ולא יהיה בו איסור סתירה בכלי רעוע, ופסק שיש להקל ע"י גוי כיון שעכ"פ מדובר באיסור דרבנן, דהוי קלקול.

לדעת המהר״ל מפראג הלכה כדברי שני עמודי ההוראה ורש״י וכתב שאפילו מי שבונה כלי גמור לא חייב שהוא מלאכת בונה כיון שהמלאכה צריכה להיות בדיוק כפי שהיה במשכן