485
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מתה מחמת מלאכה"
אין תקציר עריכה
| שורה 7: | שורה 7: | ||
==הצגת הסוגיה== | ==הצגת הסוגיה== | ||
'''הגמרא''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37964&st=&pgnum=203 (ב"מ צו ב)] מסתפקת אם יש חיוב תשלומים במקרה שאדם שאל בהמה ובשרה '''הוכחש''' מחמת מלאכה? הנחת היסוד של הספק היא שבמקרה שהבהמה '''מתה''' מחמת מלאכה וודאי שחייב לשלם, וכל הספק הוא רק בכחש מחמת מלאכה. אולם הגמרא מסיקה שבין כאשר הבהמה השאולה הוכחשה מחמת המלאכה ובין כאשר היא מתה מחמת המלאכה - השואל פטור מלשלם.<BR/> | '''הגמרא''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37964&st=&pgnum=203 (ב"מ צו ב)] מסתפקת אם יש חיוב תשלומים במקרה שאדם שאל בהמה ובשרה '''הוכחש''' מחמת מלאכה? הנחת היסוד של הספק היא שבמקרה שהבהמה '''מתה''' מחמת מלאכה וודאי שחייב לשלם, וכל הספק הוא רק בכחש מחמת מלאכה. אולם הגמרא מסיקה שבין כאשר הבהמה השאולה הוכחשה מחמת המלאכה ובין כאשר היא מתה מחמת המלאכה - השואל פטור מלשלם.<BR/> | ||
הגמרא מדגישה שדין זה קיים רק כאשר השואל השתמש שימוש רגיל בחפץ, אך אם השואל הפר את הסיכום בינו לבין המשאיל | הגמרא מדגישה שדין זה קיים רק כאשר השואל השתמש שימוש רגיל בחפץ, אך אם השואל הפר את הסיכום בינו לבין המשאיל והשתמש בחפץ באופן חריג, עליו לשלם גם על "מתה מחמת מלאכה". | ||
טעם הדין נאמר בגמרא במשפט קצר ועמום: "דאמר ליה: לאו לאוקמא בכילתא שאילתה". כלומר: ה[[שואל]] טוען כנגד המשאיל שאין לחייבו לשלם כיוון ששאלת הבהמה לא נודעה לשם העמדתה בכילה (מקום מוגן ושמור) אלא על מנת להשתמש בה. מדברי הגמרא לא ברור די הצורך מדוע טענה זו פוטרת את השואל מתשלומים, ובהמשך נראה שנחלקו הראשונים בפירוש דברי הגמרא, וממילא בהבנת טעם הפטור במתה מחמת מלאכה. | טעם הדין נאמר בגמרא במשפט קצר ועמום: "דאמר ליה: לאו לאוקמא בכילתא שאילתה". כלומר: ה[[שואל]] טוען כנגד המשאיל שאין לחייבו לשלם כיוון ששאלת הבהמה לא נודעה לשם העמדתה בכילה (מקום מוגן ושמור) אלא על מנת להשתמש בה. מדברי הגמרא לא ברור די הצורך מדוע טענה זו פוטרת את השואל מתשלומים, ובהמשך נראה שנחלקו הראשונים בפירוש דברי הגמרא, וממילא בהבנת טעם הפטור במתה מחמת מלאכה. | ||
נקודה נוספת הטעונה בירור היא | נקודה נוספת הטעונה בירור היא: בשלב הראשון בסוגיה הגמרא חילקה בין מצב ש"כחש מחמת מלאכה" למצב ש"מתה מחמת מלאכה", יש לברר מה סיבת החילוק בין שני המצבים, והאם לחילוק זה יש השלכות הלכתיות. | ||
==שאלת הראשונים== | ==שאלת הראשונים== | ||
הראשונים מתקשים בדין "מתה מחמת מלאכה", וטוענים שלכאורה אין כל סיבה לפטור את השואל מלשלם במצב זה. | הראשונים מתקשים בדין "מתה מחמת מלאכה", וטוענים שלכאורה אין כל סיבה לפטור את השואל מלשלם במצב זה. | ||
