501
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת ראיית חכמים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הרחבה
(←הטעם שאומרים בישראל "שחלק" ובאומות "שנתן": מ"מ וקישור) |
(הרחבה) |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
=== בחכמי אומות העולם === | === בחכמי אומות העולם === | ||
ביאר ב'''סמ"ק''' {{היברובוקס|15275|135|קנא}} "שחכמים מחכמות העולם". ופירש ב'''בית יוסף''' {{היברובוקס|42476|295|אורח חיים רכד}} שכתב כן לאפוקי היכא דאינם חכמים אלא בדת שאין מברכין עליהם. | ביאר ב'''סמ"ק''' {{היברובוקס|15275|135|קנא}} "שחכמים מחכמות העולם". ופירש ב'''בית יוסף''' {{היברובוקס|42476|295|אורח חיים רכד}} שכתב כן לאפוקי היכא דאינם חכמים אלא בדתם{{הערה|כך העתיק ב'''דברי חמודות''' {{היברובוקס|14308|207|ט כח}}, וכן הוא ב'''לבוש''' {{היברובוקס|24729|120|רכד ז}}. ובבית יוסף שלפנינו: '''בדת'''.}} שאין מברכין עליהם. | ||
ב'''לבוש''' {{היברובוקס|24729|120|רכד ז}} הוסיף שחכמים בחכמת העולם "כגון בשבע חכמות". וב'''פרי מגדים''' {{היברובוקס|24729|120|אשל אברהם ה}} כתב "דוקא" בשבע חכמות. | |||
== נוסח הברכה ופירושה == | == נוסח הברכה ופירושה == | ||
=== שם ומלכות === | === שם ומלכות === | ||
ב'''גמרא''', ב'''רי"ף''', וב'''רא"ש''', לא הוזכרו שם ומלכות בברכות אלו. אבל ב'''סמ"ק''' {{היברובוקס|15275|135|קנא}}, ב'''טור''' {{היברובוקס|42476|295|או"ח רכד}}, ב{{היברובוקס|42471|181|'''אבודרהם'''|סוגריים=לא}}, | ב'''גמרא''', ב'''רי"ף''', וב'''רא"ש''', לא הוזכרו שם ומלכות בברכות אלו. אבל ב'''סמ"ק''' {{היברובוקס|15275|135|קנא}}, ב'''טור''' {{היברובוקס|42476|295|או"ח רכד}}, ב{{היברובוקס|42471|181|'''אבודרהם'''|סוגריים=לא}}, ב'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|אורח חיים|רכד|או"ח רכד ו-ז}}, וב'''לבוש''' {{היברובוקס|24729|120|רכד ו-ז}}, העתיקו ברכות אלו בשם ומלכות. וראו להלן שכמה אחרונים הכריעו להלכה לברך בלי שם ומלכות. | ||
=== בחכמי ישראל === | === בחכמי ישראל === | ||
כאמור, נוסחת ה'''גמרא''' היא "שחלק מחכמתו ליריאיו". וכן הוא ב'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|אורח חיים|רכד|או"ח רכד ו}} | *כאמור, נוסחת ה'''גמרא''' היא "שחלק מחכמתו ליריאיו". וכן הוא ב'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|אורח חיים|רכד|או"ח רכד ו}} וב'''לבוש''' {{היברובוקס|24729|120|רכד ו}}. | ||
=== בחכמי אומות העולם === | === בחכמי אומות העולם === | ||
