הבדלים בין גרסאות בדף "טעם כעיקר - דאורייתא או דרבנן"

→ העריכה הקודמת

טעם כעיקר - דאורייתא או דרבנן (עריכה)

גרסה מ־21:26, 12 בנובמבר 2022

נוספו 199 בתים , 21:26, 12 בנובמבר 2022

←‏עוף בחלב

טוב עין

בדוקי עריכות

25

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{תחרות כתיבה}}
+{{מקורות|חולין ח ג<BR/>חלה ג ד<BR/>מעילה ד ד|עבודה זרה סז<BR/>חולין צח, קח<BR/>פסחים מד<BR/>זבחים עח-עט|נזיר ו א|מאכלות אסורות טו|יורה דעה צח ב}}
-{{מקורות|חולין ח ג<BR/>חלה ג ד<BR/>מעילה ד ד|עבודה זרה סז<BR/>חולין צח, קח<BR/>פסחים מד<BR/>זבחים עח-עט|נזיר ו א|מאכלות אסורות|יורה דעה צח ב}}
 כאשר מעורבים איסור תורה והיתר, ומבחינה הלכתית נשאר רק הטעם של האיסור, האם הטעם אסור מהתורה כמו עיקר האיסור או מדברי חכמים.
@@ שורה 9: / שורה 7: @@
 ===איסור יין לנזיר===
-'''במסכת פסחים''' (מד ב) '''מהפסוק''' "וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה" (במדבר ו ג) למדו '''חכמים''' שמים שהושרו בהם ענבים עד שהמים קיבלו טעם אסורים לנזיר.
+'''במסכת פסחים''' ([https://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=44b&format=pdf מד ב]) '''מהפסוק''' "וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה" (במדבר ו ג) למדו '''חכמים''' שמים שהושרו בהם ענבים עד שהמים קיבלו טעם אסורים לנזיר.
 <BR/>מכיוון שאיסור זה זמני, אין בו איסור הנאה ואין אפשרות להתיר אותו, אפשר ללמוד קל וחומר לשאר איסורים.
@@ שורה 51: / שורה 49: @@
 פמ"ג (
 ===עוף בחלב===
-'''רמ"א''' (תורת חטאת פה יג) כתב על פי האיסור והיתר (הארוך, לז ה ט) שבגלל שטעם כעיקר דאורייתא יש להחמיר, למרות שאיסור עוף בחלב מדברי חכמים.
+'''רמ"א''' (תורת חטאת פה יג) כתב על פי האיסור והיתר (הארוך, לז ה ט) שבגלל שטעם כעיקר דאורייתא יש להחמיר במצב של ספק, כגון תבשיל של חלב שנפלה לתוכו חתיכת עוף, ונשפך, וספק אם יש שישים כנגד העוף, למרות שאיסור עוף בחלב מדברי חכמים.
 '''ט"ז''' (צח ה) הסביר שבאיסור בשר בחלב חכמים עשו חיזוק לדבריהם, ולכן באיסור עוף בחלב חכמים החמירו כשיש ספק מחשש שמא יטעה בבשר בחלב.