הבדלים בין גרסאות בדף "נטילת שכר עבור לימוד תורה"

הסוגיה עוסקת בשאלה האם מותר לאדם להתפרנס או ליטול שכר על לימוד תורה.(קבלת שכר על לימוד תורה)

"רבי ישמעאל בנו אומר: הלומד על מנת ללמד מספיקין בידו ללמוד וללמד, והלומד על מנת לעשות מספיקין בידו ללמוד וללמד, לשמור ולעשות.

רבי צדוק אומר: אל תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קרדום לחפור בהם.

וכך היה הלל אומר: ודישתמש בתגא חלף, הא למדת כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם." (אבות ד, ה).

(בפתיחתו לפירוש משנה זו כותב הרמב"ם כי הוא מודע לכך שדבריו)  "לא ימצאו חן בעיני רוב גדולי התורה, ואולי אף כולם." אולם בכל זאת הרמב"ם בוחר להגיד את דבריו. בפירושו הוא כותב: "אסור לאדם ליהנות בעולם הזה מהתורה, ומי שעושה כך - הכרית את נפשו מהעולם הבא. ולצערנו, אנשים מתרשלים בדבר זה וקבעו שחובה על האדם לפרנס תלמידי חכמים. הנהגה זאת טעות מוחלטת ואין לה מקור בתורתנו, ובנוסף, לא ראינו מקור בחז"ל לכך שהם קבצו נדבות לישיבה או למרביצי תורה, אלא כל אחד חי על ידי מעשה ידיו, אחד העשיר ואחד העני, ולא שחס וחלילה אנשי דורם לא היו מתנדבים, אלא אותו תלמיד חכם העני ידע שאסור לו לקחת מהציבור, אלא היה מתפרנס מכוחות עצמו.

א. הלל הזקן היה חוטב עצים במקצועו ובנוסף למד אצל שמעיה ואבטליון (יומא לה ב).

ב. חנניה בן דוסא, שבת-קול מעידה עליו שכל העולם ניזון בזכותו, היה מסתפק בקב חרובים מערב שבת עד ערב שבת ולא ביקש מאף אחד שיפרנסו (ברכות יז ב').

ג. קרנא היה דיין בא"י והיה דולה מים, וכשהיו באים לפניו בעלי הדינים היה אומר להם או שיביאו מישהו שידלה במקומו או שיתנו לו שכר בטלה על זה שהוא לא עובד (כתובות קה א').