119
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נקובת הוושט"
אין תקציר עריכה
אסף יעקב הלוי (שיחה | תרומות) |
אסף יעקב הלוי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
אם כן, נמצא שהשאלה האם נקב הושט בעוף מגדיר אותו כ[[טרפה|טרפה]] או כ[[נבלה|נבלה]] תלויה בשאלה מדוע הבהמה נקובת הושט מוגדרת כ[[נבלה|נבלה]] מלכתחילה. ה'''רשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9A/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%A0%D7%99/%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%90 (תורת הבית ב א, כו.)] כותב שנקובת הושט נעשית ל[[נבלה|נבלה]] אך ורק לאחר מעשה השחיטה. כלומר, נקובת הושט אינה מוגדרת כ[[נבלה|נבלה]] בפני עצמה משעה שנוצר הנקב, אלא רק מעשה השחיטה הופך אותה לכזו. ממילא ברור ששיטת הרשב"א תואמת לסברתו [[#פגם בחפצא של הסימנים|השנייה]] של ביה"ל, שנקובת הושט הוי חיסרון בשחיטה, מכך נובע, על פי דברינו לעיל, שלשיטת ה'''רשב"א''' נקובת הושט בעוף תוגדר כ[[טרפה|טרפה]] בלבד. | אם כן, נמצא שהשאלה האם נקב הושט בעוף מגדיר אותו כ[[טרפה|טרפה]] או כ[[נבלה|נבלה]] תלויה בשאלה מדוע הבהמה נקובת הושט מוגדרת כ[[נבלה|נבלה]] מלכתחילה. ה'''רשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9A/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%A0%D7%99/%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%90 (תורת הבית ב א, כו.)] כותב שנקובת הושט נעשית ל[[נבלה|נבלה]] אך ורק לאחר מעשה השחיטה. כלומר, נקובת הושט אינה מוגדרת כ[[נבלה|נבלה]] בפני עצמה משעה שנוצר הנקב, אלא רק מעשה השחיטה הופך אותה לכזו. ממילא ברור ששיטת הרשב"א תואמת לסברתו [[#פגם בחפצא של הסימנים|השנייה]] של ביה"ל, שנקובת הושט הוי חיסרון בשחיטה, מכך נובע, על פי דברינו לעיל, שלשיטת ה'''רשב"א''' נקובת הושט בעוף תוגדר כ[[טרפה|טרפה]] בלבד. | ||
==דין תורבץ הושט== | ==דין תורבץ הושט== | ||
תורבץ הושט הוא החלק הנמצא מיד מעל הושט לכיוון הפה, החיתוך בו איננו מעשה שחיטה כשר [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=1&halocha=6&hilite= (שחיטה א ו)] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=60 (יו"ד כ ב)] ונחלקו חכמינו בדינו. ה'''שו"ע''' פסק [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (לג ג)] שנקב בתורבץ הושט הופך אותה ל[[נבלה|נבלה]]. לעומתו, פסק ה'''רמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=6&halocha=2&hilite= (שחיטה ו ב)] שניקוב | תורבץ הושט הוא החלק הנמצא מיד מעל הושט לכיוון הפה, החיתוך בו איננו מעשה שחיטה כשר [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=1&halocha=6&hilite= (שחיטה א ו)] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=60 (יו"ד כ ב)] ונחלקו חכמינו בדינו. ה'''שו"ע''' פסק [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (לג ג)] שנקב בתורבץ הושט הופך אותה ל[[נבלה|נבלה]]. לעומתו, פסק ה'''רמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=6&halocha=2&hilite= (שחיטה ו ב)] שניקוב תורבץ הושט הופך את הבהמה ל[[טרפה|טרפה]], כך פסק גם ה'''ש"ך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יו"ד לג ה)] בשמו וכן ה'''כלבו''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45043&st=&pgnum=263 (קז ד"ה "הגרמה")]. | ||
לשיטת ה'''רמב"ם''' והפוסקים כמותו, ניתן לומר שכל חשיבותם של הקנה והושט נובעת מכך שהם המקום הספציפי והיחיד אותו ניתן לחתוך ובו ניתן לבצע מעשה שחיטה כשר, ורק מסיבה זו נקובת הושט נפסלת. ממילא, נקב במקום אחר בו לא ניתן לעשות מעשה שחיטה מלכתחילה, ככל שיהיה קרוב למקום ה'חוקי', לא יהיה די בו כדי להפוך את הבהמה ל[[נבלה|נבלה]], כי הוא לא מקום כשר למעשה השחיטה ממילא. | לשיטת ה'''רמב"ם''' והפוסקים כמותו, ניתן לומר שכל חשיבותם של הקנה והושט נובעת מכך שהם המקום הספציפי והיחיד אותו ניתן לחתוך ובו ניתן לבצע מעשה שחיטה כשר, ורק מסיבה זו נקובת הושט נפסלת. ממילא, נקב במקום אחר בו לא ניתן לעשות מעשה שחיטה מלכתחילה, ככל שיהיה קרוב למקום ה'חוקי', לא יהיה די בו כדי להפוך את הבהמה ל[[נבלה|נבלה]], כי הוא לא מקום כשר למעשה השחיטה ממילא. לעומתם, לשיטת ה'''שו"ע''' והפוסקים כמותו, יש לומר שלאחר שלמדנו את חשיבותם הספציפית של הקנה והושט כ'מקום שחיטה', כל פגיעה בהם על פי גדרי הטרפות תהווה פסילה של שחיטת הבהמה. לכן, בגלל שנקב בתורבץ הושט פוגע בפעולתו התקינה של הושט במידה שווה לנקב בושט עצמו ('מה לי סנטימטר למטה מה סנטימטר למעלה'), גם הוא יהווה פסילה באופן דומה לנקב בושט עצמו.<BR/> | ||
