הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הגומל"

→ העריכה הקודמת

ברכת הגומל (עריכה)

גרסה מ־07:16, 6 במרץ 2025

נוספו 8,537 בתים , 07:16, 6 במרץ 2025

←‏אם האב יכול לברך על הבן: קישור ותיקון

Sije

501

עריכות

@@ שורה 95: / שורה 95: @@
 ====מיחוש קבוע====
 כתב ב'''שו"ת הרשב"א''' (א פב) שאף במיחוש קבוע שבא מזמן לזמן, צריך לברך כל פעם שיעמוד מחוליו, ואדרבה כל שהוא קבוע הוא חזק יותר.
-<BR />וכן העתיק להלכה מרן ה'''שלחן ערוך''' (ריט ח) שאין חילוק בין מיחוש קבוע הבא מזמן לזמן למיחוש שאינו קבוע.
+<BR />וכן העתיק להלכה מרן ה'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס|49446|643|ריט ח}} שאין חילוק בין מיחוש קבוע הבא מזמן לזמן למיחוש שאינו קבוע.
 אמנם הרב החיד"א ב'''מחזיק ברכה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9191&st=&pgnum=80&hilite= (ריט ה)] כתב שמי שיש לו קדחת והוא מסוכן, ואחר כך באה לו זיעה ועמד על רגליו כבריא, אין לברך בין קדחת לקדחת עד שיצא ממנו החום לגמרי, וכן פשטה ההוראה ובמנהג.
@@ שורה 127: / שורה 127: @@
 <BR />וכעין זה כתב גם התשב"ץ ב'''חוט המשולש''' (ד ג ל) שלא אמרו חז"ל אלו הארבעה אלא מפני שבאלו מברך אפילו בלא שאירע לו נס, מפני שהם בחזקת סכנה, אבל כל שכן הוא שצריך לברך כאשר אירע לו נס ממש, אפילו שאינו מאלו הארבעה, כגון שעמד עליו אריה לטרפו או נחש להכישו, או שנפל עליו כותל וניצל בנס.
-וב'''בית יוסף''' (ד"ה כתב הרד"א) הביא שתי הדעות ולא הכריע ביניהן, אבל ב'''שלחן ערוך''' (ט) כתב ב'סתם' את דעת הריב"ש שמברך, ואילו ב'יש אומרים' את דעת האומרים שאלו הארבעה דווקא, והכריע שטוב לברך בלא הזכרת שם ומלכות.
+וב'''בית יוסף''' (ד"ה כתב הרד"א) הביא שתי הדעות ולא הכריע ביניהן, אבל ב'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס|49446|643|ט}} כתב ב'סתם' את דעת הריב"ש שמברך, ואילו ב'יש אומרים' את דעת האומרים שאלו הארבעה דווקא, והכריע שטוב לברך בלא הזכרת שם ומלכות.
 <BR />אמנם ה'''טורי זהב''' (ז) כתב שראה הרבה שנוהגים כסברה ראשונה לברך בשם ומלכות, ושכן מסתבר כי כולם כלולים בהולכי דרכים. גם ה'''משנה ברורה''' (לב) העתיק כן להלכה בשם אחרונים.
@@ שורה 166: / שורה 166: @@
 =====אם האב יכול לברך על הבן=====
-נשאל בשו"ת '''חוט המשולש''' לתשב"ץ (א ד) אם נכון מה שנוהגים קצת אנשים שהאב מברך הגומל על בנו שהיה חולה ונתרפא. והעלה שם שיכול האב לברך עבור נס שאירע לבן, כל זמן שבנו קטן, ואפילו למ"ד שאין אחר יכול לברך בשביל בעל הנס, בנו שאני שכגופו הוא וחובת עוונתיו עליו.
+נשאל בשו"ת '''חוט המשולש''' לתשב"ץ {{היברובוקס|42133|3|א ד}} אם נכון מה שנוהגים קצת אנשים שהאב מברך הגומל על בנו שהיה חולה ונתרפא. והעלה שם שיכול האב לברך עבור נס שאירע לבן, כל זמן שבנו קטן, ואפילו למ"ד שאין אחר יכול לברך בשביל בעל הנס, בנו שאני שכגופו הוא וחובת עוונותיו עליו.
 אבל ב'''אבודרהם''' (ברכות הראיה השבח וההודאה ד"ה וכתב) הביא בשם '''ר' גרשום בן שלמה''' (מקטלוניא) שפעם גער באחד שבירך בבית הכנסת הגומל על נס שאירע לבנו, מפני שאין מברכים אלא אותם ארבעה שאמרו חז"ל, וגם שאין האב מברך על נס בנו.
