הבדלים בין גרסאות בדף "חדש"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 5 בתים ,  21:19, 5 במאי 2016
שורה 72: שורה 72:
אך ב'''הגהות מיימוניות''' (מאכלות אסורות י ג) היא מעשה מה'''מהר"ם''' שהיה מחמיר על עצמו שלא לאכול שעורים, כי רובן נזרעות אחר פסח, או ממש סמוך לו. וב'''תרומת הדשן''' (קצא) כתב שאם היה כפור עד לפסח, ומביאים תבואה רק מאותו מקום, יש לכל אחד להחמיר על עצמו, אבל לא יורה לאסור לאחרים (אם אינו יכול להפריש אותם), ומוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין.
אך ב'''הגהות מיימוניות''' (מאכלות אסורות י ג) היא מעשה מה'''מהר"ם''' שהיה מחמיר על עצמו שלא לאכול שעורים, כי רובן נזרעות אחר פסח, או ממש סמוך לו. וב'''תרומת הדשן''' (קצא) כתב שאם היה כפור עד לפסח, ומביאים תבואה רק מאותו מקום, יש לכל אחד להחמיר על עצמו, אבל לא יורה לאסור לאחרים (אם אינו יכול להפריש אותם), ומוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין.


ופסק ה'''רמ"א''' שניתן להתיר לאחר הפסח כל סתם תבואה מכח ספק ספיקא: ספק היא משנה שעברה, ואם תמצא לומר משנה זו, מ"מ אולי יצא שהיא השרישהעוד לפני העומר. אבל בכל מיני תבואות שזורעים בוודאות לאחר הפסח, יש להחמיר אחר הקציר, אלא אם כן אין דלתות המדינות נעולות, ורוב התבואה באה ממקום אחר שזורעין קודם הפסח. וכן הדין גם בזמן שימות החורף נמשכים לאחר פסח, ובאיזור הזה זורעים לאחר פסח יש להחמיר בסתם התבואה. אבל אין להורות לאחרים במקום שרוב שתייתן ואכילתן ממינים אלו, כי מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין.
ופסק ה'''רמ"א''' (ג) שניתן להתיר לאחר הפסח כל סתם תבואה מכח ספק ספיקא: ספק היא משנה שעברה, ואם תמצא לומר משנה זו, מ"מ אולי יצא שהיא השרישהעוד לפני העומר. אבל בכל מיני תבואות שזורעים בוודאות לאחר הפסח, יש להחמיר אחר הקציר, אלא אם כן אין דלתות המדינות נעולות, ורוב התבואה באה ממקום אחר שזורעין קודם הפסח. וכן הדין גם בזמן שימות החורף נמשכים לאחר פסח, ובאיזור הזה זורעים לאחר פסח יש להחמיר בסתם התבואה. אבל אין להורות לאחרים במקום שרוב שתייתן ואכילתן ממינים אלו, כי מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין.


הקשה ב'''ערוה"ש''' (טז) שהרי זהו דבר שיש לו מתירין והוא יכול לחכות?- ותירץ שי"ל שזה דווקא בתערובת, ולא בספק בגוף הדבר אם הוא בכלל אסור או לא (ע"פ דברי ה'''ש"ך''' (יו"ד קי נו)).
הקשה ב'''ערוה"ש''' (טז) שהרי זהו דבר שיש לו מתירין והוא יכול לחכות?- ותירץ שי"ל שזה דווקא בתערובת, ולא בספק בגוף הדבר אם הוא בכלל אסור או לא (ע"פ דברי ה'''ש"ך''' (יו"ד קי נו)).
111

עריכות

תפריט ניווט