הצגת המקור של הדף "איסורי שבת אינם מלאכה ביום טוב"

=== מה התמעט מ"ביום השבת" ===
בתוס' רבינו פרץ שכתב טעם נוסף לומר דאין הבערה ביו"ט למ"ד הבערה ללאו יצאת, דילפי' מדכתיב לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת, וממעטי' יו"ט. ודבריו צ"ב מדוע תלוי דבר זה אם הבערה ללאו יצאת או לחלק. אך הביאור הוא, דהנה קי"ל (מכות כא:, פסחים מח.) דיש חילוק מלאכות לשבת ואין חילוק מלאכות ליו"ט, כלומר דהעושה ב' מלאכות בשבת חייב להביא ב' חטאות, אך העושה ב' מלאכות במזיד ביו"ט אינו לוקה שתים. והמקור לד"ז תלוי במחלוקת אי הבערה ללאו יצאת או לחלק,  דהנה למ''ד (שבת דף ע.) הבערה ללאו יצאת המקור לדין חלוק מלאכות בשבת הוא מדכתיב "ועשה מאחת מהנה", כמבואר בגמ' (שבת ע.) וכיון דפסוק זה נכתב לענין קרבן חטאת א"כ הני מילי באיסורי דאית בהן חיוב חטאת "כגון מלאכות דשבת דזדונן כרת ושגגתן חטאת, דבההיא פרשה דועשה מאחת מהנה קמיירי בחטאת, אבל יו''ט דחיוב מלקות הוא ואין זדונו כרת אין בו חילוק מלאכות" כ"ה לשון רש"י (מכות כא:). אבל למ"ד הבערה לחלק יצאת הטעם דאין חילוק מלאכות ביו"ט הוא מכיון, דהא ביו"ט לא יצאת הבערה [כלשון רש"י שם], כלומר דלמ"ד הבערה לחלק יצאת ילפי' מדכתיב "ביום השבת" למעט יו"ט מחילוק מלאכות, אבל למ"ד הבערה ללאו יצאת אין צריך את הפס' 'ביום השבת' לזה, אלא יש לדרוש דממעט הבערה לגמרי מיו"ט. וביאור זה כתבו לבאר בדברי הגמ' הצל"ח (בפסחים שם) והבית הלוי (ח"א סי' ט"ז, ועי' גם פנ"י ובהגהות ברוך טעם), וכוונו לדברי רבינו פרץ.