הבדלים בין גרסאות בדף "הנטען על האישה"

להלכה, על פי שיטת הרי"ף אליבא דהדרישה, '''אם יש עדי טומאה'''- תצא בעל כורחו של הבעל, וכל שכן בעל כורחו של הבועל. '''אם יש עדי דבר מכוער וקלא דלא פסיק'''- אסורה על הבעל, אך אין כופין אותו להוציא. מהבועל מוציאים את האישה בעל כורחו, במידה ואין לה בנים ממנו, אך אם יש לה- לא תצא.

'''הרי"ף''' סובר שאין מוציאין אישה מבעלה אלא בעדי טומאה, על פי הגמרא בקידושין (סו א), בה נפסק שעדות עד אחד בזנות- אינה כלום. מכאן לומד הרי"ף שיש צורך בשני עדים על זנות ממשית בכדי להוציא אישה מבעלה.

הסברא לחלק בין מקרה בו יש לה בנים מהבועל ובין מקרה בו אין לה, מופיע בדברי '''הרמב"ם''' (פירוש המשניות לרמב"ם. יבמות ב ח). במידה ויש לה בנים מהבועל, יוציאו לעז עליהם שהם ממזרים, מה שאינו נכון. דהיינו, אנשים יגידו כשם שהיא זינתה מן הבעל הראשון, כך זנתה מהבעל השני. (על פי '''הדרישה'''. יא א). '''הדרישה''' נתן טעם לכך שחשש הלעז קיים דווקא בבועל ולא בבעל, היות והבעל נשאה בהיתר, וקידושי הבועל היו באיסור.