הבדלים בין גרסאות בדף "נטילת ידיים בשנים"

'''הבית יוסף''' (קס ד"ה ודע שלדעת הרמב"ם) הסביר את דעת הרמב"ם, שלדעתו יש להחמיר וליטול ברביעית שלמה לכל אדם. ומה שכתוב במשנה במסכת ידים ש"מי רביעית נותנים לידים לאחד אף לשנים וכו'" מדובר על נטילת מים שניים, שזו נטילה שניה של הידים לעניין תרומה, שנטילה זאת אפשר ליטול גם בפחות מרביעית. והקלנו בנטילה השניה שאפשר ליטול שניים ברביעית אחת כיוון שהידים כבר נטהרו במים הראשונים. לפי הרמב"ם בתרומה שצריך שתי נטילות אפשר להקל בנטילה השניה, אבל בחולין שצריך נטילה אחת (משנה תורה פ"ו מהל' ברכות ה"ד) חייבים רביעית מים לנטילת ידים ולא פחות. מה שכן כתב בהלכות מקוואות (פי"א ה"ג) שלתרומה בעינן נטילת שני ידיו ואחרי זה עוד נטילה. וכן ב'''חידושי הרשב"ץ''' (ברכות ספ"ח) הביא בשם הרמב"ן שפירש את דברי הרמב"ם כב"י. ע"ש. וכן כתב ב'''ספר הבתים''' (הלכות נטילת ידים שער שלישי סימן א ד ו) לבאר את דברי הרמב"ם כדברי הב"י. וכ"כ '''רבינו מנוח''' (הלכות ברכות שם).

'''הלחם משנה''' (פ"ו מהל' ברכות ה"י ד"ה נוטלין) הקשה על הרמב"ם – בסוף המשנה היא מחלקת בין מים ראשונים לשניים, ואם גם תחילת המשנה עוסקת במים שניים, המשנה הייתה צריכה לכתוב את זה. ועוד הקשה ממסכת גיטין (טו ב) שהסתפק שם אילפא האם ידים טהורות לחצאים או לא. והגמרא ביררה במה הוא הסתפק – הגמרה אומרת שלא ניתן להעמיד את ספקו של אילפא במקרה ששני אנשים נטלו את ידיהם בזה אחר זה מרביעית אחד של מים, כי אז זה סותר משנה מפורשת (בידים א א) שכותבת שאפשר ששנים יטלו ברביעית מים. אך לפי הרמב"ם שאמר שהמשנה בידים מדברת על מים שניים, לא ברור מדוע הגמרא מקשה מהמשנה שם שלא הלא הגיוני ששכח משנה, הרי משנה זו עוסקת במים שניים, ולא במים ראשונים. וכתב הלחם משנה שנראה לתרץ שלדעת  הרמב"ם למרות שהסוגיה בגיטין העמידה שהמשנה במסכת ידים עוסקת במים ראשונים, הסוגיה בחולין העמידה את המשנה במים שניים, ואנחנו פוסקים כמו הסוגיה בחולין כיוון ששם הסוגיה במקומה ואילו בגיטין שזה מובא כדרך אגב. בנוסף מתוך שהגמרא בחולין דוחה את ההוה אמינא ומגיעה למסקנה "ולא היא שאני התם" משמע שזו המסקנה להלכה  , .