66
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:בישול בכלי ראשון ושני"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←כלי שני
(יצירת דף עם התוכן "מלאכת מבשל או בלשון המשנה "אופה" היא כל הכנה של אוכל לאכילה ע"י חום האש ואומנם גם כאשר אין...") |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{מקורות|שבת מא א|שבת מ א|שבת פרק ג הלכה ד-ה||אורח חיים שיח ט-יב}} | {{מקורות|שבת מא א|שבת מ א|שבת פרק ג הלכה ד-ה||אורח חיים שיח ט-יב}} | ||
== כלי שני == | == כלי שני == | ||
אומרת המשנה(שבת מא.) האילפס והקדרה שהעבירן מרותחין - לא יתן לתוכן תבלין, אבל נותן הוא לתוך הקערה או לתוך התמחוי. רבי יהודה אומר: לכל הוא נותן, חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר. | אומרת המשנה(שבת מא.) האילפס והקדרה שהעבירן מרותחין - לא יתן לתוכן תבלין, אבל נותן הוא לתוך הקערה או לתוך התמחוי. רבי יהודה אומר: לכל הוא נותן, חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר.<br /> | ||
ובגמ' (שם מ:) אמר רבי יצחק בר אבדימי: פעם אחת נכנסתי אחר רבי לבית המרחץ ובקשתי להניח לו פך של שמן באמבטי, ואמר לי: טול בכלי שני ותן. שמע מינה תלת, שמע מינה: שמן יש בו משום בשול, ושמע מינה: כלי שני אינו מבשל, ושמע מינה: הפשרו זהו בשולו. | |||
ותוספות (שם ד"ה ושמע מינה) מסביר את הטעם מדוע כלי שני אינו מבשל הרי יכול להיות מצב שכלי שני יהיה בחום גבוהה יותר מכלי ראשון? | ובגמ' (שם מ:) אמר רבי יצחק בר אבדימי: פעם אחת נכנסתי אחר רבי לבית המרחץ ובקשתי להניח לו פך של שמן באמבטי, ואמר לי: טול בכלי שני ותן. שמע מינה תלת, שמע מינה: שמן יש בו משום בשול, ושמע מינה: כלי שני אינו מבשל, ושמע מינה: הפשרו זהו בשולו.<br /> | ||
"ויש לומר לפי שכלי ראשון מתוך שעמד על האור דופנותיו חמין ומחזיק חומו זמן מרובה ולכך נתנו בו שיעור דכל זמן שהיד סולדת בו אסור אבל כלי שני אף על גב דיד סולדת בו מותר שאין דופנותיו חמין והולך ומתקרר." | |||
ותוספות (שם ד"ה ושמע מינה) מסביר את הטעם מדוע כלי שני אינו מבשל הרי יכול להיות מצב שכלי שני יהיה בחום גבוהה יותר מכלי ראשון?<br /> | |||
"ויש לומר לפי שכלי ראשון מתוך שעמד על האור דופנותיו חמין ומחזיק חומו זמן מרובה ולכך נתנו בו שיעור דכל זמן שהיד סולדת בו אסור אבל כלי שני אף על גב דיד סולדת בו מותר שאין דופנותיו חמין והולך ומתקרר."<br /> | |||
הר"ן (כב. ברי"ף) מביא את דעת ר' יונה שלא דפנות הכלי הם שהופכות אותו לכלי שני אלא אפילו האוויר ברגע שיצא מין הכלי קירר אותו כך שלא יבשל יותר | הר"ן (כב. ברי"ף) מביא את דעת ר' יונה שלא דפנות הכלי הם שהופכות אותו לכלי שני אלא אפילו האוויר ברגע שיצא מין הכלי קירר אותו כך שלא יבשל יותר | ||
"איכא מאן דאמר בירושלמי עירוי אינה ככלי ראשון וכשמערין המים לאלתר שיצאו מן הכלי אף על פי שהן רותחין פסק כח רתיחתן מלבשל" | "איכא מאן דאמר בירושלמי עירוי אינה ככלי ראשון וכשמערין המים לאלתר שיצאו מן הכלי אף על פי שהן רותחין פסק כח רתיחתן מלבשל"<br /> | ||
ובירושלמי (שבת פ"ג ה"ד) הביאו טעם אחר שכיוון שלא אסרו מהתורה אלא כשהאור מהלך תחתיו לכן כלי ראשון הוא הרחקה ולא עשו הרחקה להרחקה. | |||
