85
עריכות
נתנאל ישראלי (שיחה | תרומות) |
נתנאל ישראלי (שיחה | תרומות) |
||
שורה 4: | שורה 4: | ||
[[קטגוריה:פרנסה]] | [[קטגוריה:פרנסה]] | ||
{{מקורות|אבות ד ה|||תלמוד תורה ג י|רמ"א יורה דעה רמו כא}} | {{מקורות|אבות ד ה|||תלמוד תורה ג י|רמ"א יורה דעה רמו כא}} | ||
הסוגיה עוסקת בשאלה האם מותר לאדם להתפרנס או ליטול שכר על לימוד תורה | הסוגיה עוסקת בשאלה האם מותר לאדם להתפרנס או ליטול שכר על לימוד תורה.(קבלת שכר על לימוד תורה) | ||
==פירוש המשניות לרמב"ם== | ==פירוש המשניות לרמב"ם== | ||
"רבי ישמעאל בנו אומר הלומד על מנת ללמד מספיקין בידו ללמוד וללמד והלומד על מנת לעשות מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות | "רבי ישמעאל בנו אומר: הלומד על מנת ללמד מספיקין בידו ללמוד וללמד, והלומד על מנת לעשות מספיקין בידו ללמוד וללמד, לשמור ולעשות. | ||
רבי צדוק אומר אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם | רבי צדוק אומר: אל תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קרדום לחפור בהם. | ||
וכך היה הלל אומר ודישתמש בתגא חלף הא למדת כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם" (אבות ד, ה). | וכך היה הלל אומר: ודישתמש בתגא חלף, הא למדת כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם." (אבות ד, ה). | ||
הרמב"ם | (בפתיחתו לפירוש משנה זו כותב הרמב"ם כי הוא מודע לכך שדבריו) "לא ימצאו חן בעיני רוב גדולי התורה, ואולי אף כולם." אולם בכל זאת הרמב"ם בוחר להגיד את דבריו. בפירושו הוא כותב: "אסור לאדם ליהנות בעולם הזה מהתורה, ומי שעושה כך - הכרית את נפשו מהעולם הבא. ולצערנו, אנשים מתרשלים בדבר זה וקבעו שחובה על האדם לפרנס תלמידי חכמים. הנהגה זאת טעות מוחלטת ואין לה מקור בתורתנו, ובנוסף, לא ראינו מקור בחז"ל לכך שהם קבצו נדבות לישיבה או למרביצי תורה, אלא כל אחד חי על ידי מעשה ידיו, אחד העשיר ואחד העני, ולא שחס וחלילה אנשי דורם לא היו מתנדבים, אלא אותו תלמיד חכם העני ידע שאסור לו לקחת מהציבור, אלא היה מתפרנס מכוחות עצמו. | ||
תלמידי חכמים | |||
ובנוסף לא ראינו מקור בחז"ל לכך שהם קבצו נדבות לישיבה או למרביצי תורה, אלא כל אחד חי על ידי מעשה ידיו אחד העשיר ואחד העני | |||
ולא שחס וחלילה אנשי דורם לא היו מתנדבים אלא אותו תלמיד חכם העני ידע שאסור | |||
הרמב"ם מביא מספר ראיות לכך: | |||
א. הלל הזקן היה חוטב | א. הלל הזקן היה חוטב עצים במקצועו ובנוסף למד אצל שמעיה ואבטליון (יומא לה ב). | ||
ב. חנניה בן דוסא שבת-קול מעידה עליו שכל העולם ניזון בזכותו, היה מסתפק בקב חרובים מערב שבת עד ערב שבת ולא ביקש מאף אחד שיפרנסו | ב. חנניה בן דוסא, שבת-קול מעידה עליו שכל העולם ניזון בזכותו, היה מסתפק בקב חרובים מערב שבת עד ערב שבת ולא ביקש מאף אחד שיפרנסו (ברכות יז ב'). | ||
ג. קרנא היה דיין בא"י והיה דולה מים, וכשהיו באים לפניו בעלי הדינים היה אומר להם או שיביאו מישהו שידלה במקומו | ג. קרנא היה דיין בא"י והיה דולה מים, וכשהיו באים לפניו בעלי הדינים היה אומר להם או שיביאו מישהו שידלה במקומו או שיתנו לו שכר בטלה על זה שהוא לא עובד (כתובות קה א'). | ||