*כאמור, נוסחת ה'''גמרא'''{{הערה|שם=ויניציה}} היא: "שנתן מחכמתו לבשר ודם". וכן הגיה ה'''גר"א''' בגליון הגמרא: ל'''ב"ו'''. וכן הוא ב'''רי"ף''' {{רי"ף|ברכות|מג|ב|מג:}}, ב'''רא"ש''' {{רא"ש|ברכות|ט|ח|ט ח}}{{הערה|בדפוסים המאוחרים.}}, ב'''טור''' {{היברובוקס|42476|295|או"ח רכד}}, ב{{היברובוקס|42471|181|'''אבודרהם'''|סוגריים=לא}}, | *כאמור, נוסחת ה'''גמרא'''{{הערה|שם=ויניציה}} היא: "שנתן מחכמתו לבשר ודם". וכן הגיה ה'''גר"א''' בגליון הגמרא: ל'''ב"ו'''. וכן הוא ב'''רי"ף''' {{רי"ף|ברכות|מג|ב|מג:}}, ב'''רא"ש''' {{רא"ש|ברכות|ט|ח|ט ח}}{{הערה|בדפוסים המאוחרים.}}, ב'''טור''' {{היברובוקס|42476|295|או"ח רכד}}, ב{{היברובוקס|42471|181|'''אבודרהם'''|סוגריים=לא}}, ב'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|אורח חיים|רכד|או"ח רכד ז}}, ובלבוש {{היברובוקס|24729|120|רכד ז}}. | ||
*בש"סים מאוחרים הגירסא: "שנתן מחכמתו ל'''בריותיו'''". | *בש"סים מאוחרים הגירסא: "שנתן מחכמתו ל'''בריותיו'''". | ||
*ב'''רא"ש''' {{היברובוקס|20486|180|שבש"ס וינציאה, ר"פ}} הגירסא: "ש'''חלק''' מחכמתו לבשר ודם". | *ב'''רא"ש''' {{היברובוקס|20486|180|שבש"ס וינציאה, ר"פ}} הגירסא: "ש'''חלק''' מחכמתו לבשר ודם". | ||
| שורה 30: | שורה 32: | ||
*ב{{היברובוקס|42471|181|'''אבודרהם'''|סוגריים=לא}} פירש מפני שה'''חלק''' הוא כמו הצינור הנמשך מן הנהר שאפשר להרחיבו ולהגדילו ואפשר לקצרו ולחסרו, מה שאין כן ה'''מתנה''' היא תלושה ופסוקה, ובישראל כתיב {{היברובוקס|14085|394|דברים לב ט}} "כי חלק ה' עמו", ולפי זכותם מתרבה או מתמעט. | *ב{{היברובוקס|42471|181|'''אבודרהם'''|סוגריים=לא}} פירש מפני שה'''חלק''' הוא כמו הצינור הנמשך מן הנהר שאפשר להרחיבו ולהגדילו ואפשר לקצרו ולחסרו, מה שאין כן ה'''מתנה''' היא תלושה ופסוקה, ובישראל כתיב {{היברובוקס|14085|394|דברים לב ט}} "כי חלק ה' עמו", ולפי זכותם מתרבה או מתמעט. | ||
*ב'''בית יוסף''' {{היברובוקס|42476|295|או"ח רכד}} פירש שהוא מפני שנפשות ישראל, שחצובות מתחת כסא הכבוד, הרי הם כ'''חלק''' מהשם, אבל נפשות אומות העולם רחוקים ממנו יתברך, והם כמי שנותן '''מתנה''' מנכסיו, שאינם חלק ממנו. | *ב'''בית יוסף''' {{היברובוקס|42476|295|או"ח רכד}} פירש שהוא מפני שנפשות ישראל, שחצובות מתחת כסא הכבוד, הרי הם כ'''חלק''' מהשם, אבל נפשות אומות העולם רחוקים ממנו יתברך, והם כמי שנותן '''מתנה''' מנכסיו, שאינם חלק ממנו. | ||
*ב'''ב"ח''' {{היברובוקס|40382|184| | *ב'''לבוש''' {{היברובוקס|24729|120|רכד ז}} פירש כי מפני שחכמי ישראל יש בהם חכמת התורה והנבואה אשר ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים ואין מי יוכל לבא עד תכונתה להבין סודה ולירד לעומקה כי על כל קוץ וקוץ יש לדרוש כמה תילי תילין של הלכות וכתיב לא ידע אנוש ערכה, לכך נופל עליה לשון '''חלק''' כלומר אפילו הם חכמים גדולים עדיין לא הגיעו לידיעת כל סודותיה רק בחלק ממנה, ואפילו היו חיים חיים בלתי תכלית, היו מחכימים יותר בכל יום, ולא היו מגיעים לסוף סודותיה, כי היא בלתי תכלית, אבל חכמי האומות, שאין יודעים רק שבע חכמות, שכלל חכמתם היא חכמת אנשים מלומדה, בדויה מלבות חכמי היוונים וחבריהם, ויכולים לבוא עד סוף כל החכמות ההם, לכך נופל עליהם לשון '''מתנה''', כלומר המתנה שלהם היא כולה בידם ולא יוכלו לידע יותר אפילו היו חיים עוד אלף שנים ויותר, לא היו משיגים יותר, כי זו היא מתנתם בידם ולא יותר. | ||
