161
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "התרת נדרים על מנהג"
←סיעת האוסרים
| שורה 26: | שורה 26: | ||
מביא שאלה על אדם שנהג להתענות ועכשיו רוצה להפסיק כי הוא חלש, והוא פוסק שמותר לו וצריך התרת חכם. ומביאו המרדכי תלמידו ומסכים לכך. | מביא שאלה על אדם שנהג להתענות ועכשיו רוצה להפסיק כי הוא חלש, והוא פוסק שמותר לו וצריך התרת חכם. ומביאו המרדכי תלמידו ומסכים לכך. | ||
==סיעת האוסרים== | ==סיעת האוסרים== | ||
===ראב"ד=== | |||
מחלק בין סוגי המנהגים השונים: | |||
1. מנהג שבא להרחיק מאיסור- אין מתירין כלל. אם הוא מנהג אבות מותר לעשות עליו התרה אם לא נהגו אחר מיתת אביהם. | |||
2. מנהגים שלא באו להרחיק מאיסור אבל באו בהסכמת הקהל- רשאים הקהל להתיר לעצמם אבל אין היחיד יכול לפרוש מהקהל. | |||
הטעם הוא לפי שמנהג שבא להרחיק מאיסור הוא דומה לנשבע לקיים את המצוות שהוא דבר טוב שאסרו חכמים להתיר. ולכן את הסיפור לגבי בני ביישן הוא מבין שמדובר שבני ביישן באו לעשות התרת נדרים ורבי יוחנן לא הסכים כיון שזה כמו הנשבע לקיים את המצוות. | |||
יש לשים לב שיוצא לנו מכאן שהאיסור לעשות התרת נדרים על מנהג הוא מדרבנן לפי הראב”ד ויש לדבר חשיבות גדולה. יתכן שגם '''הרשב”א''' יסכים לטעם הזה. והסכים לזה '''הרמב”ן'''. | |||
===רשב"א=== | |||
ראינו שיש דברים רבים שהם מותרים וישראל נהגו בהם איסור והם נתקבלו כאיסור גמור, כדוגמת חומרא דרבי זירא בדיני נידה ואיסור שומן של גיד, והגמרא אף משבחת את עם ישראל על כך. על פי זה הוא מבין ש”דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור, נשאל, ואין מתירין לו” מדבר על התרת נדרים ומשמעות הדבר היא שאין אפשרות לעשות התרת נדרים על מנהג. ולכן הרשב”א פוסק שאי אפשר להתיר מנהג כלל וכך הוא גם מסביר את התירוץ של בני ביישן. טעם הדבר הוא שדבר שאדם אסר על עצמו הוא חמור מן הנדרים והשבועה, כיון שהאדם קבל על עצמו את האיסורים כאיסורי תורה ממש ולכן ברור שלא יכול להתירם. צריך עיון האם טעמו של הרשב"א הוא כמו הטעם שמביא הראב"ד ונראה שכן. | |||
==גדר האיסור לפי האוסרים== | ==גדר האיסור לפי האוסרים== | ||