501
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת ראיית חכמים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הרחבה
(הרחבה ותיקונים) |
(הרחבה) |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
== נוסח הברכה ופירושה == | == נוסח הברכה ופירושה == | ||
=== שם ומלכות === | === שם ומלכות === | ||
ב'''גמרא''', ב'''רי"ף''', וב'''רא"ש''', לא הוזכרו שם ומלכות בברכות אלו. אבל ב'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|אורח חיים|רכד|או"ח רכד ו-ז}} | ב'''גמרא''', ב'''רי"ף''', וב'''רא"ש''', לא הוזכרו שם ומלכות בברכות אלו. אבל ב{{היברובוקס|42471|181|'''אבודרהם'''|סוגריים=לא}} וב'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|אורח חיים|רכד|או"ח רכד ו-ז}} העתיקו ברכות אלו בשם ומלכות. וראו להלן שיש מהאחרונים שהכריעו להלכה לברך בלי שם ומלכות. | ||
=== ברכת חכמי ישראל === | === ברכת חכמי ישראל === | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
=== ברכת חכמי אומות העולם === | === ברכת חכמי אומות העולם === | ||
*כאמור, נוסחת ה'''גמרא'''{{הערה|שם=ויניציה}} היא: "שנתן מחכמתו לבשר ודם". וכן הגיה ה'''גר"א''' בגליון הגמרא: ל'''ב"ו'''. וכן הוא ב'''רי"ף''' {{רי"ף|ברכות|מג|ב|מג:}}, ב'''רא"ש''' {{רא"ש|ברכות|ט|ח|ט ח}}{{הערה|בדפוסים המאוחרים.}}, וב'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|אורח חיים|רכד|או"ח רכד ז}}. | *כאמור, נוסחת ה'''גמרא'''{{הערה|שם=ויניציה}} היא: "שנתן מחכמתו לבשר ודם". וכן הגיה ה'''גר"א''' בגליון הגמרא: ל'''ב"ו'''. וכן הוא ב'''רי"ף''' {{רי"ף|ברכות|מג|ב|מג:}}, ב'''רא"ש''' {{רא"ש|ברכות|ט|ח|ט ח}}{{הערה|בדפוסים המאוחרים.}}, ב{{היברובוקס|42471|181|'''אבודרהם'''|סוגריים=לא}}, וב'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|אורח חיים|רכד|או"ח רכד ז}}. | ||
*בש"סים מאוחרים הגירסה: "שנתן מחכמתו ל'''בריותיו'''". | *בש"סים מאוחרים הגירסה: "שנתן מחכמתו ל'''בריותיו'''". | ||
*ב'''רא"ש''' {{היברובוקס|20486|180|שבש"ס וינציאה, ר"פ}} הגירסא: "ש'''חלק''' מחכמתו לבשר ודם". | *ב'''רא"ש''' {{היברובוקס|20486|180|שבש"ס וינציאה, ר"פ}} הגירסא: "ש'''חלק''' מחכמתו לבשר ודם". | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
=== הטעם שאומרים בישראל "שחלק" ובאומות "שנתן" === | === הטעם שאומרים בישראל "שחלק" ובאומות "שנתן" === | ||
*ב{{היברובוקס|42471|181|'''אבודרהם'''|סוגריים=לא}} פירש מפני שה'''חלק''' הוא כמו הצינור הנמשך מן הנהר שאפשר להרחיבו ולהגדילו ואפשר לקצרו ולחסרו, מה שאין כן ה'''מתנה''' היא תלושה ופסוקה, ובישראל כתיב {{היברובוקס|14085|394|דברים לב ט}} "כי חלק ה' עמו", ולפי זכותם מתרבה או מתמעט. | |||
*'''מהרש"א''' {{היברובוקס|14308|271|חדושי אגדות}} פירש שלגבי חכמי ישראל מברכים ש'''חלק''' לפי שהם חבל נחלתו וחלקו, וכאילו הוא חולק עמהם חכמתו, שהיא חכמת התורה, אבל לגבי אומות העולם, אינו חולק להם מחכמת התורה, אלא נותן להם חכמה דעלמא. | |||
=== הטעם שאומרים (בישראל) "ליראיו" === | === הטעם שאומרים (בישראל) "ליראיו" === | ||
פירש '''מהרש"א''' {{היברובוקס|14308|271|חדושי אגדות}} | *ב{{היברובוקס|42471|181|'''אבודרהם'''|סוגריים=לא}} פירש על שם הכתוב {{היברובוקס|39992|150|איוב כח כח}} "יראת ה' היא חכמה". | ||
*'''מהרש"א''' {{היברובוקס|14308|271|חדושי אגדות}} פירש על פי מאמר חז"ל {{היברובוקס|9682|195|אבות ג ט}} "כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת" וכו'. | |||
== סומא == | == סומא == | ||
== להלכה == | == להלכה == | ||
ברכות אלו הובאו להלכה ב'''רי"ף''' {{רי"ף|ברכות|מג|ב|מג:}}, ב'''משנה תורה לרמב"ם''' {{רמבם|ברכות|י|יא|ברכות י יא}}, ב'''רא"ש''' {{רא"ש|ברכות|ט|ח|ט ח}}, ב'''טור''' {{טור|אורח חיים|רכד|או"ח רכד}}, וב'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|אורח חיים|רכד|או"ח רכד ו-ז}}. | ברכות אלו הובאו להלכה ב'''רי"ף''' {{רי"ף|ברכות|מג|ב|מג:}}, ב'''משנה תורה לרמב"ם''' {{רמבם|ברכות|י|יא|ברכות י יא}}, ב'''רא"ש''' {{רא"ש|ברכות|ט|ח|ט ח}}, ב'''טור''' {{טור|אורח חיים|רכד|או"ח רכד}}, ב{{היברובוקס|42471|181|'''אבודרהם'''|סוגריים=לא}}, וב'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|אורח חיים|רכד|או"ח רכד ו-ז}}. | ||
=== האם נהגו כן בזמן הזה למעשה === | === האם נהגו כן בזמן הזה למעשה === | ||
בספר חסד לאלפים {{היברובוקס|7849|414|יב}} כתב שאפשר שכשם שאמרו לגבי עניינים אחרים שאין דין תלמיד חכם בזמן הזה, הכי נמי כן הוא לענין ברכת ראיית חכמי ישראל, ועל כן יש לברך ברכה זאת בלי הזכרת שם ומלכות. וכן פסק ב'''בן איש חי''' {{היברובוקס|14054|203|עקב יג}} לברך ברכה זאת בלי שם ומלכות. וב'''כף החיים''' {{היברובוקס|9087|330|יט}} כתב לברך שתי הברכות בלי שם ומלכות כיוון שיש מחלוקת בנוסח הברכה. | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||