284
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טעם כעיקר - דאורייתא או דרבנן"
אין תקציר עריכה
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==מהיכן נלמד האיסור== | ==מהיכן נלמד האיסור== | ||
במספר מקומות בתלמוד הבבלי ביררו מהיכן נלמד איסור טעם כעיקר. | במספר מקומות '''בתלמוד הבבלי''' ביררו מהיכן נלמד איסור טעם כעיקר. | ||
===איסור יין לנזיר=== | ===איסור יין לנזיר=== | ||
במסכת פסחים (מד ב) למדו '''חכמים''' מהפסוק "וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה" (במדבר ו ג) שמים שהושרו בהם ענבים עד שהמים קיבלו טעם אסורים לנזיר. | '''במסכת פסחים''' (מד ב) למדו '''חכמים''' '''מהפסוק''' "וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה" (במדבר ו ג) שמים שהושרו בהם ענבים עד שהמים קיבלו טעם אסורים לנזיר. | ||
<BR/>מכיוון שאיסור זה זמני, אין בו איסור הנאה ואין אפשרות להתיר אותו, אפשר ללמוד קל וחומר לשאר איסורים. | <BR/>מכיוון שאיסור זה זמני, אין בו איסור הנאה ואין אפשרות להתיר אותו, אפשר ללמוד קל וחומר לשאר איסורים. | ||
===בשר בחלב=== | ===בשר בחלב=== | ||
במסכת פסחים (מד ב) '''רבי עקיבא''' לומד מ"משרת ענבים" דין שונה. | '''במסכת פסחים''' (מד ב) '''רבי עקיבא''' לומד מ"משרת ענבים" דין שונה. | ||
<BR/>מוצע ש'''רבי עקיבא''' לומד מהפסוק "לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ" (דברים יד כא) את דין טעם כעיקר, שהרי בבשר בחלב יש נתינת טעם לכן גם בשאר איסורים שנותנים טעם יהיה אסור. | <BR/>מוצע ש'''רבי עקיבא''' לומד '''מהפסוק''' "לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ" (דברים יד כא) את דין טעם כעיקר, שהרי בבשר בחלב יש נתינת טעם לכן גם בשאר איסורים שנותנים טעם יהיה אסור. | ||
<BR/>ההצעה נדחית מכיוון שלומדים שאסור להעביר טעמים בבשר בחלב דווקא בדרך בישול. | <BR/>ההצעה נדחית מכיוון שלומדים שאסור להעביר טעמים בבשר בחלב דווקא בדרך בישול. | ||
במשנה (חולין ח ג) נקבע שאם טיפת חלב נתנה טעם בחתיכת בשר, החתיכה אסורה. | '''במשנה''' (חולין ח ג) נקבע שאם טיפת חלב נתנה טעם בחתיכת בשר, החתיכה אסורה. | ||
<BR/> בתלמוד הבבלי (קח א) '''אביי''' למד מכך כלל שגם בשאר איסורים נתינת טעם אוסרת מהתורה. | <BR/> '''בתלמוד הבבלי''' (קח א) '''אביי''' למד מכך כלל שגם בשאר איסורים נתינת טעם אוסרת מהתורה. | ||
<BR/> '''רבא''' חלק מכיוון שבבשר בחלב אסורה מהתורה דווקא דרך בישול. | <BR/> '''רבא''' חלק מכיוון שבבשר בחלב אסורה מהתורה דווקא דרך בישול. | ||
===גיעולי גויים=== | ===גיעולי גויים=== | ||
במסכת פסחים (מד ב) מוסבר ש'''רבי עקיבא''' לומד את הדין מהפסוק "כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר" (במדבר לא כג) שמתייחס לכלי מדין, אותם צריך להגעיל כדי להכשיר. | '''במסכת פסחים''' (מד ב) מוסבר ש'''רבי עקיבא''' לומד את הדין מהפסוק "כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר" (במדבר לא כג) שמתייחס לכלי מדין, אותם צריך להגעיל כדי להכשיר. | ||
<BR/>'''רבי עקיבא''' סובר כרב חייא שהכלים 'בני יומם' כך שטעם האיסור שבהם לא נפגם, ואותם צריך להכשיר אותם מדין תורה. | <BR/>'''רבי עקיבא''' סובר כרב חייא שהכלים 'בני יומם' כך שטעם האיסור שבהם לא נפגם, ואותם צריך להכשיר אותם מדין תורה. | ||
<BR/>בכלים אלה יש רק טעם של איסור ובכל זאת צריך להכשירם, מכך נלמד שטעם האיסור אסור כעיקר האיסור מהתורה. | <BR/>בכלים אלה יש רק טעם של איסור ובכל זאת צריך להכשירם, מכך נלמד שטעם האיסור אסור כעיקר האיסור מהתורה. | ||
===איל נזיר=== | ===איל נזיר=== | ||
במסכת חולין (צח) | '''במסכת חולין''' (צח) | ||
"וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת הַזְּרֹעַ בְּשֵׁלָה מִן הָאַיִל" (במדבר ו יט) | "וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת הַזְּרֹעַ בְּשֵׁלָה מִן הָאַיִל" (במדבר ו יט) | ||
===חלה=== | ===חלה=== | ||