@@ שורה 240: / שורה 240: @@
 ===לחזור ולברך במנין אחר===
 כתב בשו"ת '''הלכות קטנות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=723&st=&pgnum=66&hilite= (ב א)] שאם בירך הגומל במנין אחד, יכול לחזור ולברך שוב בבית כנסת אחר.
-<BR />אבל הרב '''מאמר מרדכי''' כרמי [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20376&st=&pgnum=439&hilite= (ג)] דחה דבריו מכל וכל וכתב שהוא דבר מתמיה, ויש בזה ברכה שאינה צריכה.
+<BR />אבל הרב '''מאמר מרדכי''' כרמי [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20376&st=&pgnum=439&hilite= (ג)] דחה דבריו מכל וכל וכתב שהוא דבר מתמיה, ויש בזה [[ברכה שאינה צריכה]].
 ==כשאחר מברך==
 בסוף הסוגיה מביאה הגמרא מעשה ברב יהודה שהיה חולה ונתרפא, עלו לבקרו רב חנא בגדתאה ורבנן, ואמרו לו: "בריך רחמנא דיהבך ניהלן ולא יהבך לעפרא" כלומר 'ברוך ה' שהביאך אלינו ולא הביאך לעפר'. אמר להם רב יהודה שבכך פטרו הם אותו מלהודות בברכת הגומל. ומוסיפה הגמרא שמדובר שהיו שם עשרה, וכן שענה רב יהודה 'אמן' אחריהם, שאם לא כן לא יצא ידי חובה בברכתם.
+ה'''רא"ש''' {{רא"ש|ברכות|ט|ג|ט ג}} מוסיף שאמרו גם כן שם ומלכות, כגון שאמרו "בריך רחמנא מלכא דעלמא". וכן כתב ה'''{{היברובוקס|14265|375|טור|סוגריים=לא}}''', ופסק כן להלכה שאם בירך אחר ואמר "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר גמלך כל טוב", וענה אמן, יצא.
+'''רבינו יונה''' {{היברובוקס|14308|551|ברכות מג. בדפי הרי"ף}} כתב כדברי הרא"ש, רק הוסיף שאמרו "בריך רחמנא '''אלהנא''' מלכא דעלמא".
+וב'''שלטי הגבורים''' {{היברובוקס|14308|551|שם מג. בדפי הרי"ף, אות ו}} מביא לשון '''ריא"ז''' שאם רצה אדם לברך הגומל על אוהבו ועל קרובו שהוא כואב עליו, הרשות בידו.
+וב'''בית יוסף''' כתב שנראה מדברי ה'''רשב"א''' {{היברובוקס|42067|42|ברכות נד. ד"ה הרואה}} שלדעתו לא ברכו רב חנא בגדתאה ורבנן על רפואת רב יהודה אלא לפי שהיה רבם, ומביא בבית יוסף שכן כתב '''ה"ר מנוח''' (ברכות י ט), ושלפי דבריהם אין ללמוד משם למי שאינו רבו, אף על פי שהוא חביב עליו כגופו, שיברך על רפואתו, אלא שכתב ה"ר מנוח שלעניין אחרים [שאינם רבו] אין צריכים, ושמסתבר שאם יש להם תועלת בהצלתם, שמברכים. ומסיק בבית יוסף שלעניין הלכה כיון שלדברי הכל אינו חייב לברך, לא יברך, ואם בירך גוערים בו כי שמא [[ברכה לבטלה]] היא.
+ו'''{{היברובוקס|14265|376|ב"ח|סוגריים=לא}}''' כתב שאפילו הרשב"א שסובר שאם אינו רבו לא יברך, היינו באין לו תועלת בהצלתו, אבל על אוהבו וקרובו, וכל שכן על אביו או אשתו ובניו, יש לו לברך אף לדעת הרשב"א כמו על רבו.
+וב'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס|49446|642|ד}} פסק שאם בירך אחר ואמר "בא"י אמ"ה אשר גמלך כל טוב" וענה אמן, או שאמר "בריך רחמנא מלכא דעלמא דיהבך לן" וענה אמן, יצא. ולא חילק בין אם היה רבו או לא. וכתבו ב'''{{היברובוקס|7920|188|מור וקציעה|סוגריים=לא}}''' וב'''פרי מגדים''' {{היברובוקס|40464|118|אשל אברהם ד}} שמשמע שחזר בו מדבריו שכתב בבית יוסף, וסובר שכל שחביב עליו רשאי לברך בשבילו. ומוסיף ב'''מור וקציעה''' שאין יכולים לעשות כן אלא כשהם עמו באותו מעמד, אבל ודאי שלא בפני אותו אדם שאירע לו הנס לא שפיר דמי, אלא שעם כל זה, מסתבר שבשביל אשתו יכול לברך אפילו שלא בפניה, כי [[אשתו כגופו]].
