הבדלים בין גרסאות בדף "התרת נדרים על מנהג"

הוסר בית אחד ,  12:06, 2 ביוני 2016
שורה 57: שורה 57:


ואמנם אחרונים רבים חלקו על פירושים אלו ופירשו באופנים אחרים.
ואמנם אחרונים רבים חלקו על פירושים אלו ופירשו באופנים אחרים.
'''הערוך השולחן''' (יו"ד רי"ד סימן י"ב) כתב שהחילוק הוא בין דברים שעלולים להביא לקלקול בדת שאז אסור להתיר לבין סתם מנהגים. '''החתם סופר''' (שו"ת או"ח סימן קכ"ב) כתב שהשו"ע חזר בו ובסימן רכ"ח פסק שאין להתיר מנהגים של קהילה או עדה (והביא עוד כמה פירושים עיין שם). '''שו"ת אחיעזר''' (חלק ב יו"ד יט, עפ"י רעק"א) כתב שבסימן רכ"ח השו"ע בעצם מסייג את דבריו בסימן רי"ד ואומר שכל מה שהתרנו לעשות התרה על מנהג אבות הוא רק אם הוא לא היה סייג לתורה ולמצווה אלא שסתם החמירו על עצמם אבל אם הוא היה סייג לתורה ולמצווה אז אי אפשר להתירו אפילו ע"י פתח וחרטה. והובאו התירוצים הנ"ל ועוד כמה בספר '''כל נדרי'' (עמוד תרס"ח).
'''הערוך השולחן''' (יו"ד רי"ד סימן י"ב) כתב שהחילוק הוא בין דברים שעלולים להביא לקלקול בדת שאז אסור להתיר לבין סתם מנהגים. '''החתם סופר''' (שו"ת או"ח סימן קכ"ב) כתב שהשו"ע חזר בו ובסימן רכ"ח פסק שאין להתיר מנהגים של קהילה או עדה (והביא עוד כמה פירושים עיין שם). '''שו"ת אחיעזר''' (חלק ב יו"ד יט, עפ"י רעק"א) כתב שבסימן רכ"ח השו"ע בעצם מסייג את דבריו בסימן רי"ד ואומר שכל מה שהתרנו לעשות התרה על מנהג אבות הוא רק אם הוא לא היה סייג לתורה ולמצווה אלא שסתם החמירו על עצמם אבל אם הוא היה סייג לתורה ולמצווה אז אי אפשר להתירו אפילו ע"י פתח וחרטה. והובאו התירוצים הנ"ל ועוד כמה בספר '''כל נדרי'' (עמוד תרס"ח).


==דיונים באחרונים==
==דיונים באחרונים==
161

עריכות