85
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נטילת שכר עבור לימוד תורה"
אין תקציר עריכה
נתנאל ישראלי (שיחה | תרומות) |
נתנאל ישראלי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
וכך היה הלל אומר: ודישתמש בתגא חלף, הא למדת כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם." (אבות ד, ה). | וכך היה הלל אומר: ודישתמש בתגא חלף, הא למדת כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם." (אבות ד, ה). | ||
בפתיחתו לפירוש משנה זו כותב הרמב"ם כי הוא מודע לכך שדבריו "לא ימצאו חן בעיני רוב גדולי התורה, ואולי אף כולם." אולם בכל זאת הרמב"ם בוחר להגיד את דבריו. בפירושו הוא כותב: "אסור לאדם ליהנות בעולם הזה מהתורה, ומי שעושה כך - הכרית את נפשו מהעולם הבא. ולצערנו, אנשים מתרשלים בדבר זה וקבעו שחובה על האדם לפרנס תלמידי חכמים. הנהגה זאת טעות מוחלטת ואין לה מקור בתורתנו, ובנוסף, לא ראינו מקור בחז"ל לכך שהם קבצו נדבות לישיבה או למרביצי תורה, אלא כל אחד חי על ידי מעשה ידיו, אחד העשיר ואחד העני, ולא שחס וחלילה אנשי דורם לא היו מתנדבים, אלא אותו תלמיד חכם העני ידע שאסור לו לקחת מהציבור, אלא היה מתפרנס מכוחות עצמו. | |||
הרמב"ם מביא מספר ראיות לכך: | הרמב"ם מביא מספר ראיות לכך: | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
ה. מעשה בבעל כרם שתמיד היו גונבים לו ענבים מהכרם בתדירות והיה מצטער על כך כל עונת הבצירה, ולאחר זמן הבצירה היו אנשים באים | |||
ואוספים את הצימוקים שהיו נשארים שהם היו הפקר ומותרים לכל, יום אחד עבר ר' טרפון וליקט מאותם צימוקים בעל הכרם חשב שזהו הגנב שהיתנקל עליו כל השנה, התגבר עליו | ואוספים את הצימוקים שהיו נשארים שהם היו הפקר ומותרים לכל, יום אחד עבר ר' טרפון וליקט מאותם צימוקים בעל הכרם חשב שזהו הגנב שהיתנקל עליו כל השנה, התגבר עליו | ||
וקשר אותו בתוך שק , ר' טרפון הבין שהוא עומד להשליך אותו לנהר וישר צעק "אוי לך טרפון שזה הורגך" וכאשר בעל הכרם הבין שזה ר' טרפון שחרר אותו,ולאחר מעשה זה ר' טרפון היה מצטער | וקשר אותו בתוך שק , ר' טרפון הבין שהוא עומד להשליך אותו לנהר וישר צעק "אוי לך טרפון שזה הורגך" וכאשר בעל הכרם הבין שזה ר' טרפון שחרר אותו,ולאחר מעשה זה ר' טרפון היה מצטער | ||
כל חיו על כך שהציל את עצמו על ידי כיתרה של תורה למרות שהיה עשיר ויכל להציל את עצמו על ידי עשירותו. (נדרים סב א') | כל חיו על כך שהציל את עצמו על ידי כיתרה של תורה למרות שהיה עשיר ויכל להציל את עצמו על ידי עשירותו. (נדרים סב א') | ||
ו. בשנת בצורת רבי היה פותח את אוצרותיו, והיה אומר שרק תלמידי חכמים שלמדו (גמרא,הגדה ,הלכה) שיגיעו עליו והוא יפרנס אותם. יום אחד רבי יונתן בן עמרם | |||
נכנס ואמר לרבי: "פרנסני ככלב וכעורב" ומכאן אנו רואים כמה תלמידי חכמים היו נזהרים ולא היו משתמשים בכיתרה של תורה בשביל להנות בעולם הזה (בבא בתרא ח א'). | נכנס ואמר לרבי: "פרנסני ככלב וכעורב" ומכאן אנו רואים כמה תלמידי חכמים היו נזהרים ולא היו משתמשים בכיתרה של תורה בשביל להנות בעולם הזה (בבא בתרא ח א'). | ||
| שורה 62: | שורה 61: | ||
==פירוש הכסף משנה על הרמב"ם== | ==פירוש הכסף משנה על הרמב"ם== | ||
הכסף משנה בפירושו מתייחס לטענות הרמב"ם | הכסף משנה בפירושו מתייחס לטענות הרמב"ם ומתרץ אותם וגם מביא ראיות לדבריו: | ||
א. הראיה שלך על הלל הזקן שהיה חוטב עצים לא נכונה, מדובר שעבד בתחילת דרכו כשעוד לא למד תורה אצל שמעיה ואבטליון | א. הראיה שלך על הלל הזקן שהיה חוטב עצים לא נכונה, מדובר שעבד בתחילת דרכו כשעוד לא למד תורה אצל שמעיה ואבטליון | ||
| שורה 89: | שורה 88: | ||
2. הפסוק "כי ליושבים לפני ה' יהיה לאכול לשובעה" זאת אומרת שלומדי תורה צרכים לחיות בשובעה (ישיעה פרק כג פסוק יח'). | 2. הפסוק "כי ליושבים לפני ה' יהיה לאכול לשובעה" זאת אומרת שלומדי תורה צרכים לחיות בשובעה (ישיעה פרק כג פסוק יח'). | ||
3. רב אמי נטל את הצדקה | 3. רב אמי נטל את כספי הצדקה והגמרא שואלת למה נטל? ועונה אדם גדול שאני ומותר לו להתפרנס מהציבור (חולין קלד ב'). | ||
מכאן אנו ראוים שמותר גם לתלמידי חכמים שלא היו בעלי מומים ליטול שכר מן הציבור | |||
ז. הראיה של הרמב"ם עם רבי יונתן בן עמרם היא קושיא עליו! הרי איך אפשר לומר שרבי היה מפרנס תלמידי חכמים למרות שאסור להם לקחת ואף אחד לא גער עליו! | ז. הראיה של הרמב"ם עם רבי יונתן בן עמרם היא קושיא עליו! הרי איך אפשר לומר שרבי היה מפרנס תלמידי חכמים למרות שאסור להם לקחת ואף אחד לא גער עליו! | ||