111
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מעשה שבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←דין הקדירה
Avishaiaha1 (שיחה | תרומות) |
Avishaiaha1 (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 66: | שורה 66: | ||
לכאורה, ניתן לומר כי בגלל שראינו שהתבשיל מותר לאחרים במוצאי שבת – הוא הדין גם לקדירה שמותרת לאחרים, וכל הספק שלנו צריך להיות על הקדירה ביחס למבשל עצמו אם יצטרך להגעיל אותה? | לכאורה, ניתן לומר כי בגלל שראינו שהתבשיל מותר לאחרים במוצאי שבת – הוא הדין גם לקדירה שמותרת לאחרים, וכל הספק שלנו צריך להיות על הקדירה ביחס למבשל עצמו אם יצטרך להגעיל אותה? | ||
כתב ה'''מגן אברהם''' (א) בשם ה'''רשב"א''' (א קעה) שגם הקדירה עצמה נאסרת (שהרי היא בלעה איסור), וה'''משנ"ב''' (ד) הביאו להלכה. | כתב ה'''מגן אברהם''' (א) בשם ה'''רשב"א''' (א קעה) שגם הקדירה עצמה נאסרת (שהרי היא בלעה איסור), וה'''משנ"ב''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14171&st=&pgnum=267= ד]) הביאו להלכה. | ||
ואילו ה'''כף החיים''' (ט) נוטה יותר להתיר, וכן פסק גם ב'''ילקוט יוסף''' (עמ' כז סעיף ט), והוא מוסיף שטוב יהיה להגעיל את הכלי אם יכול לעשות זאת בקלות, וגם אם הכלי מחרס – יוכל להכשירו לכו"ע ע"י הגעלה של שלוש פעמים. | ואילו ה'''כף החיים''' (ט) נוטה יותר להתיר, וכן פסק גם ב'''ילקוט יוסף''' (עמ' כז סעיף ט), והוא מוסיף שטוב יהיה להגעיל את הכלי אם יכול לעשות זאת בקלות, וגם אם הכלי מחרס – יוכל להכשירו לכו"ע ע"י הגעלה של שלוש פעמים. | ||