כדי להבין היטב את שאלת הראשונים, יש להקדים שחיוב שואל שונה מהותית מחיובי שאר השומרים. [[שומר חינם]], [[שומר שכר]] ו[[שוכר]] חייבים רק על נזקים שהיו נמנעים אילו היו שומרים כראוי, והם חייבים לשלם משום משום '''רשלנותם ופשיעתם בשמירה'''. לעומת זאת שואל חייב גם על נזקים שאירעו '''באונס גמור''' ולא הייתה לו כל יכולת למונעם, למרות שהוא לא אשם כלל; ברור אם כן, שחיוב השואל לא נובע מהרשלנות וה[[פשיעה בשמירה]], אבל עדיין לא מבואר מה מחייב את השואל לשלם על אונסים גמורים, הרי כלל גדול הוא (ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37963&st=&pgnum=67 ב"ק כח ב]) | כדי להבין היטב את שאלת הראשונים, יש להקדים שחיוב שואל שונה מהותית מחיובי שאר השומרים. [[שומר חינם]], [[שומר שכר]] ו[[שוכר]] חייבים רק על נזקים שהיו נמנעים אילו היו שומרים כראוי, והם חייבים לשלם משום משום '''רשלנותם ופשיעתם בשמירה'''. לעומת זאת שואל חייב גם על נזקים שאירעו '''באונס גמור''' ולא הייתה לו כל יכולת למונעם, למרות שהוא לא אשם כלל; ברור אם כן, שחיוב השואל לא נובע מהרשלנות וה[[פשיעה בשמירה]], אבל עדיין לא מבואר מה מחייב את השואל לשלם על אונסים גמורים, הרי כלל גדול הוא (ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37963&st=&pgnum=67 ב"ק כח ב]) ש"אונס רחמנא פטריה"? <BR/> | ||
מסביר הרשב"א [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32304&st=%D7%93%D7%A3+%D7%9C%D7%95&pgnum=79&hilite= (לו ב ד"ה מאי)] שכיון ש"השואל כל הנאה שלו" [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37964&st=&pgnum=199 (ב"מ צד ב)], ולמשך זמן השאלה השואל הוא השליט הבלעדי על ההנאה מהחפץ (שהרי הוא לא משלם כלל על השימוש בחפץ), התורה מתייחסת לשואל כאילו הוא '''הבעלים''' של החפץ במשך תקופת השאלה, אלא שמוטל עליו להשיב את החפץ בסיום זמן השאלה. לכן כאשר השואל לא משיב את החפץ בסיום השאלה, גם אם הנזק אירע באונס גמור - הוא חייב, משום שכמו שאם ניזוק חפץ ששייך לו למרות שהוא לא אשם בכך - הוא מפסיד את ממונו, כך גם בשואל הרי הוא כבעלים שמפסיד גם באונס כיון שהחפץ שלו ניזוק. | מסביר הרשב"א [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32304&st=%D7%93%D7%A3+%D7%9C%D7%95&pgnum=79&hilite= (לו ב ד"ה מאי)] שכיון ש"השואל כל הנאה שלו" [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37964&st=&pgnum=199 (ב"מ צד ב)], ולמשך זמן השאלה השואל הוא השליט הבלעדי על ההנאה מהחפץ (שהרי הוא לא משלם כלל על השימוש בחפץ), התורה מתייחסת לשואל כאילו הוא '''הבעלים''' של החפץ במשך תקופת השאלה, אלא שמוטל עליו להשיב את החפץ בסיום זמן השאלה. לכן כאשר השואל לא משיב את החפץ בסיום השאלה, גם אם הנזק אירע באונס גמור - הוא חייב, משום שכמו שאם ניזוק חפץ ששייך לו למרות שהוא לא אשם בכך - הוא מפסיד את ממונו, כך גם בשואל הרי הוא כבעלים שמפסיד גם באונס כיון שהחפץ שלו ניזוק. | ||
בדרך זו הולכים גם רש"י [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37969&st=&pgnum=154 (סנהדרין עב ב ד"ה אבל)], תוספות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37963&st=&pgnum=32 (ב"ק יא א ד"ה אין)] והרמב"ן [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52681&st=&pgnum=208 (ב"ב קסח ב ד"ה הכי)]. | בדרך זו הולכים גם רש"י [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37969&st=&pgnum=154 (סנהדרין עב ב ד"ה אבל)], תוספות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37963&st=&pgnum=32 (ב"ק יא א ד"ה אין)] והרמב"ן [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52681&st=&pgnum=208 (ב"ב קסח ב ד"ה הכי)]. | ||
