111
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חדש"
←חדש גוי בארץ ישראל
Avishaiaha1 (שיחה | תרומות) |
Avishaiaha1 (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
=חדש גוי בארץ ישראל= | =חדש גוי בארץ ישראל= | ||
ה'''גמרא''' (קידושין לז ב - לח א) דנה לגבי הצורך של עם ישראל באכילת התבואה החדשה בזמן כניסתם לארץ. למ"ד שחיוב החדש הוא בכל מקום שיושבים - הרי שהם היו צריכים להקריב קודם את העומר ורק לאחר מכן לאכול, אבל למ"ד שהחיוב הוא רק לאחר ירושה וישיבה צריך לומר שהם היו יכולים לאכול מהתבואה שהייתה בארץ אצל הגויים, אבל הם לא אכלו בגלל שלא היה להם צורך בכך כי היה להם את המן עד לט"ז בניסן. וב'''גמרא''' (ראש השנה יג א) מצינו בסתמא דגמרא שהם הקריבו את העומר כדי שיוכלו לאכול אחרי כן מהתבואה החדשה, והגמרא דנה מאיפה היה להם תבואה שהיא לא של גוי. ולמסקנה אומרים שהם לקחו ממה שבכלל לא התחיל להתבשל ביד הגוי והייתה להם ברכה והתבואה גדלה במהירות (שכתוב "ארץ צבי" - שכמו שהוא קל מכל החיות, כך הארץ ממהרת לבשל את פירותיה מכל הארצות). | |||
כתבו ה'''תוספות''' (קידושין לז א דיבור ראשון), ה'''מרדכי''' (תקא) וה'''סמ"ג''' (לאוין קמו) שחדש של גוי בארץ ישראל אסור מהתורה לפני הקרבת העומר, וכך פסק גם ה'''שו"ע''' (ב) כדבריהם. | |||
כתב '''ערוה"ש''' (יג - טו) שי"ל שהדבר תלוי בשאלה האם יש קניין לגוי בארץ או לא, שגם למי שאוסר חדש בחו"ל, פשיטא שלא יכול להיות שחו"ל חמור מא"י, ולכן לפי מה שפוסק ה'''רמב"ם''' (תרומות א י) שאין קניין לגוי - אין איסור חדש מן התורה בקרקע שלהם ממש, אלא רק בקרקע של ישראל ביד גוי. | |||
לעומתם, ה'''ב"ח''' (א) כתב שבתבואה של גוי אין איסור חדש. הוא הביא ראיה מהגמרא (ראש השנה שם) שהקריבו ישראל בכניסה לארץ את קרבן העומר, ואם היתה אסורה גם תבואה של גוי, היה ניתן לומר שהיו חייבים להקריב, כי אם לא היו מקריבים לא היו יכולים לאכול כלל מהתבואה גם לאחר אותו היום, והגמרא לא הייתה צריכה לומר שמעיקרא לא אכלו אלא לומר שהיה אסור להם לאכול עד ההקרבה. אולם ה'''ט"ז''' (ב) דוחה את דבריו וכותב שניתן לומר שאכלו מהתבואה הישנה של אשתקד, וגם אם זה היה להם ספק תבואה ישנה, הרי שזה ס"ס ויהיה מותר לאכול אותה. | |||
וב'''ערוה"ש''' כתב (רק כדי לצרף לסניף להקל) שהחדש של גוי בארץ אסור מדרבנן. | |||
=דינים נוספים= | =דינים נוספים= | ||