הבדלים בין גרסאות בדף "נאמנות האב על בנו לבכורה ולאיסורים (דין 'יכיר')"

אין תקציר עריכה
שורה 86: שורה 86:
ומצינו באחרונים שנחלקו בזה. ה'''אבני מלואים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=24403&st=%u05D9%u05DB%u05D9%u05E8 (ד יט)] סובר שלפי הריא"ז אין למעיד שבנו גוי נאמנות של 'יכיר'. ולעומתו '''רע"א''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1161&st=&pgnum=224&hilite= (שו"ת א קכח)] סובר שגם לריא"ז יש 'יכיר' באופן הזה. וכן נקט ה'''עין יצחק''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1303&st=&pgnum=177&hilite= (אה"ע א ז)].
ומצינו באחרונים שנחלקו בזה. ה'''אבני מלואים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=24403&st=%u05D9%u05DB%u05D9%u05E8 (ד יט)] סובר שלפי הריא"ז אין למעיד שבנו גוי נאמנות של 'יכיר'. ולעומתו '''רע"א''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1161&st=&pgnum=224&hilite= (שו"ת א קכח)] סובר שגם לריא"ז יש 'יכיר' באופן הזה. וכן נקט ה'''עין יצחק''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1303&st=&pgnum=177&hilite= (אה"ע א ז)].


ונראה שיש ראיה לנדון זה גם מהראשונים, '''ר' אברהם מן ההר''' (יבמות מז א) סובר שהיכא שהתגיירו אב ובן, כיון שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי אין לו נאמנות של 'יכיר' על בנו. מכאן רואים שסבר שבשביל נאמנות של 'יכיר' צריך שייחשב אביו מבחינה דינית. ולעומת זאת מה'''תורי"ד''' (יבמות מז א) מוכח שסבר שמספיק אב מציאותי בשביל 'יכיר'. שהרי התורי"ד סובר שאין נאמנות לומר 'אינו בני' כיון שמודה שהוא אינו אביו, ובכל זאת הקשה שיהיה נאמנות לאב לפסול את בנו ע"י שיודה שהוא אינו אביו מבחינה דינית (מבואר שם ביתר ביאור). נמצאנו למדים שה'''אבני מלואים''' כשיטת '''ר' אברהם מן ההר''', ו'''רע"א''' ו'''עין יצחק''' כשיטת ה'''תורי"ד'''.
ונראה שיש ראיה לנדון זה גם מהראשונים, '''ר' אברהם מן ההר''' (יבמות מז א) סובר שהיכא שהתגיירו אב ובן, כיון שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי אין לו נאמנות של 'יכיר' על בנו. מכאן רואים שסבר שבשביל נאמנות של 'יכיר' צריך שייחשב אביו מבחינה דינית. ולעומת זאת מה'''תורי"ד''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41110&hilite=ed0c1ce9-b622-4a64-988d-48ec490be0c5&st=%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%A8+%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%A0%D7%95&pgnum=27 (יבמות מז א)] מוכח שסבר שמספיק אב מציאותי בשביל 'יכיר'. שהרי התורי"ד סובר שאין נאמנות לומר 'אינו בני' כיון שמודה שהוא אינו אביו, ובכל זאת הקשה שיהיה נאמנות לאב לפסול את בנו ע"י שיודה שהוא אינו אביו מבחינה דינית (מבואר שם ביתר ביאור). נמצאנו למדים שה'''אבני מלואים''' כשיטת '''ר' אברהם מן ההר''', ו'''רע"א''' ו'''עין יצחק''' כשיטת ה'''תורי"ד'''.


===לשאר הראשונים===
===לשאר הראשונים===
138

עריכות