| שורה 91: | שורה 91: | ||
קיים הבדל בין האחרונים בביאור שיטת הרמב"ם לדברי הריב"ש: ה'''לחם משנה''' אומר שלפי הרמב"ם יש רק קריטריון אחד לפטור - שעת מלאכה, וממילא בדברי הרמב"ם יש קולא וחומרא: כאשר הבהמה מתה בשעת המלאכה - הרמב"ם מקל שאפילו שאין הוכחה שהמוות נגרם כתוצאה מהמלאכה, השואל פטור. לעומת זאת כאשר הבהמה מתה לאחר המלאכה - הרמב"ם מחמיר, שאף שרגלים לדבר שהמוות אירע מחמת המלאכה, השואל חייב. אולם בעל '''ערוך השולחן''' (שמ י-יב) טוען שאין הגיון בשיטת הלחם משנה, שהרי גם הרמב"ם מודה שעיקר הדין הוא "מחמת מלאכה", ושעת המלאכה נועדה רק לברר אם הנזק אירע מחמת המלאכה, ולכן אומר ערוך השולחן שכאשר וודאי שהבהמה מתה מחמת המלאכה גם הרמב"ם מודה שהשואל פטור גם אם המיתה לא הייתה בשעת המלאכה. לפי ערוך השולחן יוצא שהרמב"ם להקל בלבד בא, וכל חידושו של הרמב"ם היה שכאשר אירע נזק בשעת מלאכה תולים שהוא מחמת המלאכה. | קיים הבדל בין האחרונים בביאור שיטת הרמב"ם לדברי הריב"ש: ה'''לחם משנה''' אומר שלפי הרמב"ם יש רק קריטריון אחד לפטור - שעת מלאכה, וממילא בדברי הרמב"ם יש קולא וחומרא: כאשר הבהמה מתה בשעת המלאכה - הרמב"ם מקל שאפילו שאין הוכחה שהמוות נגרם כתוצאה מהמלאכה, השואל פטור. לעומת זאת כאשר הבהמה מתה לאחר המלאכה - הרמב"ם מחמיר, שאף שרגלים לדבר שהמוות אירע מחמת המלאכה, השואל חייב. אולם בעל '''ערוך השולחן''' (שמ י-יב) טוען שאין הגיון בשיטת הלחם משנה, שהרי גם הרמב"ם מודה שעיקר הדין הוא "מחמת מלאכה", ושעת המלאכה נועדה רק לברר אם הנזק אירע מחמת המלאכה, ולכן אומר ערוך השולחן שכאשר וודאי שהבהמה מתה מחמת המלאכה גם הרמב"ם מודה שהשואל פטור גם אם המיתה לא הייתה בשעת המלאכה. לפי ערוך השולחן יוצא שהרמב"ם להקל בלבד בא, וכל חידושו של הרמב"ם היה שכאשר אירע נזק בשעת מלאכה תולים שהוא מחמת המלאכה. | ||
ב. חלק מהאחרונים מחדשים שלפי הרמב"ם דין "מתה מחמת מלאכה" מיוסד על סברה שונה מלדברי שאר הראשונים: הרמב"ם סבור שבתוך הגדרת השואל - "כל הנאה שלו", טמון שהשואל מקבל את כל הנאת החפץ מהבעלים, ולכן הוא לא חייב לשלם על נזקים שאירעו בשעת המלאכה כיון שזה פוגם ביסוד שכל הנאת החפץ שייכת לו. אולם כאשר אירע נזק לאחר המלאכה, אין פגם בהנאת השואל מהחפץ שהרי השימוש בחפץ ניתן לו באופן מושלםף אלא שחל עליו חיוב תשלומים לאחר מכן על הנזק. בכיוון זה הולכים האחרונים הבאים: '''אבן האזל''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35646&st=&pgnum=40 (שאלה א א)], '''חידושי ר' מאיר שמחה''' (צו ב), '''דרכי דוד''' (צו ב), ''' הרב אהרן ליכטנשטיין''' בשיעוריו (עמודים - | ב. חלק מהאחרונים מחדשים שלפי הרמב"ם דין "מתה מחמת מלאכה" מיוסד על סברה שונה מלדברי שאר הראשונים: הרמב"ם סבור שבתוך הגדרת השואל - "כל הנאה שלו", טמון שהשואל מקבל את כל הנאת החפץ מהבעלים, ולכן הוא לא חייב לשלם על נזקים שאירעו בשעת המלאכה כיון שזה פוגם ביסוד שכל הנאת החפץ שייכת לו. אולם כאשר אירע נזק לאחר המלאכה, אין פגם בהנאת השואל מהחפץ שהרי השימוש בחפץ ניתן לו באופן מושלםף אלא שחל עליו חיוב תשלומים לאחר מכן על הנזק. בכיוון זה הולכים