40
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "יציאה מארץ ישראל"
←מקור האיסור וסיבתו
יאיר וסרטיל (שיחה | תרומות) |
יאיר וסרטיל (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
ואכן '''המאירי''' שם ביאר את סיבת האיסור באופן שלישי, שלפיו דומה האיסור לאיסור היציאה מבבל, וכך כותב הוא: "וכשם שאסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ כך אסור לצאת מבבל לשאר ארצות שכל מקום שחכמה ויראת חטא מצויין שם דינו כארץ ישראל וכמו שאמרו כל הדר בבבל כאלו דר בארץ ישראל שכל מה שאמרו לא אמרו אלא מפני שסתם חוצה לארץ אין חכמה ויראת חטא מצויין בה לישראל לרוב הצרות ועול הגליות שסובלים שם אלא אם כן על ידי עמל גדול וצער גלגול סבל הצרות וההתיאש מהם לעבודת השם לשרידים אשר ה' קורא וסתם ארץ ישראל חכמה ויראת חטא מצויין בה עד שמתוכם משיגים כבוד בוראם וזוכים ליהנות מזיו השכינה ועל זו אמרו אפילו שפחה שבארץ ישראל מובטחת לה שהיא בת העולם הבא ועל דרך מה שייעד הנביא באמרו וגם על העבדים ועל השפחות אשפוך רוחי". | ואכן '''המאירי''' שם ביאר את סיבת האיסור באופן שלישי, שלפיו דומה האיסור לאיסור היציאה מבבל, וכך כותב הוא: "וכשם שאסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ כך אסור לצאת מבבל לשאר ארצות שכל מקום שחכמה ויראת חטא מצויין שם דינו כארץ ישראל וכמו שאמרו כל הדר בבבל כאלו דר בארץ ישראל שכל מה שאמרו לא אמרו אלא מפני שסתם חוצה לארץ אין חכמה ויראת חטא מצויין בה לישראל לרוב הצרות ועול הגליות שסובלים שם אלא אם כן על ידי עמל גדול וצער גלגול סבל הצרות וההתיאש מהם לעבודת השם לשרידים אשר ה' קורא וסתם ארץ ישראל חכמה ויראת חטא מצויין בה עד שמתוכם משיגים כבוד בוראם וזוכים ליהנות מזיו השכינה ועל זו אמרו אפילו שפחה שבארץ ישראל מובטחת לה שהיא בת העולם הבא ועל דרך מה שייעד הנביא באמרו וגם על העבדים ועל השפחות אשפוך רוחי". | ||
אך צריך עיון כיצד הרמב"ן והרשב"ש יתיישבו עם הגמרות הנזכרות, ואולי יש לומר שביטול מצוות הישיבה בארץ היא דווקא אם משתקע בחו"ל ולא אם יוצא על מנת לחזור, וכפי שהעלנו שאפשר לומר בדעת התוס' בעבודה זרה, שדווקא לכהן מותר לצאת רק עבור מצוות מיוחדות, אך לישראל מותר בכל מקרה כשיוצא על מנת לחזור ולא על מנת להשתקע. ואף אם נאמר שלהלכה אסור גם לישראל לצאת אפילו על מנת לחזור כפי שמשמע בפשטות מהגמרות לגבי כיבוד הורים ולגבי תלמידי החכמים שליוו זה את זה עד עכו, וכפי שמפורש גם ברמב"ם (מלכים ה, ט) שיובא בהמשך, מכל מקום עדיין אפשר לומר זאת מדאורייתא, כלומר, שמהתורה הותר לצאת על מנת לחזור לכל צורך, וחכמים אסרו גם על מנת לחזור והם סייגו שמותר לצרכים מסויימים כגון תלמוד תורה ונשיאת אשה. | אך צריך עיון כיצד הרמב"ן והרשב"ש יתיישבו עם הגמרות הנזכרות, ואולי יש לומר שביטול מצוות הישיבה בארץ היא דווקא אם משתקע בחו"ל ולא אם יוצא על מנת לחזור, וכפי שהעלנו שאפשר לומר בדעת התוס' בעבודה זרה, שדווקא לכהן מותר לצאת רק עבור מצוות מיוחדות, אך לישראל מותר בכל מקרה כשיוצא על מנת לחזור ולא על מנת להשתקע. ואף אם נאמר שלהלכה אסור גם לישראל לצאת אפילו על מנת לחזור כפי שמשמע בפשטות מהגמרות לגבי כיבוד הורים ולגבי תלמידי החכמים שליוו זה את זה עד עכו, וכפי שמפורש גם ברמב"ם (מלכים ה, ט) שיובא בהמשך, מכל מקום עדיין אפשר לומר זאת מדאורייתא, כלומר, שמהתורה הותר לצאת על מנת לחזור לכל צורך, וחכמים אסרו גם על מנת לחזור והם סייגו שמותר לצרכים מסויימים כגון תלמוד תורה ונשיאת אשה. עיין עוד ב'''שדי חמד''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43672&st=&pgnum=10&hilite= (כללים, אות א, ארץ ישראל)] שדן אם האיסור מהתורה או מדרבנן. | ||
== גדרי האיסור והיתרי היציאה == | == גדרי האיסור והיתרי היציאה == | ||