או שיתנו לו שכר בטלה על זה שהוא לא עובד (כתובות קה א'). | |||
ד. לא מצינו מקור לתלמיד חכם עני שגער על אנשי דורו שלא מפרנסים אותו. | ד. לא מצינו מקור לתלמיד חכם עני שגער על אנשי דורו שלא מפרנסים אותו. | ||
ח. מעשה בבעל כרם שתמיד היו גונבים לו ענבים מהכרם בתדירות והיה מצטער על כך כל עונת הבצירה, ולאחר זמן הבצירה היו אנשים באים | ח. מעשה בבעל כרם שתמיד היו גונבים לו ענבים מהכרם בתדירות והיה מצטער על כך כל עונת הבצירה, ולאחר זמן הבצירה היו אנשים באים | ||
שורה 51: | שורה 31: | ||
ט. בשנת בצורת רבי היה פותח את אוצרותיו, והיה אומר שרק תלמידי חכמים שלמדו (גמרא,הגדה ,הלכה) שיגיעו עליו והוא יפרנס אותם. יום אחד רבי יונתן בן עמרם | ט. בשנת בצורת רבי היה פותח את אוצרותיו, והיה אומר שרק תלמידי חכמים שלמדו (גמרא,הגדה ,הלכה) שיגיעו עליו והוא יפרנס אותם. יום אחד רבי יונתן בן עמרם | ||
נכנס ואמר לרבי: "פרנסני ככלב וכעורב" ומכאן אנו רואים כמה תלמידי חכמים היו נזהרים ולא היו משתמשים בכיתרה של תורה בשביל להנות בעולם הזה (בבא בתרא ח א'). | נכנס ואמר לרבי: "פרנסני ככלב וכעורב" ומכאן אנו רואים כמה תלמידי חכמים היו נזהרים ולא היו משתמשים בכיתרה של תורה בשביל להנות בעולם הזה (בבא בתרא ח א'). | ||
אמנם יש שיבואו ויטענו שישנם מקורות המעידים בבירור שאפשר להתפרנס מלימוד תורה, שכן מהפסוק "הייתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה"(משלי לא יד') אפשר להבין שהתורה נמשלה לאונית סוחר, ושהיא תדאג לפרנס ולכלכל את העוסק בה. כמו כן, ממה שדרש אביי " הרוצה להנות יהנה כאלישע, ושאינו רוצה להנות - אל יהנה כשמואל הרמתי" (ברכות י ב'). ידוע כי אלישע התארח אצל האישה השונמית אשר כילכלה אותו ואף עשתה לו "עליית קיר קטנה" בה הוא ישן. מכאן ברור כי מותר ליטול שכר על לימוד תורה. ראיות אלו הן ראיות חזקות, אבל הרמב"ם מפריך אותן. | |||
הרמב"ם מפרש שהפסוק במשלי מדבר על תלמידי חכמים זקנים או בעלי מומים שאין להם מקור פרנסה אחר. מכיוון שרצון התורה "וחי בהם" ולא שימות בהם, התירה להם התורה ליטול שכר על לימוד התורה, אך לאחרים התורה לא התירה. חשוב לציין שלמרות שתלמיד חכם הוא בעל מום, אם הוא יכול להתפרנס בכוחות עצמו - אסור לו ליטול שכר מהציבור. רעיון זה נלמד מרב יוסף, שהיה עיוור,היה אומר :"גדולה מלאכה שמחממת את בעליה" (גיטין סז ב') ולכן עבד למחייתו כסבל של קורות עץ. | |||
ומי שאומר זאת מטעה את הציבור, לא שמענו שאלישע | |||
היה מקבל כסף מהציבור קל וחומר גובה כסף בשביל שיפרנסו אותו אלא היה אוכל ויושן אצל אנשים שיהיו מארחים אותו ולאחר מכן חוזר לעיסוקו. | |||
לעומת זאת שמואל לא היה מתכבד אצל אנשים שהיו מארחים אותו. ובשביל כך ציינו חז"ל את מידתו של שמואל, ששמואל אפילו שהיה בדרך היה יכול | |||
בשעת הדחק להתארח בחר בכל זאת שלא להתארח. | |||
===רבנו יונה ור' ברטנורא=== | ===רבנו יונה ור' ברטנורא=== |
עריכות