71
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נטיית אוהל וסתירתו בשבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 21: | שורה 21: | ||
===חוזק=== | ===חוזק=== | ||
בגמרא ובראשונים לא מצאנו הגדרת קבע ועראי לפי מידת חוזק קשירת האוהל. אמנם לגבי בנין משמע ב'''גמרא''' (ביצה לב ב) שאם הבנין מחובר לקרקע הוי בנין קבע, ואם הוא רק מניח אבנים זה על זה הוי בנין עראי. ולפי"ז היה מקום לומר שכן הוא גם לגבי אוהל, שאם אינו מחובר לקרקע לא חשיב אוהל קבע ואינו אסור אלא מדרבנן. אמנם אי אפשר לומר כן, שהרי המשכן לא היה מחובר לקרקע, ולכו צ"ל שכל בנין אף שאינו מחובר לקרקע, אם הוא של קבע אסור מן התורה.<BR/> | בגמרא ובראשונים לא מצאנו הגדרת קבע ועראי לפי מידת חוזק קשירת האוהל. אמנם לגבי בנין משמע ב'''גמרא''' (ביצה לב ב) שאם הבנין מחובר לקרקע הוי בנין קבע, ואם הוא רק מניח אבנים זה על זה הוי בנין עראי. ולפי"ז היה מקום לומר שכן הוא גם לגבי אוהל, שאם אינו מחובר לקרקע לא חשיב אוהל קבע ואינו אסור אלא מדרבנן. אמנם אי אפשר לומר כן, שהרי המשכן לא היה מחובר לקרקע, ולכו צ"ל שכל בנין אף שאינו מחובר לקרקע, אם הוא של קבע אסור מן התורה.<BR/> | ||
וב'''רש"י''' (שבת קכה ב ד"ה שאין) כתב שפריסת מחצלת על ד' קונדסין הוא אוהל עראי. וב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם א) כתב שאם קושר את המחצלת לקונדסין בעניבה לזמן הרבה חייב חטאת, אמנם במקום אחר (משבצות זהב ח) כתב שאף אם אינו קושר את המחצלת לקונדסין הוי אוהל קבע. וב'''שער הציון''' (ב) עמד על סתירה זו. | וב'''רש"י''' (שבת קכה ב ד"ה שאין) כתב שפריסת מחצלת על ד' קונדסין הוא אוהל עראי. וב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם א) כתב שאם קושר את המחצלת לקונדסין בעניבה לזמן הרבה חייב חטאת, אמנם במקום אחר (משבצות זהב ח) כתב שאף אם אינו קושר את המחצלת לקונדסין הוי אוהל קבע. וב'''שער הציון''' (ב) עמד על סתירה זו. אמנם אפשר שאינו סותר, לפי שאשל אברהם מיירי בקשר עניבה שאינו חזק כל כך, ולכן רק אם הוא לזמן מרובה אסור, ומש"ז מדבר על קשר חזק, ואז אפילו אינו לזמן מרובה אסור. | ||
==גודל האוהל== | ==גודל האוהל== | ||
===שטח האוהל=== | ===שטח האוהל=== | ||