+וב'''אליה רבה''' {{היברובוקס|7767|162|יא}} פסק שאין לברך בשם ומלכות על אחרים, ורק על אביו או על רבו יכול לברך בנוסח "אשר גמלך" וכו', וכן מסיק ב'''{{היברובוקס|14164|257|ביאור הלכה|סוגריים=לא}}''' שבלא אביו ורבו אינו נכון לברך אפילו באב על בנו וכדומה. ולעניין אשתו כתב ב'''אליה רבה''' {{היברובוקס|7767|162|יב}} שיש לסמוך על הפוסקים שמברכים מטעם שאשתו כגופו. אבל ב'''ביאור הלכה''' כתב שזה צריך עיון, כי למה ישתנה דינו מדין [[ברכת הניסים]], ששם אין הבעל מברך על נס של אשתו. אבל על אביו ורבו כתב ב'''ביאור הלכה''' שמסתבר שצריך לברך הגומל כמו שצריך לברך על נס שלהם, אלא שמביא בשם '''אליה רבה''' שכתב בשם ה'''רמב"ן''' שלברך ברכת הגומל על אביו ורבו אינו אלא רשות.
+ה'''רמב"ם''' השמיט לגמרי המעשה של רב יהודה ורב חנא בגדתאה וכו', וכתב ב'''{{היברובוקס|14164|257|ביאור הלכה|סוגריים=לא}}''' שצריך עיון בטעמו.
+===שמיעת כל הברכה===
+כתב ב'''עולת תמיד''' {{היברובוקס|21386|116|ד}} שצריך שישמע כל הברכה מתחלתה ועד סופה. וכן כתב ב'''משנה ברורה''' {{היברובוקס|14164|256|יא}}.
+===כשלא ענה אמן===
+ה'''רא"ה''' {{היברובוקס|46470|250|ד"ה רב יהודה}} כתב שאפילו אם לא ענה אמן יצא משום ש[[שומע כעונה]], וכן כתב ב'''שיטה מקובצת''' {{היברובוקס|40680|64|ד"ה אמר}} בתחילת דבריו, אמנם אחר כך כתב השיטה מקובצת שאפשר שדוקא אם ענה אמן.
+ב'''משנה ברורה''' {{היברובוקס|14164|256|יא}} סתם שאם לא ענה אמן לא יצא. וב'''שער הציון''' (ח) ביאר שכ"מ [=כן משמע, או כן מוכח] מלשון ה'''טור''' בשם ה'''רא"ש''', ושכן מוכח ב'''בה"ג'''.
+===כוונת המברך להוציאו===
+ב'''שיטה מקובצת''' {{היברובוקס|40680|64|ד"ה אמר}} כתב שיוצא אף על פי שהמברך לא התכוון להוציאו.
+וב'''עולת תמיד''' {{היברובוקס|21386|116|ד}} כתב שצריך המברך לכוון להוציאו, כמו בכל פעם שאחד מוציא את חברו, שצריך לכוון להוציאו כמפורש ב'''שולחן ערוך''' {{היברובוקס|14164|238|ריג ג}}. אבל ב'''אליה רבה''' {{היברובוקס|7767|162|ט}} כתב לחלק שמה שאמרו שצריך המברך לכוון להוציאו הוא רק בשאר ברכות שאין מברכים בלשון נוכח, מה שאין כן כאן שאומר "אשר גמלך". וכן כתבו ב'''פרי מגדים''' {{היברובוקס|40464|118|משבצות זהב ב}}, ב'''נהר שלום''' {{היברובוקס|7945|112|ט}}, וב'''שער הציון''' {{היברובוקס|14164|256|ט}}, שאף על גב שלא כיוון להוציאו יצא.
+===כוונת המתברך לצאת===
+כתב ב'''עולת תמיד''' {{היברובוקס|21386|116|ד}} שצריך שיכוון לצאת בה ידי חובתו, וכן כתב ב'''אליה רבה''' {{היברובוקס|7767|162|ט-י}}, ב'''פרי מגדים''' {{היברובוקס|40464|118|משבצות זהב ב}}, וב'''משנה ברורה''' {{היברובוקס|14164|256|יא}}. והוסיף ב'''אליה רבה''' {{היברובוקס|7767|162|י}} שאם לא כוון לצאת, אף שענה אמן, לא יצא.
