111
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חדש"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←חשד בחו"ל
Avishaiaha1 (שיחה | תרומות) |
Avishaiaha1 (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
כתב ב'''שו"ת שבט הלוי''' (י קפג ב) שהיתר החדש הוא לא רק לתבואה, אלא גם אם יש כלים שבלוע בהם מאיסור חדש לאחר שימוש, הרי שבזמן הפקעת האיסור הם ניתרים. | כתב ב'''שו"ת שבט הלוי''' (י קפג ב) שהיתר החדש הוא לא רק לתבואה, אלא גם אם יש כלים שבלוע בהם מאיסור חדש לאחר שימוש, הרי שבזמן הפקעת האיסור הם ניתרים. | ||
= | =חדש בחו"ל= | ||
ה'''משנה''' (ערלה ג ט) כותבת שהחדש אסור מהתורה בכל מקום, וב'''גמרא''' (קידושין לו ב - לז א) מובאת מחלוקת בין תנא קמא לבין ר' אליעזר האם החדש נוהג גם בחו"ל או לא. והגמרא דנה בדבריהם לראות מי המקל ומי המחמיר, ולמסקנה היא כותבת שר' אליעזר הוא הוא המחמיר. וב'''גמרא''' נוספת (מנחות פד א) מצינו את דעתו של ר' יוסי בר רבי יהודה שגם הוא סובר שהחדש אסור מהתורה בכל מקום וגם בחו"ל (ולכן לדעתו, ניתן להביא את קרבן העומר גם מתבואה שגדלה בחו"ל). | |||
כתבו ה'''רי"ף''' (קידושין טו א מדפי הרי"ף), ה'''רמב"ם''' (מאכלות אסורות י ב), ה'''רא"ש''' (שו"ת הרא"ש ב א), ה'''סמ"ג''' (לאוין קמו) וה'''אבי עזרי''' (פסחים תקכז) שההלכה כרבי אליעזר, ולכן חדש אסור מן התורה גם בחו"ל, וכך פסק גם ה'''שו"ע''' (ב). | |||
כתב על כך ה'''ט"ז''' (ד) שניתן לומר שכל מה שפסקו הלכה כר"א היה רק משום שלא ידעו אם המשנה בערלה נשנית קודם או אחר המשנה בקידושין (אם נשנית מאוחר - הרי שזה מחלוקת ואח"כ סתם, וכך הלכה. אבל אם נשנית מוקדם - הרי שזה סתם ואח"כ מחלוקת, ואין הלכה כסתם). ולכן במקומות הקרים שכמעט בכל שנה הקור ממשיך עד לפסח, הרי זו שעת הדחק, וכדאי הוא ת"ק דר"א לסמוך עליו בשעת הדחק. ואולי גם שאר הפוסקים יסכימו שמה שהם אמרו זה רק למקומות החמים, אבל לא בדחק של המקומות הקרים. אבל ב'''נקה"כ''' (ד"ה ומ"מ) דחה את דבריו וכתב שחוץ מהמשנה בערלה גם בגמרא במנחות מובא שהחדש אסור בחו"ל מן התורה, וכך גם פשטות הסוגיא בקידושין, ולכן דברי ט"ז אינם נכונים ולא ניתן להקל כדבריו. | |||
לעומת הראשונים לעיל, כתב '''רבנו ברוך''' (הובא בשו"ת הרא"ש שם) שאם גדלה תבואה בחו"ל, אפילו אם גדלה ברשות ישראל - נראה שניתן להתירה מאיסור חדש.<BR/> | |||
נחלקו האחרונים בדעתו. '''ערוה"ש''' (ו) כתב שגם מדברי ה'''אור זרוע''' (א שכח) רואים שבחו"ל החדש הוא רק מדרבנן, משום שמצינו גמרא שא"א להביא את קרבנות הציבור מחו"ל, ואם היה אסור שם החדש, היה מותר להביא משם את הקרבנות, כי הדבר תלוי זה בזה. ובגלל שזה דרבנן - לא גזרו על כך במדינות הרחוקות מא"י, כי איסורו הוא לאו ולא מיתה בידי שמים (כמו למשל תרו"מ), ועוד שרוב הציבור לא יוכל לעמוד בזה. וניתן לומר שכל הציבור סומך על דבר זה, כדי שיוכלו לאכול מהתבואה החדשה ולא לחכות. <BR/> | |||
אבל ב'''שו"ת שאגת אריה''' (דיני חדש א) כתב בדעתו שלצד בגמרא שר' אליעזר לחומרא פליג, הרי שלת"ק החדש אינו נוהג בחו"ל. אבל הרי לכו"ע החדש נוהג בחו"ל מדרבנן, שהרי ראינו שגם רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע אכלו רק בליל י"ז מתבואה חדשה, אז התנא יכול היה לכתוב גם על החדש שנוהג בחו"ל (מדרבנן)?- לכן חילק רבנו ברוך שאינו דומה איסור החדש לערלה וכלאים, שהם אסורים בכל מקום מדרבנן, והחדש לדעתו אסור מדרבנן רק במקומות הקרובים לא"י. וצריך לומר שככל שהאיסור חמור יותר גזרו עליו יותר, ולכן בערלה וכלאי הכרם גזרו בכל מקום, ועל כלאי זרעים לא גזרו לערב ולזרוע, ובחדש שאינו איסור הנאה גזרו רק על המקומות הקרובים. וכך פסק גם ה'''מג"א''' (או"ח תפט יז) שגזרו רק על המקומות הקרובים לא"י שיהיה בהם איסור חדש, אבל הוא הוסיף שמ"מ כל בעל נפש יחמיר לעצמו באיסור זה. | |||
כתב ב'''שו"ת תשובות והנהגות''' (א תרנה) שכל מה שמצינו ראשונים ואחרונים שהקלו זה דווקא היה בזמנם כאשר היה קשה להשיג תבואה ישנה, אבל כיום שאין כלל טורח בדבר, אין להקל כלל, וגם לא בספק ובס"ס של חדש. | |||
===חדש חו"ל שנאפה בארץ=== | |||
כתב ב'''שו"ת אחיעזר''' (ב יו"ד לט ב) שגם למ"ד שאין חדש נוהג בחו"ל, אם אפה בא"י לחם מקמח של חו"ל - חל על הלחם איסור חדש, כי זה כמו חיוב חלה ותרו"מ שאם נגמרה המלאכה בארץ הם חייבים, אבל ב'''שו"ת הר צבי''' (ענייני זרעים א כז ב) כתב שמדברי ה'''ירושלמי''' (חלה א ג) שמקיש בין לחם וקלי, ואומר שבמקום שאין חיוב על הקלי אין חיוב על הלחם שלו משום חדש, רואים שבכל מקום לחם חו"ל יהיה פטור מדין חדש. | |||
=דינים נוספים= | =דינים נוספים= | ||