462
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"
←אופני הקנאה שאינם נחשבים הקנאת דבר שלא בא לעולם
| שורה 82: | שורה 82: | ||
==אופני הקנאה שאינם נחשבים הקנאת דבר שלא בא לעולם == | ==אופני הקנאה שאינם נחשבים הקנאת דבר שלא בא לעולם == | ||
=== דקל לפירותיו === | === דקל לפירותיו === | ||
'''בגמרא''' בב"ב קמז ב: "אמר רבא אמר רב נחמן שכיב מרע שאמר ידור פלוני בבית זה, יאכל פלוני פירות דקל זה, לא אמר כלום, עד שיאמר תנו בית זה לפלוני וידור בו, תנו דקל זה לפלוני ויאכל פירותיו". '''הרמב"ם''' | '''בגמרא''' בב"ב (קמז ב) נאמר: "אמר רבא אמר רב נחמן שכיב מרע שאמר ידור פלוני בבית זה, יאכל פלוני פירות דקל זה, לא אמר כלום, עד שיאמר תנו בית זה לפלוני וידור בו, תנו דקל זה לפלוני ויאכל פירותיו". '''הרמב"ם''' (זכיה ומתנה י טו), הביא דין זה גבי שכיב מרע כנ"ל בגמרא, וביאר שהטעם שמועילה אמירת 'תנו בית זה', הוא שהרי הקנה להם את הגוף לפירות, והגוף דבר שיש בו ממש. '''הטור''' (רט) הביא דין זה גבי מכירה, וכתב שאם מכר אילן לפירותיו או פרה ושפחה לעובריהם קנה מיד, ואין שום אחד מהם יכול לחזור בו. וביאר '''הב"י''' שם, שכמו שמועיל גבי קניין, כך גם גבי מכר. וכן פסק ב'''שו"ע''' (רט ד). '''הסמ"ע''' (יד) ביאר שהטעם, שכיון שהאילן בעולם חל עליו הקניין לצורך פירותיו שיצאו ממנו. | ||
==== מעות לפירות ==== | ==== מעות לפירות ==== | ||
'''הקצות''' הביא ש'''המהר"ם אלשיך''' ז כתב, שאי אפשר להקנות מעות לפירות, היינו להקנות מעות לא עבור עצמן, אלא רק עבור הרווח שיתנו. וטעמו, שאין עניין זה דומה למוכר דקל לפירותיו הנ"ל, כיון שכשהמעות של הפירות מגיעים, המעות עצמן אינן בעולם. הקצות השיג, ש'''התוס'''' גיטין מ"ב ב ד"ה "עבד", לא שללו מטעם זה את האפשרות למכור עבד לקנס, דומיא דדקל לפירות, אף שכשהקנס מגיע העבד כבר לא בעולם. וכן שם סו א '''תוס'''' ד"ה דמי כתבו בתירץ ראשון שיין לדמיו הוא כדקל לפירותיו, ואחרי הכל זו גמרא מפורשת בב"מ סט ב: "רב חמא מוגר זוזי בפשיטי". וסיים שכן דעת '''המהרי"ט''' ו'''בני יעקב'''. '''הנתיבות''' הסכים עם הקצות. מאידך | '''הקצות''' (רט ו) הביא ש'''המהר"ם אלשיך''' (ז) כתב, שאי אפשר להקנות מעות לפירות, היינו להקנות מעות לא עבור עצמן, אלא רק עבור הרווח שיתנו. וטעמו, שאין עניין זה דומה למוכר דקל לפירותיו הנ"ל, כיון שכשהמעות של הפירות מגיעים, המעות עצמן אינן בעולם. הקצות השיג, ש'''התוס'''' גיטין (מ"ב ב ד"ה "עבד"), לא שללו מטעם זה את האפשרות למכור עבד לקנס, דומיא דדקל לפירות, אף שכשהקנס מגיע העבד כבר לא בעולם. וכן שם (סו א) '''תוס'''' (ד"ה דמי), כתבו בתירץ ראשון שיין לדמיו הוא כדקל לפירותיו, ואחרי הכל זו גמרא מפורשת בב"מ (סט ב): "רב חמא מוגר זוזי בפשיטי", הרי בפירוש שאפשר להקנות מעות לפירות. וסיים הקצות, שכן דעת '''המהרי"ט''' ו'''בני יעקב'''. '''הנתיבות''' (רט ה) הסכים עם הקצות. מאידך ב'''שו"ת חת"ס''' (חו"מ קז) הביא את שיטת המהר"ם אלשיך ולא השיג עליו. | ||
== קדם הקונה ותפס == | == קדם הקונה ותפס == | ||
'''הגמרא''' ביבמות צג א אומרת, שאף שרב נחמן סובר שהמוכר פירות דקל לחברו, יכול לחזור גם אחר שבאו לעולם, מודה הוא שאם הקונה כבר שמט את הפירות ואכל, אין מוציאים ממנו. וכן פסק '''הרמב"ם''' מכירה (כב ב), '''טור''' (רט) ו'''שו"ע''' שם (ד). בספר '''העיטור''' (ב קניין), הביאו ב'''הגהות מיימוניות''' שם (ד), ומשם ב'''תרומת הדשן''' (שכ), וכן ב'''הגהות מרדכי''' ב"ב (תרעג), כתוב שדין רב נחמן גבי פירות דקל, נכון בכל מוכר דבר שלא בא לעולם, והביאו להלכה '''הרמ"א''' על השו"ע (שם). '''הריטב"א''' בב"מ (סו ב) וכן ב'''פרישה''' (סו יח) וב'''ב"ח''' (יח) מבואר, שאף שהגמרא התבטאה שהקונה שמט ואכל, אין כוונתה דווקא אכל, אלא אפילו אם הפירות עדיין בעין. מאידך ב'''הגהות אושרי''' בב"מ (לב) ומשמע שרק מה שכבר אכל, וכן דעת '''המאירי''' בב"מ שם. | '''הגמרא''' ביבמות צג א אומרת, שאף שרב נחמן סובר שהמוכר פירות דקל לחברו, יכול לחזור גם אחר שבאו לעולם, מודה הוא שאם הקונה כבר שמט את הפירות ואכל, אין מוציאים ממנו. וכן פסק '''הרמב"ם''' מכירה (כב ב), '''טור''' (רט) ו'''שו"ע''' שם (ד). בספר '''העיטור''' (ב קניין), הביאו ב'''הגהות מיימוניות''' שם (ד), ומשם ב'''תרומת הדשן''' (שכ), וכן ב'''הגהות מרדכי''' ב"ב (תרעג), כתוב שדין רב נחמן גבי פירות דקל, נכון בכל מוכר דבר שלא בא לעולם, והביאו להלכה '''הרמ"א''' על השו"ע (שם). '''הריטב"א''' בב"מ (סו ב) וכן ב'''פרישה''' (סו יח) וב'''ב"ח''' (יח) מבואר, שאף שהגמרא התבטאה שהקונה שמט ואכל, אין כוונתה דווקא אכל, אלא אפילו אם הפירות עדיין בעין. מאידך ב'''הגהות אושרי''' בב"מ (לב) ומשמע שרק מה שכבר אכל, וכן דעת '''המאירי''' בב"מ שם. | ||