119
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נקובת הוושט"
אין תקציר עריכה
אסף יעקב הלוי (שיחה | תרומות) |
אסף יעקב הלוי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
===בין נבלה לטרפה=== | ===בין נבלה לטרפה=== | ||
בין [[נבלה]] ל[[טרפה]] ישנן מספר נפקא-מינות, שהעיקרית ביניהן היא גדר הטומאה: בעוד הנוגע בטרפה לא נטמא, הנבלה מטמאת את נושאה ואת הנוגע בה בטומאה הנקראת [[טומאת נבלה]]. גם בימינו, כאשר כמעט אין השלכה מעשית לדיני טהרות ממין זה, מופיעות בכתבי האחרונים חקירות אודות נפק"מ נוספות בין הגדרים: | בין [[נבלה]] ל[[טרפה]] ישנן מספר נפקא-מינות, שהעיקרית ביניהן היא גדר הטומאה: בעוד הנוגע בטרפה לא נטמא, הנבלה מטמאת את נושאה ואת הנוגע בה בטומאה הנקראת [[טומאת נבלה]]. גם בימינו, כאשר כמעט אין השלכה מעשית לדיני טהרות ממין זה, מופיעות בכתבי האחרונים חקירות אודות נפק"מ נוספות בין הגדרים: | ||
* ה'''ב"ח''' (יורה דעה כז) מציג נפקא מינה נוספת בין נבלה לטרפה בשאלה האם שחיטת בנה של בהמה פסולה שנשחטה אסורה מטעם "אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד". במקרה בו בהמת-האב הנשחטת תוגדר כ[[טרפה]], אסור יהיה לשחוט את בנה באותו היום בו היא נשחטה, ברם במקרה בו בהמת-האב תוגדר כ[[נבלה]], מותר יהיה לעשות זאת. כך כתב ה'''כתר מלך''' על הרמב"ם (הלכות ביכורים י ז). | * ה'''ב"ח''' (יורה דעה כז) מציג נפקא מינה נוספת בין נבלה לטרפה בשאלה האם שחיטת בנה של בהמה פסולה שנשחטה אסורה מטעם "אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד". במקרה בו בהמת-האב (או הבן, תלוי מי נשחט ראשון) הנשחטת תוגדר כ[[טרפה]], אסור יהיה לשחוט את בנה (או את אביה) באותו היום בו היא נשחטה, שהרי שחיטתה נחשבת כשחיטה. ברם במקרה בו בהמת-האב (הבן) תוגדר כ[[נבלה]], מותר יהיה לעשות זאת, שהרי היא לא נחשבת כאילו נשחטה כלל. כך כתב ה'''כתר מלך''' על הרמב"ם (הלכות ביכורים י ז). | ||
* ב'''שו"ע הרב''' (יורה דעה לג ז), אומר האדמו"ר הזקן שבין [[נבלה]] ל[[טרפה]] ישנה נפק"מ לעניין החשד. מי חשוד על ה[[טרפה]] לא חשוד על ה[[נבלה]] ולהיפך. בשל כך חשוב לדעת על איזה איסור עוברים באכילת בהמה נקובת ושט, כדי לדעת על מה חשוד העובר על דין זה. | * ב'''שו"ע הרב''' (יורה דעה לג ז), אומר האדמו"ר הזקן שבין [[נבלה]] ל[[טרפה]] ישנה נפק"מ לעניין החשד. מי חשוד על ה[[טרפה]] לא חשוד על ה[[נבלה]] ולהיפך. בשל כך חשוב לדעת על איזה איסור עוברים באכילת בהמה נקובת ושט, כדי לדעת על מה חשוד העובר על דין זה. | ||
* ה'''גמרא''' (חולין ט.) אומרת שבמקרה בו יש ספק בשחיטה, נמצאת הבהמה בחזקת איסור, ואם הספק הוא בגורם אחר בה היא נמצאת בחזקת היתר. על פי אמירה זו, שאלת דין ספק נקובת הושט תלוי בשאלה האם הבהמה נחשבת ל[[נבלה]], ואז תעמוד בחזקת איסור, או ל[[טרפה]], ואז תעמוד בחזקת היתר. על נפקא מינה זו ועל ההשגות עליה הרחיב הרב עובדיה יוסף בשו"ת '''יביע אומר''' (ז ג ג). | * ה'''גמרא''' (חולין ט.) אומרת שבמקרה בו יש ספק בשחיטה, נמצאת הבהמה בחזקת איסור, ואם הספק הוא בגורם אחר בה היא נמצאת בחזקת היתר. על פי אמירה זו, שאלת דין ספק נקובת הושט תלוי בשאלה האם הבהמה נחשבת ל[[נבלה]], ואז תעמוד בחזקת איסור, או ל[[טרפה]], ואז תעמוד בחזקת היתר. על נפקא מינה זו ועל ההשגות עליה הרחיב הרב עובדיה יוסף בשו"ת '''יביע אומר''' (ז ג ג). | ||