501
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זמן ספירת העומר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הרחבה
(←באיזה שלב בתפילה: דברי המור וקציעה, [עיי"ש]) |
(הרחבה) |
||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
<BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף כח א ד"ה וכי היכי) כתב בשם התוס' שכיון שהספירה מדרבנן בזה"ז טוב להקדים ביום הראשון ולספור בספק חשיכה כדי שיהיו תמימות. הרי שגם הוא השמיט הספירה ביום, וגם סייג דברי התוס' ליום הראשון בלבד. ומ"מ כתב על זה הר"ן שאין נכון להכניס עצמו בספק לכתחילה, וגם אין להחמיר בתמימות בזה"ז שהוא מדרבנן יותר מאשר אם היתה הספירה מדאורייתא, שאז לא היינו נכנסים לספק לספור בבין השמשות, אלא כל שסופר בלילה קרינן ביה תמימות. אבל ב'''מאירי''' (פסחים קכא ב ד"ה דין ספירת העומר) כתב שנהגו לספור קודם שיהיה לילה ודאי, משום תמימות. ומהמשך דבריו מבואר (ד"ה ויש) שזה אף למ"ד ספירת העומר מדאורייתא, שאילו למ"ד דרבנן יש להקל לספור אף קודם חשיכה אם התפללו ערבית. | <BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף כח א ד"ה וכי היכי) כתב בשם התוס' שכיון שהספירה מדרבנן בזה"ז טוב להקדים ביום הראשון ולספור בספק חשיכה כדי שיהיו תמימות. הרי שגם הוא השמיט הספירה ביום, וגם סייג דברי התוס' ליום הראשון בלבד. ומ"מ כתב על זה הר"ן שאין נכון להכניס עצמו בספק לכתחילה, וגם אין להחמיר בתמימות בזה"ז שהוא מדרבנן יותר מאשר אם היתה הספירה מדאורייתא, שאז לא היינו נכנסים לספק לספור בבין השמשות, אלא כל שסופר בלילה קרינן ביה תמימות. אבל ב'''מאירי''' (פסחים קכא ב ד"ה דין ספירת העומר) כתב שנהגו לספור קודם שיהיה לילה ודאי, משום תמימות. ומהמשך דבריו מבואר (ד"ה ויש) שזה אף למ"ד ספירת העומר מדאורייתא, שאילו למ"ד דרבנן יש להקל לספור אף קודם חשיכה אם התפללו ערבית. | ||
ב'''בית יוסף''' (תפט ד"ה ומה שכתב וזמן) הביא דברי התוס' והר"ן, אך ב'''שלחן ערוך''' (א) לא הזכיר מזה דבר, רק כתב בסתם שמתחילים לספור את העומר בליל שני של פסח, ומשמע שדווקא בלילה. אמנם ה'''בית חדש''' (א) כתב שמנהג העולם לברך בספק חשיכה אבל קודם לכן אין לברך, וכן מתבאר מתוך דברי '''טורי זהב''' | ב'''בית יוסף''' (תפט ד"ה ומה שכתב וזמן) הביא דברי התוס' והר"ן, אך ב'''שלחן ערוך''' (א) לא הזכיר מזה דבר, רק כתב בסתם שמתחילים לספור את העומר בליל שני של פסח, ומשמע שדווקא בלילה. אמנם ה'''בית חדש''' (א) כתב שמנהג העולם לברך בספק חשיכה אבל קודם לכן אין לברך, וכן מתבאר מתוך דברי '''טורי זהב''' {{היברובוקס|9730|271|ה}} שאפשר לצאת ידי חובה בספק חשיכה, אלא שטוב יותר לספור בצאת הכוכבים. וב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ה, אשל אברהם ו) כתב שמי שסופר בין השמשות יספור שוב בלי ברכה אחר צאת הכוכבים. | ||
===המתפלל מבעוד יום=== | ===המתפלל מבעוד יום=== | ||
| שורה 62: | שורה 62: | ||
<BR/>ב'''מור וקציעה''' {{היברובוקס|7921|100|תפט}} כתב שהיה מן הראוי לספור לפני ערבית, ומה שסופרים לאחר ערבית ולא לפניה הוא מכיוון שהיו מתפללים ערבית מבעוד יום ורק לאחר התפילה אפשר היה לספור. אולם ה'''חק יעקב''' {{מקור}} כתב שמדינא צריך להקדים ק"ש ותפילה לספירה, מפני ש"תדיר קודם". | <BR/>ב'''מור וקציעה''' {{היברובוקס|7921|100|תפט}} כתב שהיה מן הראוי לספור לפני ערבית, ומה שסופרים לאחר ערבית ולא לפניה הוא מכיוון שהיו מתפללים ערבית מבעוד יום ורק לאחר התפילה אפשר היה לספור. אולם ה'''חק יעקב''' {{מקור}} כתב שמדינא צריך להקדים ק"ש ותפילה לספירה, מפני ש"תדיר קודם". | ||