+וב'''נהר שלום''' {{היברובוקס|7945|112|ט}} כתב שאפילו בלי דעת השומע יצא.
+===אם יכול לצאת על ידי אחר לכתחילה===
+כתב ב'''משנה ברורה''' {{היברובוקס|14164|256|יב}} שגם לכתחילה יכול לפטור עצמו על ידי ברכת אחר. וב'''שער הציון''' (י) ביאר שהרי רב יהודה פטר עצמו בכך לכתחילה, ושכך כתב ב'''שיטה מקובצת''' {{היברובוקס|40680|64|ד"ה אמר}}. אך הוסיף ב'''משנה ברורה''' שאם אין שם עשרה, בוודאי אין לו לכוון לפטור עצמו.
+===כשאחד מברך לעצמו ושמע חבירו===
+ב'''שיטה מקובצת''' {{היברובוקס|40680|64|ד"ה אמר}} כתב שהוא הדין באחד שמברך הגומל לעצמו, ושמע חברו המחויב בכך, שיצא. אך מביא שיש אומרים שלא יצא אלא בציור הגמרא שהם ברכו עליו ועל חוליו, מה שאין כן באחד שמברך לעצמו.
+וב'''{{היברובוקס|14265|375|טור|סוגריים=לא}}''' כתב שבאופן זה יצא גם אם לא ענה אמן. וכן פסק ב'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס|49446|642|ה}}.
 ==זמן הברכה==
@@ שורה 264: / שורה 306: @@
 כתב ה'''רמב"ם''' (ברכות י ח) 'וכיצד מברך, עומד ביניהם...'. וב'''כסף משנה''' שם וכן ב'''בית יוסף''' תמה מנין לו לרמב"ם דבר זה שברכת הגומל צריכה עמידה.
 <BR />ב'''בית חדש''' (א) כתב לתרץ שמהפסוק 'ובמושב זקנים יהללוהו' משמע שהזקנים יושבים והמהללים עומדים.
-<BR />בספר '''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=147 (ריט ג)] כתב לתרץ שברכת הגומל היא כדין הלל, כלשון הפסוק 'יהללוהו', וקיימא לן (אורח חיים תכב ז) ש[[הלל יש לומר בעמידה]], ולכן גם בברכה זו שהיא כהלל יש לעמוד. וב'''שו"ת חת"ם סופר''' (אורח חיים נא) הסכים לתירוץ זה, אבל כתב עוד שהרמב"ם סבירא ליה שכל דבר של ציבור צריך עמידה מפני כבוד הציבור, וכמו שכתב לענין קריאת המגילה (מגילה ב ז), ש[[בציבור אין לקרוא את המגילה יושב]], מפני כבוד הציבור.
+<BR />בספר '''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=147 (ריט ג)] כתב לתרץ שברכת הגומל היא כדין הלל, כלשון הפסוק 'יהללוהו', וקיימא לן (אורח חיים תכב ז) ש[[עמידה באמירת הלל|הלל יש לומר בעמידה]], ולכן גם בברכה זו שהיא כהלל יש לעמוד. וב'''שו"ת חת"ם סופר''' (אורח חיים נא) הסכים לתירוץ זה, אבל כתב עוד שהרמב"ם סבירא ליה שכל דבר של ציבור צריך עמידה מפני כבוד הציבור, וכמו שכתב לענין קריאת המגילה (מגילה ב ז), ש[[עמידה בקריאת המגילה בציבור|בציבור אין לקרוא את המגילה יושב]], מפני כבוד הציבור.
 <BR />וב'''בן איש חי''' (א עקב א) כתב טעם חדש, לפי שברכה זו היא במקום קרבן תודה, והמקריב עומד ומקריב.
 ה'''שלחן ערוך''' לא העתיק דברי הרמב"ם אלו להלכה, כנראה מפני שלא מצא להם מקור. אבל ה'''בית חדש''' (א) כתב שמנהג כל ישראל לברך מעומד ואין לשנות. גם ה'''עולת תמיד''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45925&st=&pgnum=115 (ג)] כתב שכן המנהג.
-<BR />וב'''משנה ברורה''' (ד) הכריע שבדיעבד יצא אף בישיבה.
+<BR />וב'''משנה ברורה''' {{היברובוקס|14164|255|ד}} העתיק דברי הרמב"ם, אך הוסיף (בשם '''אחרונים''') שבדיעבד יצא אף בישיבה.
 ==שיעורים, מאמרים וכתבי עת==