הבדלים בין גרסאות בדף "התרת נדרים על מנהג"

הוסרו 12 בתים ,  19:18, 29 במרץ 2016
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
[[קטגוריה:התרת נדרים]]
[[קטגוריה:התרת נדרים]]
[[קטגוריה:מנהגים]]
[[קטגוריה:מנהגים]]
{{מקורות|פסחים (ד א)|פסחים (נ עמוד ב)|פסחים (ד' א')||יורה דעה רי"ד א')}}
{{מקורות|פסחים ד א|פסחים נ עמוד ב|פסחים ד א||יורה דעה רי"ד א'}}
הסוגיא מדברת על המחויבות של האדם להמשיך במנהגים שנהגו הוא או אבותיו והיכולת שלו להשתחרר ממחויבות זו על ידי התרת נדרים.
הסוגיא מדברת על המחויבות של האדם להמשיך במנהגים שנהגו הוא או אבותיו והיכולת שלו להשתחרר ממחויבות זו על ידי התרת נדרים.
==החובה להמשיך במנהג אבות==
==החובה להמשיך במנהג אבות==
שורה 17: שורה 17:
===ראב"ד===
===ראב"ד===
מחלק בין סוגי המנהגים השונים:
מחלק בין סוגי המנהגים השונים:
1. מנהג שבא להרחיק מאיסור- אין מתירין כלל. אם הוא מנהג אבות מותר לעשות עליו התרה אם לא נהגו אחר מיתת אביהם.
1. מנהג שבא להרחיק מאיסור- אין מתירין כלל. אם הוא מנהג אבות מותר לעשות עליו התרה אם לא נהגו אחר מיתת אביהם.
 
2. מנהגים שלא באו להרחיק מאיסור אבל באו בהסכמת הקהל- רשאים הקהל להתיר לעצמם אבל אין היחיד יכול לפרוש מהקהל.  
2. מנהגים שלא באו להרחיק מאיסור אבל באו בהסכמת הקהל- רשאים הקהל להתיר לעצמם אבל אין היחיד יכול לפרוש מהקהל.
הטעם הוא לפי שמנהג שבא להרחיק מאיסור הוא דומה לנשבע לקיים את המצוות שהוא דבר טוב שאסרו חכמים להתיר. ולכן את הסיפור לגבי בני ביישן הוא מבין שמדובר שבני ביישן באו לעשות התרת נדרים ורבי יוחנן לא הסכים כיון שזה כמו הנשבע לקיים את המצוות. והאיסור להתיר את השבועה של הנשבע על המצוות הוא מדרבנן שכן מתירים אותו בשעת הדחק והוא נסמך על הפסוק "נדרי לה' אשלם" (תהילים קט"ז י"ד). מכאן משמע שהאיסור הוא מדרבנן. '''והרמב”ן''' הסכים לכל זה.
הטעם הוא לפי שמנהג שבא להרחיק מאיסור הוא דומה לנשבע לקיים את המצוות שהוא דבר טוב שאסרו חכמים להתיר. ולכן את הסיפור לגבי בני ביישן הוא מבין שמדובר שבני ביישן באו לעשות התרת נדרים ורבי יוחנן לא הסכים כיון שזה כמו הנשבע לקיים את המצוות. והאיסור להתיר את השבועה של הנשבע על המצוות הוא מדרבנן שכן מתירים אותו בשעת הדחק והוא נסמך על הפסוק "נדרי לה' אשלם" (תהילים קט"ז י"ד). מכאן משמע שהאיסור הוא מדרבנן. '''והרמב”ן''' הסכים לכל זה.


161

עריכות