ובירושלמי (שבת פ"ג ה"ד) הביאו טעם אחר שכיוון שלא אסרו מהתורה אלא כשהאור מהלך תחתיו לכן כלי ראשון הוא הרחקה ולא עשו הרחקה להרחקה.<br /> | |||
"בעא קומי רבי מנא עשה כן בשב' חייב משום מבשל עשה כן בבשר בחלב חייב משום מבשל אמר ליה כיי דמר רבי זעירא ואי זהו חלוט ברור כל שהאור מהלך תחתיו וכא איזהו תבשיל ברור כל שהאור מהלך תחתיו... | "בעא קומי רבי מנא עשה כן בשב' חייב משום מבשל עשה כן בבשר בחלב חייב משום מבשל אמר ליה כיי דמר רבי זעירא ואי זהו חלוט ברור כל שהאור מהלך תחתיו וכא איזהו תבשיל ברור כל שהאור מהלך תחתיו... | ||
הכל מודין בכלי שני שהוא מותר מה בין כלי ראשון מה בין כלי שני אמר רבי יוסי כאן היד שולטת וכאן אין היד שולטת אמר רבי יונה כאן וכאן אין היד שולטת אלא עשו הרחק לכלי ראשון ולא עשו הרחק לכלי שני" | הכל מודין בכלי שני שהוא מותר מה בין כלי ראשון מה בין כלי שני אמר רבי יוסי כאן היד שולטת וכאן אין היד שולטת אמר רבי יונה כאן וכאן אין היד שולטת אלא עשו הרחק לכלי ראשון ולא עשו הרחק לכלי שני"<br /> | ||
ניתן להסביר את המח' בשיטות הראשונים בכמה דרכים: | ניתן להסביר את המח' בשיטות הראשונים בכמה דרכים: | ||
=== כלי שני הגדרה מציותית או הלכתית === | === כלי שני הגדרה מציותית או הלכתית === | ||
ניתן לומר שנחלקו הראשונים האם הכלל שאומרת הגמ' "כלי שני לא מבשל זה כלל מציאותי או הלכתי | ניתן לומר שנחלקו הראשונים האם הכלל שאומרת הגמ' "כלי שני לא מבשל זה כלל מציאותי או הלכתי<br /> | ||
הרשב"א (שבת מ: ד"ה מביא אדם) ויראים (ספר יראים סימן רעד מלאכת אופה) סברו שזה כלל מציאותי וז"ל היראים "ואין בישול תלוי לא בכ"ר ולא בכלי שני אך לפי שהוא דבר המתבשל פעמים שהוא דבר רך ומתבשל אף בכלי שני ויש דבר קשה שאפילו בכלי ראשון אינו מתבשל ויש דבר המתבשל בכלי ראשון ולא בכלי שני " | הרשב"א (שבת מ: ד"ה מביא אדם) ויראים (ספר יראים סימן רעד מלאכת אופה) סברו שזה כלל מציאותי וז"ל היראים "ואין בישול תלוי לא בכ"ר ולא בכלי שני אך לפי שהוא דבר המתבשל פעמים שהוא דבר רך ומתבשל אף בכלי שני ויש דבר קשה שאפילו בכלי ראשון אינו מתבשל ויש דבר המתבשל בכלי ראשון ולא בכלי שני " | ||
ולכן כאשר הכלי שני בחום גבוהה או שהאוכל הוא מקלי בישול יהיה אסור אפילו בכלי שני | ולכן כאשר הכלי שני בחום גבוהה או שהאוכל הוא מקלי בישול יהיה אסור אפילו בכלי שני <br /> | ||
ריטב"א (שבת מב. ד"ה ולעניין בליעת איסורים) סובר שזה גדר הלכתי שלעניין שבת צריך שיעשה מעשה בישול וכלי שני אינו מוגדר כמעשה בישול אע"פ שלפעמים כלי שני יכול להיות יותר חם מכלי ראשון אומנם לשאר איסורים הגדר שונה כיוון ששם לא צריך מעשה בישול אלא שיבליע ויפליט וזה גדר של חום ולכן בחום גדול גם כלי שני יאסור | |||
ריטב"א (שבת מב. ד"ה ולעניין בליעת איסורים) סובר שזה גדר הלכתי שלעניין שבת צריך שיעשה מעשה בישול וכלי שני אינו מוגדר כמעשה בישול אע"פ שלפעמים כלי שני יכול להיות יותר חם מכלי ראשון אומנם לשאר איסורים הגדר שונה כיוון ששם לא צריך מעשה בישול אלא שיבליע ויפליט וזה גדר של חום ולכן בחום גדול גם כלי שני יאסור<br /> | |||