==ספירת העומר בליל הסדר שני של גלויות== | ==ספירת העומר בלילה הראשון== | ||
כאמור, ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף כח א ד"ה וכי היכי) כתב בשם התוס' שכיון שהספירה מדרבנן בזה"ז טוב להקדים ביום הראשון ולספור בספק חשיכה כדי שיהיו תמימות, ואילו ב'''טורי זהב''' (תפט ה) כתב שטוב יותר לספור בצאת הכוכבים. | |||
הריעב"ץ בספריו '''מור וקציעה''' {{היברובוקס|7921|101|תפט}} ו'''שאילת יעב"ץ''' {{היברובוקס|1408|225|ב פג}} הרבה להשיג על מה שכתב בספר '''חמדת הימים''' שיש לספור העומר בחו"ל בליל יום טוב שני של גליות אחר גמר כל הסדר, וכתב על זה הריעב"ץ שהוא נגד הדין שאסור לאכול משהגיע זמן הספירה עד שיספור תחילה. | |||
===בחוץ לארץ בליל הסדר שני של גלויות=== | |||
*הריעב"ץ בספריו '''מור וקציעה''' {{היברובוקס|7921|101|תפט}} ו'''שאילת יעב"ץ''' {{היברובוקס|1408|225|ב פג}} הרבה להשיג על מה שכתב בספר '''חמדת הימים''' שיש לספור העומר בחו"ל בליל יום טוב שני של גליות אחר גמר כל הסדר, וכתב על זה הריעב"ץ שהוא נגד הדין שאסור לאכול משהגיע זמן הספירה עד שיספור תחילה. | |||
*הרחיד"א בספרו '''ברכי יוסף''' {{היברובוקס|7626|207|תפט ה}}, אחר שמביא שראה "מדקדקים" שסופרים העומר אחר כל הסדר "ונותנים טעם נכון על דרך האמת, ונראין הדברים", כתב: "אך מה נעשה דלפי הדין אסור לאכול עד שיספור, ומה גם דבכל אורך הסדר קרוב שישכח מלספור". ובספרו '''מחזיק ברכה''' {{היברובוקס|9191|197|תפט ב}} מביא שכן כתב בכתבי '''הרמ"ע מפאנו''' שלא לספור העומר עד אחר הסדר, אבל בשם '''רבי שלום שרעבי''' מביא שיש לספור העומר אחר תפילת ערבית. ובספרו '''שו"ת חיים שאל''' {{היברובוקס|821|197|ב י ב}} הוסיף עוד שכן כתב '''מהר"ם זכות''' בסידורו כת"י בשם בעל '''מצת שמורים''' לעשות כל הסדר עד גמירא ואח"כ לספור העומר, ומסיק שכן יש לנהוג כהרמ"ע והרמ"ז ובעל מצת שמורים. | |||
*בספר '''תפארת בנים''' {{היברובוקס|4775|238|ספירת העומר}} כתב שמנהגו מזקינו בעל '''בני יששכר''' הוא לספור מיד אחרי ההלל בתפילת ערבית, לפני הסדר. | |||
*בספר '''שער יששכר''' {{היברובוקס|4765|76|מאמרי חדש ניסן מאמר זמן חירותנו, ליום ב' דפסח, אות ב}} כתב ששמע מתלמידי בעל '''דברי חיים''' מצאנז, אם כי נהג כמנהג רבותיו לספור אחר הסדר, עכ"ז כשראה את ספר נהר שלום למהר"ש שרעבי, אמר כי לולא שנהג הוא כך על פי מנהג רבותיו, וגם שהגיע כבר לעת זקנתו וקשה לו לשנות דרכו ומנהגו, אבל לולא זאת היה מתחיל לספור אחר תפילת ערבית כדברי מהר"ש שרעבי בנהר שלום. | |||
*וכן מביא (בשער יששכר שם) בשם '''סידור שערי תפלה''' (וילנה תרנ"ב) בשם הרב '''בעל התניא''' לספור מיד אחר תפילת ערבית. | |||
*עוד מביא (בשער יששכר שם) דברי הר"ן והט"ז הנ"ל לענין אם יש לספור בספק חשיכה משום תמימות, שדעת הר"ן שטוב להקדים ולספור בספק חשיכה כדי שיהיו תמימות, ואילו בט"ז חולק עליו. וכתב על זה בשער יששכר, שהט"ז לא כתב אלא שטוב יותר לספור בלילה כשהוא ודאי חשיכה, אבל אם אינו סופר עד אחרי הסדר, שזה דוחה את זמן הספירה עד לערך חצות הלילה, אז ודאי מחסיר מתמימות גם לדעת הט"ז. | |||
[[קטגוריה:ספירת העומר]] | [[קטגוריה:ספירת העומר]] | ||