111
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מעשה שבת"
←ראשונים
Avishaiaha1 (שיחה | תרומות) |
Avishaiaha1 (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
לכן, לכאורה נראה כי ההלכה למעשה היא כרבי מאיר, וכל מה שדרשו לחומרא בפירקא (אם כרבי יהודה ואם כמחמירים ממנו), זה היה רק משום עמי הארץ שרצו להחמיר עליהם, למרות שביסוד ההלכה לקולא, וכן פסקו ה'''תוספות''' ([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=15&format=pdf= חולין שם ד"ה מורי להו]). | לכן, לכאורה נראה כי ההלכה למעשה היא כרבי מאיר, וכל מה שדרשו לחומרא בפירקא (אם כרבי יהודה ואם כמחמירים ממנו), זה היה רק משום עמי הארץ שרצו להחמיר עליהם, למרות שביסוד ההלכה לקולא, וכן פסקו ה'''תוספות''' ([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=15&format=pdf= חולין שם ד"ה מורי להו]). | ||
לעומת זאת, יש מן ה'''גאונים''' ('''בה"ג''' שבת כ"ב ב, ו'''רב אחאי גאון''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39102&st=&pgnum=47&hilite= שאילתות שלח כב]) ובעקבותיהם גם ה'''רי"ף''' (שבת י"ז א מדפי הרי"ף) וה'''רמב"ם''' (שבת ו כג) שמחמירים ופוסקים כרבי יהודה, ומסביר ה'''ר"ן''' (שבת בדפי הרי"ף שם ד"ה גרסינן) כי רב עצמו סובר שבמחלוקות בין רבי יהודה ורבי מאיר לא פוסקים הלכה כרבי יהודה אלא רק מטין (כלומר רק אם אדם בא לשאול מה לעשות אז מורים לו כרבי יהודה) ולכן אמר לתלמידיו כרבי מאיר, אבל אנו שפוסקים שגם מורים - הרי שהלכה כרבי יהודה, ועוד הוא מוסיף שהגמרא עצמה כתבה כי רב הורה בציבור כרבי יהודה משום עמי הארץ, ובזמננו שכיחים הרבה עמי הארצות. | לעומת זאת, יש מן ה'''גאונים''' ('''בה"ג''' שבת כ"ב ב, ו'''רב אחאי גאון''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39102&st=&pgnum=47&hilite= שאילתות שלח כב]) ובעקבותיהם גם ה'''רי"ף''' (שבת י"ז א מדפי הרי"ף) וה'''רמב"ם''' ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42252&st=&pgnum=174&hilite= שבת ו כג]) שמחמירים ופוסקים כרבי יהודה, ומסביר ה'''ר"ן''' (שבת בדפי הרי"ף שם ד"ה גרסינן) כי רב עצמו סובר שבמחלוקות בין רבי יהודה ורבי מאיר לא פוסקים הלכה כרבי יהודה אלא רק מטין (כלומר רק אם אדם בא לשאול מה לעשות אז מורים לו כרבי יהודה) ולכן אמר לתלמידיו כרבי מאיר, אבל אנו שפוסקים שגם מורים - הרי שהלכה כרבי יהודה, ועוד הוא מוסיף שהגמרא עצמה כתבה כי רב הורה בציבור כרבי יהודה משום עמי הארץ, ובזמננו שכיחים הרבה עמי הארצות. | ||
ה'''רא"ש''' (חולין א יח) מביא את הגמרא לגבי השוחט בשבת או ביום הכיפורים שלמרות שמתחייב בנפשו - הרי ששחיטתו כשירה, אבל באותו יום אסור באכילה כרבי יהודה, ומעמידים את זה ששוחט בשוגג. וכותב בשם הרי"ף שההלכה כרבי יהודה שבשוגג יאכל במוצאי שבת, וכן הוא מביא את דעת '''ר"י''' בתוספות שהלכה כרבי מאיר ומביא לכך כל מיני ראיות, כגון באחד שהשהה קדירה באיסור ולמחרת רבי חייא פסק שבכל מקרה בשוגג יאכל ובמזיד לא יאכל (כרבי מאיר), וכן רב יהודה בר שמואל אמר רבי אבא אמר רב כהנא אמר רב שאמר כי בתחילה היו אומרים שהמבשל בשבת בשוגג יאכל והוא הדין לשוכח, ומשרבו משהין במזיד ואמרו שהם שוגגים חזרו וקנסו על השוכח (ע"פ שבת לח א), ורואים שההלכה בפועל היא כרבי מאיר, אבל במשך הזמן גזרו על כך כל מיני גזירות כדי שלא יבואו לחלל במזיד ולומר שהם שוגגים. אבל כותב הרא"ש בסוף דבריו בשם הגאונים שמורים לכולם כרבי יהודה כי חוששים לעמי הארצות. אבל לא רואים בוודאות מדבריו מה הוא סובר למעשה. | ה'''רא"ש''' (חולין א יח) מביא את הגמרא לגבי השוחט בשבת או ביום הכיפורים שלמרות שמתחייב בנפשו - הרי ששחיטתו כשירה, אבל באותו יום אסור באכילה כרבי יהודה, ומעמידים את זה ששוחט בשוגג. וכותב בשם הרי"ף שההלכה כרבי יהודה שבשוגג יאכל במוצאי שבת, וכן הוא מביא את דעת '''ר"י''' בתוספות שהלכה כרבי מאיר ומביא לכך כל מיני ראיות, כגון באחד שהשהה קדירה באיסור ולמחרת רבי חייא פסק שבכל מקרה בשוגג יאכל ובמזיד לא יאכל (כרבי מאיר), וכן רב יהודה בר שמואל אמר רבי אבא אמר רב כהנא אמר רב שאמר כי בתחילה היו אומרים שהמבשל בשבת בשוגג יאכל והוא הדין לשוכח, ומשרבו משהין במזיד ואמרו שהם שוגגים חזרו וקנסו על השוכח (ע"פ שבת לח א), ורואים שההלכה בפועל היא כרבי מאיר, אבל במשך הזמן גזרו על כך כל מיני גזירות כדי שלא יבואו לחלל במזיד ולומר שהם שוגגים. אבל כותב הרא"ש בסוף דבריו בשם הגאונים שמורים לכולם כרבי יהודה כי חוששים לעמי הארצות. אבל לא רואים בוודאות מדבריו מה הוא סובר למעשה. | ||