הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת ראיית חכמים"

== נוסח הברכה ופירושה ==

=== שם ומלכות ===

=== בחכמי ישראל ===

=== בחכמי אומות העולם ===

*בש"סים מאוחרים הגירסא: "שנתן מחכמתו ל'''בריותיו'''".

*ב'''רא"ש''' {{היברובוקס|20486|180|שבש"ס וינציאה, ר"פ}} הגירסא: "ש'''חלק''' מחכמתו לבשר ודם".

=== הטעם שאומרים בישראל "שחלק" ובאומות "שנתן" ===

*ב'''בית יוסף''' {{היברובוקס|42476|295|או"ח רכד}} פירש שהוא מפני שנפשות ישראל, שחצובות מתחת כסא הכבוד, הרי הם כ'''חלק''' מהשם, אבל נפשות אומות העולם רחוקים ממנו יתברך, והם כמי שנותן '''מתנה''' מנכסיו, שאינם חלק ממנו.

*ב'''לבוש''' {{היברובוקס|24729|120|רכד ז}} פירש כי מפני שחכמי ישראל יש בהם חכמת התורה והנבואה אשר ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים ואין מי יוכל לבא עד תכונתה להבין סודה ולירד לעומקה כי על כל קוץ וקוץ יש לדרוש כמה תילי תילין של הלכות וכתיב לא ידע אנוש ערכה, לכך נופל עליה לשון '''חלק''' כלומר אפילו הם חכמים גדולים עדיין לא הגיעו לידיעת כל סודותיה רק בחלק ממנה, ואפילו היו חיים חיים בלתי תכלית, היו מחכימים יותר בכל יום, ולא היו מגיעים לסוף סודותיה, כי היא בלתי תכלית, אבל חכמי האומות, שאין יודעים רק שבע חכמות, שכלל חכמתם היא חכמת אנשים מלומדה, בדויה מלבות חכמי היוונים וחבריהם, ויכולים לבוא עד סוף כל החכמות ההם, לכך נופל עליהם לשון '''מתנה''', כלומר המתנה שלהם היא כולה בידם ולא יוכלו לידע יותר אפילו היו חיים עוד אלף שנים ויותר, לא היו משיגים יותר, כי זו היא מתנתם בידם ולא יותר.

=== הטעם שאומרים (בישראל) "ליראיו" ===

*'''מהרש"א''' {{היברובוקס|14308|271|חדושי אגדות}} פירש על פי מאמר חז"ל {{היברובוקס|9682|195|אבות ג ט}} "כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת" וכו'.

== להלכה ==

=== האם נהגו כן בזמן הזה למעשה ===