הבדלים בין גרסאות בדף "נאמנות האב על בנו לבכורה ולאיסורים (דין 'יכיר')"

שורה 166: שורה 166:


==נדונים שונים==
==נדונים שונים==
להלן כמה נדונים שונים ב'יכיר'.
להלן כמה נדונים שונים ב'יכיר':
===הכרה מבוססת===
===הכרה מבוססת===
במקרה שהאב אומר שבנו ממזר, אלא שידיעתו מבוססת על השערות שאינם נחשבות כראיה בבי"ד. הרבה מהאחרונים סוברים שאין דין 'יכיר' באופן הזה  - וביניהם '''חת"ס''' (אה"ע א יג) '''נודב"י''' (א ד) וכן ה'''תשב"ץ''' (ב צ וכן ב יט) וה'''רדב"ז''' (א שכא), ועוד. וב'''תשובות הרי"ד''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21414&st=&pgnum=291 (צב)] חידש אף שאב המכיר את בנו צריך לעשות לו דרישה וחקירה כמו בעדות רגילה. היחיד שנראה שחולק על זה הוא ר' משה שטרנבוך ב'''תשובות והנהגות''' (ו רמב) אשר ביאר את שיטת ה'''בית שמואל''' (אה"ע ו כז) שיש נאמנות לאב להכיר אפילו באינו יודע הדבר מעצמו, אלא ע"י שסומך על אשתו, שכוונתו שאב נאמן להכיר את בנו גם בלא לתת ראיה מוכחת.  
במקרה שהאב אומר שבנו ממזר, אלא שידיעתו מבוססת על השערות שאינם נחשבות כראיה בבי"ד. הרבה מהאחרונים סוברים שאין דין 'יכיר' באופן הזה  - וביניהם '''חת"ס''' (אה"ע א יג) '''נודב"י''' (א ד) וכן ה'''תשב"ץ''' (ב צ וכן ב יט) וה'''רדב"ז''' (א שכא), ועוד. וב'''תשובות הרי"ד''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21414&st=&pgnum=291 (צב)] חידש אף שאב המכיר את בנו צריך לעשות לו דרישה וחקירה כמו בעדות רגילה. היחיד שנראה שחולק על זה הוא ר' משה שטרנבוך ב'''תשובות והנהגות''' (ו רמב) אשר ביאר את שיטת ה'''בית שמואל''' (אה"ע ו כז) שיש נאמנות לאב להכיר אפילו באינו יודע הדבר מעצמו, אלא ע"י שסומך על אשתו, שכוונתו שאב נאמן להכיר את בנו גם בלא לתת ראיה מוכחת.  
138

עריכות