האחרונים הבאים: '''אבן האזל''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35646&st=&pgnum=40 (שאלה א א)], '''חידושי ר' מאיר שמחה''' (צו ב), '''דרכי דוד''' (צו ב), ''' הרב אהרן ליכטנשטיין''' בשיעוריו (ב"מ עמודים 153-154), '''הרב אשר וויס''' (מנחת אשר ב קיח). בדברי האחרונים קיימים מספר סגנונות בביאור סברת הרמב"ם ובמסגרת זו לא נוכל להיכנס להבדלים שביניהם, להרחבה בעניין זה ניתן לעיין במאמרים המופיעים בסוף דף זה. <br/> | ||
לפי זה וודאי שצודק הלחם משנה בדעת הרמב"ם שהקריטריון היחיד הוא שעת המלאכה, ואין השפעה לשאלה אם המיתה אירעה מחמת המלאכה. <br/> | לפי זה וודאי שצודק הלחם משנה בדעת הרמב"ם שהקריטריון היחיד הוא שעת המלאכה, ואין השפעה לשאלה אם המיתה אירעה מחמת המלאכה. <br/> | ||
יש לציין שבהסבר זה לא מוסבר מדוע לגבי כחש, הרמב"ם לא מצריך שהנזק יהיה בשעת המלאכה ממש? וצריך לומר שבכחש מחמת מלאכה הרמב"ם מסכים לדברי הראשונים שיש סברה חיצונית הפוטרת מתשלום גם במקרה שהנזק לא היה מחמת המלאכה, ורק לגבי מיתה נצרך הרמב"ם לחדש את הפטור מצד שעת המלאכה. ביאור הדברים הוא לפי מה שהתבאר לעיל, שלגבי כחש גם הרמב"ן מודה לסברת הרשב"א שהשואל פטור מצד מחילת המשאיל, ורק במיתה הרמב"ן נצרך לחדש את הסברה שפטור מצד פשיעת המשאיל. כך ניתן לומר גם בשיטת הרמב"ם - לגבי כחש הרמב"ם מקבל את סברת הרשב"א הפוטרת על כל כחש מחמת מלאכה בגלל מחילת המשאיל, ורק לגבי מיתה שם סברת הרשב"א מסתברת פחות, נצרך הרמב"ם לחדש את סברתו המחודשת שקיימת רק בשעת מלאכה. | יש לציין שבהסבר זה לא מוסבר מדוע לגבי כחש, הרמב"ם לא מצריך שהנזק יהיה בשעת המלאכה ממש? וצריך לומר שבכחש מחמת מלאכה הרמב"ם מסכים לדברי הראשונים שיש סברה חיצונית הפוטרת מתשלום גם במקרה שהנזק לא היה מחמת המלאכה, ורק לגבי מיתה נצרך הרמב"ם לחדש את הפטור מצד שעת המלאכה. ביאור הדברים הוא לפי מה שהתבאר לעיל, שלגבי כחש גם הרמב"ן מודה לסברת הרשב"א שהשואל פטור מצד מחילת המשאיל, ורק במיתה הרמב"ן נצרך לחדש את הסברה שפטור מצד פשיעת המשאיל. כך ניתן לומר גם בשיטת הרמב"ם - לגבי כחש הרמב"ם מקבל את סברת הרשב"א הפוטרת על כל כחש מחמת מלאכה בגלל מחילת המשאיל, ורק לגבי מיתה שם סברת הרשב"א מסתברת פחות, נצרך הרמב"ם לחדש את סברתו המחודשת שקיימת רק בשעת מלאכה. | ||
| שורה 141: | שורה 140: | ||
* [http://www.rambish.org.il/results.asp?SearchFunction=find&SearchCode=F1_WRV&SearchRequest=%EE%FA%E4+%EE%E7%EE%FA+%EE%EC%E0%EB%E4 השאלת רכב עם משאבה שאינה תקינה], הרב אריאל בראלי, אבני משפט ח, תשס"ח. | * [http://www.rambish.org.il/results.asp?SearchFunction=find&SearchCode=F1_WRV&SearchRequest=%EE%FA%E4+%EE%E7%EE%FA+%EE%EC%E0%EB%E4 השאלת רכב עם משאבה שאינה תקינה], הרב אריאל בראלי, אבני משפט ח, תשס"ח. | ||
* [http://asif.co.il/?wpfb_filepage=mal20-11-pdf מתה בשעת מלאכה ומתה מחמת מלאכה – ביאור להלכה אחת במשנה תורה על פי הרלב"ג בפירוש התורה], הרב כרמיאל כהן, מעליות כ, תשנ"ט. | * [http://asif.co.il/?wpfb_filepage=mal20-11-pdf מתה בשעת מלאכה ומתה מחמת מלאכה – ביאור להלכה אחת במשנה תורה על פי הרלב"ג בפירוש התורה], הרב כרמיאל כהן, מעליות כ, תשנ"ט. | ||