בקצרה, נקודת המחלוקת בנושא תורבץ הושט היא האם כדי לפסול את הבהמה בעינן פגם דווקא במקום השחיטה עצמו או שבחיסור יכולת הפעולה התקינה של הסימנים סגי. | בקצרה, נקודת המחלוקת בנושא תורבץ הושט היא האם כדי לפסול את הבהמה בעינן פגם דווקא במקום השחיטה עצמו או שבחיסור יכולת הפעולה התקינה של הסימנים סגי. | ||
===ניסיונות לגישור=== | |||
אמנם, על פניו, קיימת בנושא תורבץ הושט מחלוקת בין ה'''שו"ע''' לבין ה'''רמב"ם''', ברם קיומה של מחלוקת כזו הוא דבר יחסית, שהרי ה'''שו"ע''' הולך אחרי ה'''רמב"ם''' בדברים רבים וה'''רמב"ם''' הוא אחד מעמודי ההוראה לפסיקת ה'''שו"ע''', כמו כן, לא מצינו ש'''הרי"ף''' או ה'''רא"ש''', שני עמודי ההוראה האחרים עליהם הסתמך ה'''שו"ע''', פסקו שנקובת תורבץ הושט נחשבת לטרפה, ומקרה בו ה'''שו"ע''' חולק על שלושת עמודי ההוראה הוא בלתי סביר. על כן, ניסו האחרונים לגשר על המחלוקת ביניהם: | |||
* ה'''תפארת למשה''' (יורה דעה לג ד"ה ולענ"ד נראה) מקרב את שיטותיהם של ה'''שו"ע''' וה'''רמב"ם'''. הוא מסביר שדעותיהם של ה'''שו"ע''' וה'''רמב"ם''' שוות, ושניהם מסכימים שנקובת תורבץ הושט נחשבת לטרפה בחייה ולנבלה לאחר מותה (בניגוד לנקובת הושט הנחשבת לשיטתם לנבלה עוד בחייה). ההבדל בין דבריהם נובע מכך שבעוד ה'''שו"ע''' התמקד בשלב שלאחר המיתה, השלב בו הבהמה נחשבת לנבלה, בחר הרמב"ם להתמקד בשלב החיים, ולכן הדגיש שהיא טריפה. | |||
* ב'''שו"ע הרב''' (יורה דעה לג ז), טוען האדמו"ר הזקן שלכולי עלמא, כולל השו"ע, נקובת הושט נחשבת לטרפה. אך כיוון שלא קיימת נפקא מינה משמעותית בין טרפה לנבלה, השו"ע לא דקדק בדבריו בנושא זה. הסבר זה קשה משתי סיבות: | |||
** במקום בו הטור כותב שנקובת הושט נחשבת לטרפה (יורה דעה לג ג), מסביר ה'''שו"ע''' עצמו בב"י הסבר הפוך במדויק להסברו של האדמו"ר הזקן – שכוונתו של בעל הטורים היא לנבלה, אך הוא לא דקדק בנושא. | |||
** ה'''שו"ע''' מדייק על דברים מסוימים שהם טרפה ועל אחרים שהם נבלה, קשה לומר שדווקא כאן בחר לחרוג ממנהגו ולא להבדיל בין הדברים. | |||
==נבלה מחיים – שיטת הרמב"ם== | ==נבלה מחיים – שיטת הרמב"ם== | ||
ה'''רמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=3&halocha=19&hilite= (שחיטה ג יט)] מונה את נקובת הושט בתוך רשימה של בהמות שהוא מגדיר כ'[[נבלה|נבלה]] מחיים', וכן פסק ה'''אורחות חיים''' (הלכות טרפות מז) בשמו, כך כותב גם '''רש"י''' בבא קמא (עח: ד"ה מעכב) שראינו לעיל. לכאורה, משמעותו המעשית של המושג [[נבלה|נבלה]] מחיים היא קיומה של טומאת משא ומגע של [[נבלה|נבלה]] בבהמה, אך כאשר ה'''רמב"ם''' עצמו [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=10&hilchos=60&perek=2&hilite= (אבות הטומאה ב א)] מנה את הבהמות שמטמאות עוד בחייהן, הוא השמיט מהרשימה את המקרה שלנו, נקובת הושט. אם כן, מהו פשר היותה של נקובת הושט [[נבלה]] מחיים?<BR/> | ה'''רמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=3&halocha=19&hilite= (שחיטה ג יט)] מונה את נקובת הושט בתוך רשימה של בהמות שהוא מגדיר כ'[[נבלה|נבלה]] מחיים', וכן פסק ה'''אורחות חיים''' (הלכות טרפות מז) בשמו, כך כותב גם '''רש"י''' בבא קמא (עח: ד"ה מעכב) שראינו לעיל. לכאורה, משמעותו המעשית של המושג [[נבלה|נבלה]] מחיים היא קיומה של טומאת משא ומגע של [[נבלה|נבלה]] בבהמה, אך כאשר ה'''רמב"ם''' עצמו [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=10&hilchos=60&perek=2&hilite= (אבות הטומאה ב א)] מנה את הבהמות שמטמאות עוד בחייהן, הוא השמיט מהרשימה את המקרה שלנו, נקובת הושט. אם כן, מהו פשר היותה של נקובת הושט [[נבלה]] מחיים?<BR/> | ||