*ב'''ב"ח''' {{היברובוקס|40382|184|רכד}} פירש שלישראל חלק מחכמתו חלק ממש, היא חכמת תורתו, שחלק להם פה אל פה ופנים בפנים דבר ה' עמנו, כמו שנאמר {{היברובוקס|14255|532|תהילים קמז יט-כ}} מגיד דבריו ליעקב וגו' לא עשה כן לכל גוי וגו', גם חלק להם חלק גדול מסודות התורה ומסרה להם בחשאי, ואיתא נמי במדרש {{היברובוקס|67668|554|שמות רבה מא ג}} על פסוק {{היברובוקס|14259|11|משלי ב ו}} כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה, גדולה החכמה וגדולה ממנה הדעת והתבונה, הוי כי ה' יתן חכמה, אבל למי שהוא אוהב, מפיו דעת ותבונה וכו', ומפרש הב"ח כי ה' יתן חכמה לחכמי אומות העולם, אבל למי שהוא אוהב, שהם חכמי ישראל, מפיו דעת ותבונה, שאילו לחכמי אומות העולם לא נתן אלא חכמה אנושית במה שהם חכמים מחכמת העולם, אבל לא חלק להם מחכמת עצמותו, שהיא חכמת התורה, שהיא כולה שמותיו של הקב"ה{{הערה|מובא ב{{היברובוקס|14020|9|הקדמת ה'''רמב"ן''' על התורה|סוגריים=לא}} שכן "יש בידינו קבלה של אמת", וראו '''זוהר''' פרשת יתרו {{היברובוקס|14355|172|פז.}} ופרשת משפטים {{היברובוקס|14355|246|קכד.}}.}}, וכולה דעת ותבונה, שבה נברא העולם, ככתוב {{היברובוקס|14259|18|משלי ג יט-כ}} ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה בדעתו תהומות נבקעו, ואמרו חז"ל {{היברובוקס|67669|549|איכ"ר ב יג}} אם יאמרו לך כי יש חכמה באומות האמן, יש תורה באומות, אל תאמן. | |||
*'''מהרש"א''' {{היברובוקס|14308|271|חדושי אגדות}} פירש שלגבי חכמי ישראל מברכים '''שחלק''' לפי שהם חבל נחלתו וחלקו, וכאילו הוא חולק עמהם חכמתו, שהיא חכמת התורה, אבל לגבי אומות העולם, אינו חולק להם מחכמת התורה, אלא נותן להם חכמה דעלמא. | *'''מהרש"א''' {{היברובוקס|14308|271|חדושי אגדות}} פירש שלגבי חכמי ישראל מברכים '''שחלק''' לפי שהם חבל נחלתו וחלקו, וכאילו הוא חולק עמהם חכמתו, שהיא חכמת התורה, אבל לגבי אומות העולם, אינו חולק להם מחכמת התורה, אלא נותן להם חכמה דעלמא. | ||
| שורה 40: | שורה 43: | ||
== להלכה == | == להלכה == | ||
ברכות אלו הובאו להלכה ב'''רי"ף''' {{רי"ף|ברכות|מג|ב|מג:}}, ב'''משנה תורה לרמב"ם''' {{רמבם|ברכות|י|יא|ברכות י יא}}, ב'''סמ"ק''' {{היברובוקס|15275|135|קנא}}, ב'''רא"ש''' {{רא"ש|ברכות|ט|ח|ט ח}}, ב'''טור''' {{היברובוקס|42476|295|או"ח רכד}}, ב{{היברובוקס|42471|181|'''אבודרהם'''|סוגריים=לא}}, | ברכות אלו הובאו להלכה ב'''רי"ף''' {{רי"ף|ברכות|מג|ב|מג:}}, ב'''משנה תורה לרמב"ם''' {{רמבם|ברכות|י|יא|ברכות י יא}}, ב'''סמ"ק''' {{היברובוקס|15275|135|קנא}}, ב'''רא"ש''' {{רא"ש|ברכות|ט|ח|ט ח}}, ב'''טור''' {{היברובוקס|42476|295|או"ח רכד}}, ב{{היברובוקס|42471|181|'''אבודרהם'''|סוגריים=לא}}, ב'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|אורח חיים|רכד|או"ח רכד ו-ז}}, וב'''לבוש''' {{היברובוקס|24729|120|רכד ו-ז}}. | ||
=== האם נהגו כן בזמן הזה למעשה === | === האם נהגו כן בזמן הזה למעשה === | ||