42
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טעם כעיקר - טעימת המאכל"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 38: | שורה 38: | ||
'''רש"י''' כתב שצריך שהאומן יהיה מסיח לפי תומו, ולא ברור כ"כ מדבריו האם צריך שיהיה גם אומן בדווקא. וכן כתב '''הרא"ש'''. אולם תוס' כתבו שאומן הוא בדווקא כי אומן לא מרע אומנתו, ולדבריהם אין צורך שיהיה מסיח לפי תומו, אלא אדרבה, אם אינו מסיח לפי תומו יותר נאמן, וכ"כ הר"ן. '''הרשב"א''' בתורת הבית הוכיח שאין עניין באומן מצד הסברא שהוא בקי בטעמים, שהרי בתרומה שהתערבה בהיתר אין צריך שיהיה הכהן הטועם אומן. וכתב '''הרשב"א''' שדי באחד משני התנאים: או שיהיה מסיח לפי תומו או שיהיה אומן שלא מרע אומנתו, אך סיים שיש לחוש לדברי המצריכים גם אומן וגם מסיח לפי תומו. מדברי '''הרמב"ם''' נראה שלא הצריך לא שיהיה מסיח לפי תומו ולא שיהיה אומן. | '''רש"י''' כתב שצריך שהאומן יהיה מסיח לפי תומו, ולא ברור כ"כ מדבריו האם צריך שיהיה גם אומן בדווקא. וכן כתב '''הרא"ש'''. אולם תוס' כתבו שאומן הוא בדווקא כי אומן לא מרע אומנתו, ולדבריהם אין צורך שיהיה מסיח לפי תומו, אלא אדרבה, אם אינו מסיח לפי תומו יותר נאמן, וכ"כ הר"ן. '''הרשב"א''' בתורת הבית הוכיח שאין עניין באומן מצד הסברא שהוא בקי בטעמים, שהרי בתרומה שהתערבה בהיתר אין צריך שיהיה הכהן הטועם אומן. וכתב '''הרשב"א''' שדי באחד משני התנאים: או שיהיה מסיח לפי תומו או שיהיה אומן שלא מרע אומנתו, אך סיים שיש לחוש לדברי המצריכים גם אומן וגם מסיח לפי תומו. מדברי '''הרמב"ם''' נראה שלא הצריך לא שיהיה מסיח לפי תומו ולא שיהיה אומן. | ||
<BR/>'''השו"ע''' פסק להלכה שדי באחד התנאים – אומן או מסיח לפי תומו. ב'''בית יוסף''' הוא מסביר מדוע פסק כך - הוא סומך על '''הרמב"ם''' יחד עם '''התוס'''', '''הרשב"א''' ו'''הר"ן''', ולכן מצריך רק אומן, ומצד שני סומך על '''הרמב"ם''', '''הרשב"א''' ו'''הרא"ש''' ומצריך רק מסיח לפי תומו באינו אומן. | <BR/>'''השו"ע''' פסק להלכה שדי באחד התנאים – אומן או מסיח לפי תומו. ב'''בית יוסף''' הוא מסביר מדוע פסק כך - הוא סומך על '''הרמב"ם''' יחד עם '''התוס'''', '''הרשב"א''' ו'''הר"ן''', ולכן מצריך רק אומן, ומצד שני סומך על '''הרמב"ם''', '''הרשב"א''' ו'''הרא"ש''' ומצריך רק מסיח לפי תומו באינו אומן. | ||
