הבדלים בין גרסאות בדף "מיגו דהעזה"

ונראה להוסיף ולחזק דברי האיילת השחר, עפ"י פירוש '''התוספות''' בסוגית 'רבא בר שרשום' (בבא בתרא דף לג א ד"ה מיגו) בו מסביר תוספות  שאם אדם היה טוען כנגד יתומים 'לקוחה השדה בידי' היה נאמן, אך עתה כשטוען יש לי חוב אחר שחייבים לו היתומים, אינו נאמן על חוב זה במיגו, שמיגו זה הוא מיגו דהעזה. וקשה, הרי מיגו דהעזה בממון אמרינן! והנה בתוך דבריו מסביר התוספות שלא היה בעל הדין מיעז לומר כן, כיוון דנפק קלא בעולם שהשדה אינה שלו. לפי דברי האיילת השחר הדברים ברורים: כיוון שיש קול בעולם שהשדה אינה שלו, לא היה מיעז פניו כלפי העולם וטוען טענה שהעולם חושב אותה כשקרית, אף שהיא טענה זוכה, כביאורו של האיילת השחר. ועל כן מיגו דהעזה כזה אף בממון לא אמרינן.

'''נתיבות המשפט''' (סימן פ"ח, ביאורים סק"ח) מסביר באופן אחר מדוע פרעתיך בזמנו מיגו דפרעתיך עתה לא אמרינן, אף שמיגו דהעזה בממון אמרינן. מבאר הנתיבות, שכיוון שלא שכיח שיפרע אדם ביום שנגמר זמן ההלוואה, לכן לא היה מיעז לטעון טענה כזו. כלומר, זו העזה גדולה מאוד לטעון טענת פרעתיך עתה ובכך לטעון שקרה דבר שאינו שכיח, ובהעזה כזו אין אנו אומרים מיגו דהעזה אף בממון.