"ולענין בליעת איסורים וכן לענין הגעלה האריכו הרבה מן המפרשים ז"ל, אבל הדבר המוכרע שהאמת מורה עליו הוא כי ענינים חלוקים הם ואינם ענין להא דגבי שבת, דאילו לענין שבת בבישול תליא מילתא וקים להו לרבנן דכלי שני אפי' רותח אינו מבשל, אבל לענין איסורים אפי' כלי שני מבליע ומפליט" | "ולענין בליעת איסורים וכן לענין הגעלה האריכו הרבה מן המפרשים ז"ל, אבל הדבר המוכרע שהאמת מורה עליו הוא כי ענינים חלוקים הם ואינם ענין להא דגבי שבת, דאילו לענין שבת בבישול תליא מילתא וקים להו לרבנן דכלי שני אפי' רותח אינו מבשל, אבל לענין איסורים אפי' כלי שני מבליע ומפליט" | ||
<br /> | |||
לדעה שסוברת שזה גדר הלכתי קשה מראיותיו של היראים מקלי בישול שבכלי שני מתבשלים ובשר שור שבכלי ראשון אינו מתבשל ואם זה גדר של כלי מה זה משנה סוג המאכל אלא שיש לתרץ לשיטתם שקלי בישול דרך העולם לבשלם גם בכלי שני אומנם שאר מאכלים אין דרך לבשלם בכלי שני. תרוץ זה מסביר גם מדוע כלי שני לא נאסר מדין תולדות האור כיוון שבתולדות האור דרך העולם לבשל לעומת כלי שני שאין רגילות לבשל לפ"ז אם ניצור מכשיר בישול שמורכב בו שהוא כלי שני בכל זאת יהיה אסור לכו"ע לבשל בו כיוון שזה דרכו לבשל | לדעה שסוברת שזה גדר הלכתי קשה מראיותיו של היראים מקלי בישול שבכלי שני מתבשלים ובשר שור שבכלי ראשון אינו מתבשל ואם זה גדר של כלי מה זה משנה סוג המאכל אלא שיש לתרץ לשיטתם שקלי בישול דרך העולם לבשלם גם בכלי שני אומנם שאר מאכלים אין דרך לבשלם בכלי שני. תרוץ זה מסביר גם מדוע כלי שני לא נאסר מדין תולדות האור כיוון שבתולדות האור דרך העולם לבשל לעומת כלי שני שאין רגילות לבשל לפ"ז אם ניצור מכשיר בישול שמורכב בו שהוא כלי שני בכל זאת יהיה אסור לכו"ע לבשל בו כיוון שזה דרכו לבשל<br /> | ||
=== הגדרת בישול במתבשל או במבשל === | === הגדרת בישול במתבשל או במבשל === | ||
אפשרות נוספת לחלק בין הדבר המבשל לבין הדבר המתבשל כלומר לשיטת התוס' שכלי שני זה הגדרה בדפנות הכלי שהאוכל שבהם הולך ומתקרר ולכן אין בו כח לבשל לעומת לירושלמי הגדר הוא בדבר המתבשל שדבר שהתבשל על גבי האש אסרה תורה כיוון שודאי שהוא היתבשל שם ודבר שלא מתבשל על גבי האש לא אסרה תורה כיוון שלא ודאי שהיתבשל אבל רבנן אסרו אבל בכלי שני לא גזרו רבנן כיוון שמן הסתם אין הוא מתבשל שם אבל דבר שודאי לנו שמתבשל שם כגון קלי בישול אסור | אפשרות נוספת לחלק בין הדבר המבשל לבין הדבר המתבשל כלומר לשיטת התוס' שכלי שני זה הגדרה בדפנות הכלי שהאוכל שבהם הולך ומתקרר ולכן אין בו כח לבשל לעומת לירושלמי הגדר הוא בדבר המתבשל שדבר שהתבשל על גבי האש אסרה תורה כיוון שודאי שהוא היתבשל שם ודבר שלא מתבשל על גבי האש לא אסרה תורה כיוון שלא ודאי שהיתבשל אבל רבנן אסרו אבל בכלי שני לא גזרו רבנן כיוון שמן הסתם אין הוא מתבשל שם אבל דבר שודאי לנו שמתבשל שם כגון קלי בישול אסור | ||
לתוספת עיון בנושא עיין בדף#הפניה [[בישול בחמה ובאור ובתולדותיהם בשבת]] | |||
== מצקת == | == מצקת == | ||
התוס' שהבאנו לעליל הסביר שטעם כ"ש זה כיוון שהדפנות מקררות את המים שבכלי ופ"ז במצקת הדפנות התחממו מהכלי ראשון אין את טעם ההיתר אומנם לפי סברת הירושלמי שלא עשו הרחקה לכלי שני, מצקת אינה על האש ואין טעם להרחיק בה. | התוס' שהבאנו לעליל הסביר שטעם כ"ש זה כיוון שהדפנות מקררות את המים שבכלי ופ"ז במצקת הדפנות התחממו מהכלי ראשון אין את טעם ההיתר אומנם לפי סברת הירושלמי שלא עשו הרחקה לכלי שני, מצקת אינה על האש ואין טעם להרחיק בה. | ||