<BR/>'''האחרונים''' הביאו את קושיית '''הרא"ה''' בבדק הבית: איך ייתכן שמסיח לפי תומו יהיה נאמן, והלא אין מסיח לפי תומו נאמן אלא לעדות אשה. ותירצו כמה תירוצים: תרומת הדשן מתרץ | <BR/>'''האחרונים''' הביאו את קושיית '''הרא"ה''' בבדק הבית: איך ייתכן שמסיח לפי תומו יהיה נאמן, והלא אין מסיח לפי תומו נאמן אלא לעדות אשה. ותירצו כמה תירוצים: '''תרומת הדשן''' מתרץ ש'''הרשב"א''' סובר שטע"כ דרבנן, וכן משמע לכאורה בשו"ת הרשב"א, אך בתורת הבית לא משמע כן. כמו כן תירוץ זה אינו מתרץ את דעת השו"ע שפסק שטעם כעיקר דאורייתא. '''הט"ז''' מתרץ שכל מה שלא מועיל מסיח לפי תומו באיסורי דאורייתא הוא במקום שצריך עדות, אבל בענייני איסורים מספיקה הוכחה ולכן מועיל מסיח לפי תומו. אולם '''הט"ז''' מסיק שאין לסמוך על כך. '''הש"ך''' מתרץ שניתן לסמוך על מסיח לפי תומו כיוון שהוא דבר שאפשר לבררו ע"י טעימת אומן. '''הגר"א''' מתרץ שאפשר לסמוך על מסיח לפי תומו כיוון שהוא דבר שעתיד להתברר ע"י טעימת הישראל. עוד הביא '''הש"ך''' בשם י"א שאין נאמנות של מסיח לפי תומו רק כאשר איתחזק איסורא. | ||
<BR/>השו"ע כתב שצריך מסיח לפי תומו, ולא הזכיר אומן, אך האחרונים הבינו שכוונתו למה שכתב | <BR/>'''השו"ע''' כתב שצריך מסיח לפי תומו, ולא הזכיר אומן, אך '''האחרונים''' הבינו שכוונתו למה שכתב ב'''ב"י''', שאם יש אומן אין צריך מסיח לפי תומו. | ||
== פסק הרמ"א == | == פסק הרמ"א == | ||
הרמ"א פסק ע"פ האגור | '''הרמ"א''' פסק ע"פ '''האגור''' ו'''המהר"ם פאדווה''' שהיום אין סומכים כלל על קפילא אלא משערים בשישים. וכתב '''רע"א''' הטעם שלשיטתם חוששים לכל הדעות: מצד אחד חוששים שצריך מסיח לפי תומו אך גם אומן כדי שיבחין בטעם, ומצד שני חוששים שצריך אומן שלא יהיה מסיח לפי תומו כדי שתתקיים הסברא של "לא מרע אומנתו". בספר '''מטה יהונתן''' הקשה על '''רע"א''', שלפי"ז אם יטעימו לשני גויים אחד מסל"ת ואחד אומן צריך להועיל. ב'''ערוך השולחן''' הסביר את דעת '''הרמ"א''' שבפחות משישים חוששים לשיטת '''רש"י''' שלא מועילה טעימה (אך לא חוששים לה ביותר משישים). וכן כתב גם ה'''חוות דעת''', שדעת הרמ"א שכאשר נתערבה ממשות אינה בטילה אלא בשישים (במין בשאינו מינו). | ||
הרש"ל כתב שהמנהג שלא | '''הרש"ל''' כתב שהמנהג שלא כ'''רמ"א''', אלא לסמוך על טעימת גוי. אולם ב'''כף החיים''' כתב שגם הספרדים וגם האשכנזים נהגו כדברי '''הרמ"א'''. | ||
== טעימת ישראל == | == טעימת ישראל == | ||
נחלקו האחרונים בדעת הרמ"א האם מועילה טעימת ישראל (כהן בתרומה שנתערבה, או ישראל בבשר/ שהתערב): הש"ך | נחלקו '''האחרונים''' בדעת '''הרמ"א''' האם מועילה טעימת ישראל (כהן בתרומה שנתערבה, או ישראל בבשר/ חלב שהתערב): '''הש"ך''' ו'''הפמ"ג''' כתבו שניתן לסמוך לכתחילה. אולם '''הבכור שור''' כתב שלא סומכים כלל גם על טעימת ישראל. וב'''רע"א''' כתב שניתן לסמוך על טעימת ישראל בדיעבד. '''כף החיים''' פסק שבהפסד מרובה ניתן לסמוך על טעימת ישראל. | ||