462
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←קדם הקונה ותפס
| שורה 76: | שורה 76: | ||
'''הקצות''' הביא ש'''המהר"ם אלשיך''' ז כתב, שאי אפשר להקנות מעות לפירות, היינו להקנות מעות לא עבור עצמן, אלא רק עבור הרווח שיתנו. וטעמו, שאין עניין זה דומה למוכר דקל לפירותיו הנ"ל, כיון שכשהמעות של הפירות מגיעים, המעות עצמן אינן בעולם. הקצות השיג, ש'''התוס'''' גיטין מ"ב ב ד"ה "עבד", לא שללו מטעם זה את האפשרות למכור עבד לקנס, דומיא דדקל לפירות, אף שכשהקנס מגיע העבד כבר לא בעולם. וכן שם סו א '''תוס'''' ד"ה דמי כתבו בתירץ ראשון שיין לדמיו הוא כדקל לפירותיו, ואחרי הכל זו גמרא מפורשת בב"מ סט ב: "רב חמא מוגר זוזי בפשיטי". וסיים שכן דעת '''המהרי"ט''' ו'''בני יעקב'''. '''הנתיבות''' הסכים עם הקצות. מאידך החת"ס חו"מ קז הביא את שיטת המהר"ם אלשיך ולא השיג עליו. | '''הקצות''' הביא ש'''המהר"ם אלשיך''' ז כתב, שאי אפשר להקנות מעות לפירות, היינו להקנות מעות לא עבור עצמן, אלא רק עבור הרווח שיתנו. וטעמו, שאין עניין זה דומה למוכר דקל לפירותיו הנ"ל, כיון שכשהמעות של הפירות מגיעים, המעות עצמן אינן בעולם. הקצות השיג, ש'''התוס'''' גיטין מ"ב ב ד"ה "עבד", לא שללו מטעם זה את האפשרות למכור עבד לקנס, דומיא דדקל לפירות, אף שכשהקנס מגיע העבד כבר לא בעולם. וכן שם סו א '''תוס'''' ד"ה דמי כתבו בתירץ ראשון שיין לדמיו הוא כדקל לפירותיו, ואחרי הכל זו גמרא מפורשת בב"מ סט ב: "רב חמא מוגר זוזי בפשיטי". וסיים שכן דעת '''המהרי"ט''' ו'''בני יעקב'''. '''הנתיבות''' הסכים עם הקצות. מאידך החת"ס חו"מ קז הביא את שיטת המהר"ם אלשיך ולא השיג עליו. | ||
== קדם הקונה ותפס == | == קדם הקונה ותפס == | ||
'''הגמרא''' ביבמות צג א אומרת, שאף שרב נחמן סובר שהמוכר פירות דקל לחברו, יכול לחזור גם אחר שבאו לעולם, מודה הוא שאם הקונה כבר שמט את הפירות ואכל, אין מוציאים ממנו. וכן פסק '''הרמב"ם''' מכירה (כב ב), '''טור''' (רט) ו'''שו"ע''' שם (ד). | '''הגמרא''' ביבמות צג א אומרת, שאף שרב נחמן סובר שהמוכר פירות דקל לחברו, יכול לחזור גם אחר שבאו לעולם, מודה הוא שאם הקונה כבר שמט את הפירות ואכל, אין מוציאים ממנו. וכן פסק '''הרמב"ם''' מכירה (כב ב), '''טור''' (רט) ו'''שו"ע''' שם (ד). בספר '''העיטור''', הביאו ב'''הגהות מיימוניות''' שם (ד), ומשם ב'''תרומת הדשן''' (שכ), וכן ב'''הגהות מרדכי''' ב"ב (תרעג), כתוב שדין רב נחמן גבי פירות דקל, נכון בכל מוכר דבר שלא בא לעולם, והביאו להלכה '''הרמ"א''' על השו"ע (שם). | ||
=== אם צריך שהמוכר ידע בשעת התפיסה === | |||
=== אם מועילה כתיבת שטר === | |||
== טקסט הכותרת == | == טקסט הכותרת == | ||