40
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "יציאה מארץ ישראל"
←לצורך מה הותר לצאת?
יאיר וסרטיל (שיחה | תרומות) |
יאיר וסרטיל (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 94: | שורה 94: | ||
* לצורך '''נשיאת אשה''' | * לצורך '''נשיאת אשה''' | ||
* '''להציל ממונו מן הגויים'''. לדעת '''הראב"ד''' יש מקור להתיר גם עבור '''הרווחה''', כדעת חכמים שהלכה כמותם. '''הרמב"ם''' הוסיף על דברי הגמרא בעבודה זרה שמותר גם לצורך '''סחורה''', ונראה שלמד זאת מהגמרא במועד קטן כהסבר הראב"ד שמותר גם לפרנסה ואפילו להרווחה. | * '''להציל ממונו מן הגויים'''. לדעת '''הראב"ד''' יש מקור להתיר גם עבור '''הרווחה''', כדעת חכמים שהלכה כמותם. '''הרמב"ם''' הוסיף על דברי הגמרא בעבודה זרה שמותר גם לצורך '''סחורה''', ונראה שלמד זאת מהגמרא במועד קטן כהסבר הראב"ד שמותר גם לפרנסה ואפילו להרווחה. (צריך עיון מסברא כיצד מותר מצד אחד להרווחה ומאידך אפילו למצוות לא הותר מלבד נשיאת אשה ותלמוד תורה, וכי הרווחה עדיפה מקיום מצוות?! ונראה שגם הרווחה מעבר למזונותיו הבסיסיים של האדם נחשבים לקומה יחסית בסיסית של האדם, וסיוע לכך יש להביא מהדין שלמצוות עשה אדם לא חייב לבזבז ממון הרבה, ומדובר אף באדם שיש לו כדי פרנסתו. סיוע נוסף ליסוד זה יש להביא מהדין שכאשר עשיר שהיה רגיל לרכב על סוס ירד מנכסיו דואגים לו מן הצדקה אפילו לסוס לרכב עליו, ורואים מכך שאדם שהתרגל לרמת חיים גבוהה, זה הפך לצורך שנחשב ברמה מסויימת לרמה בסיסית עבורו, אף שהיא מעבר לצורך בפרנסה מצומצמת). | ||
* '''כיבוד הורים''' - רבי יוחנן הסתפק ולבסוף צידד להקל. | * '''כיבוד הורים''' - רבי יוחנן הסתפק ולבסוף צידד להקל. | ||