92
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "השכרת והשאלת כלים לגוי לשבת"
אין תקציר עריכה
צבי אליעזר (שיחה | תרומות) מ |
צבי אליעזר (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{סוגיא זו משתתפת בתחרות חיבורים- נא לא לערוך שינויים עד תום התחרות} | {סוגיא זו משתתפת בתחרות חיבורים- נא לא לערוך שינויים עד תום התחרות} | ||
=== | |||
השכרת והשאלת כלים לגוי בשבת | |||
=== | |||
==== מקור הסוגיא ==== | |||
'''בגמ' בשבת''' (יט.) מובאת ברייתא: תנו רבנן: לא ישכיר אדם כליו לנכרי בערב שבת, ברביעי ובחמישי מותר.<br> | |||
==== טעמי הברייתא בדברי הראשונים ==== | |||
'''הרי"ף והרמב"ם''' (פ"ו הלכה טז מהלכות שבת) לא הביאו את הברייתא להלכה. וביאר '''הב"י''' (אור"ח רמו א) שהטעם הוא שברייתא זאת סוברת כב"ש, אך אנו שפוסקים הלכה כב"ה לא סוברים שהלכה כברייתא זו. אומנם שאר הראשונים ובראשם '''התוס'''' (שבת יט. ד"ה לא) סוברים שברייתא זאת היא אפילו לדעת ב"ה, ומסבירים אלו הראשונים שהטעם הוא שנראה כנוטל שכר שבת. וביאור הדבר מה החילוק בין ערב שבת לד' וה', כתב הב"י "דכיון דקרוב כל כך וסמוך לשבת נראה ששוכרו לשבת עצמה", מובן מזה שאם זה בד' וה' יהיה מותר, כיוון שאינו נראה כשוכרו לשבת עצמה. <br> | |||
אומנם '''רבינו יונה''' מקשה על שיטה זו, אם מדובר בכלים שאינם עושים מלאכה, מדוע שיהיה אסור להשכיר לגוי בערב שבת, הרי כה"ג לישראל מותר? לכן רבינו יונה חולק על טעם זה וסובר שכל דין זה נאמר רק בכלים שעושים בהם מלאכה, והטעם הוא משום שנראה כשלוחו.<br> | |||
'''הב"ח''' (תחילת סעי' ב) מסביר שהנקודה היא שאם משכירם בערב שבת, הרי הוא כמי שאמר לו לעבוד בשבת, מה שאין כן אם אמר לו בד' וה', כיוון שאין וודאות שיעבוד בשבת, הדבר מותר. <br> | |||
'''הט"ז''' (ס"ק א) ביאר ברבינו יונה שהנקודה שנראה כשלוחו, הכוונה שכיוון שהכלי עצמו עושה מלאכה, במקום להיות יושב ובטל, זה "נראה כשלוחו". (לא מצד הכסף שמגיע אלי כתוצאה מהעבודה, אלא שהכלי עצמו הולך ועושה מלאכה) אך בד' וה' אינו נראה כשלוחו. [ליישוב הקושיא של רבינו יונה נאמר שגבי ישראל, שאין חשש שנאמר ששוכרו לצורך השבת עצמה, כיוון שוודאי שלא שוכרו רק לצורך השבת, הדבר הזה מותר, משא"כ בגוי, ששייך לשוכרו לשבת עצמה, בזה אסרו לשוכרו בערב שבת, אלא ברביעי וחמישי בלבד.] <br> | |||
==== שיטת המרדכי והרוקח בשביתת כלים ====<br> | |||
'''למרדכי והרוקח''' שיטה נוספת פה, המרדכי אומר בשם הרוקח שאדם שהשאילו לאמצע השבוע צריך ליקחנו קודם השבת. '''הב"י''' מעמיד שיטתם כב"ש ואין הלכה כמותם. אך '''הב"ח והדרישה''' (ס"ק ג) הקשו על זה איך אפשר לומר על עמודי העולם שפסקו הלכה כב"ש? והדרישה רצה ליישב שהכוונה שהשאילו באמצע השבוע עד אמצע השבוע הבא, ולכן צריך ליקחנו. אך מקשה ממקור נוסף שם מפורש במרדכי שאפילו מאמצע השבוע אסור משום שביתת כלים. הב"ח רצה ליישב אחרת, הוא אמר שפשט הש"ס ביח. שאפילו לדעת ב"ה יש שביתת כלים, וזה גופא שיטת המרדכי והרוקח, וע"כ הורה שאע"פ שרוב הפוסקים סוברים שאין בזה אפילו איסור דרבנן ראוי להחמיר.<br> | |||
==== | |||
פסיקת ההלכה ==== <br> | |||
להלכה מסקנת '''הב"י''' וכ"כ '''בשו"ע''' כדברי '''הרי"ף והרמב"ם''', שניתן להשכיר כלים אפילו בערב שבת. וכתב '''המשנה ברורה''' (ס"ק א) שאף לפי דעתם יש להשכיר בהבלעה בדווקא, ולא רק על שבת, כיוון שלא מצאנו מי שחולק על דין ששכר שבת אסור. <br> | |||
'''הרמ"א''' הזדעק הרי יש סיעה של ראשונים ואחרונים שלא כתבו כן. ולכן כשהשו"ע הביא בסתם את הרי"ף והרמב"ם ואת רבינו יונה כיש אומרים, פסק הרמ"א כיש אומרים שזו שיטת רבינו יונה. | |||
הביאור הלכה (ד"ה וכן עיקר) מסביר שבעצם יש פה שני צדדים, מי שסובר את הברייתא וזהו תוס' ושאר הראשונים ואף רבינו יונה, והרמב"ם והרי"ף שלא סברו אותה. ולכן עצם מה שפוסקים כרבינו יונה, זהו כדעת רוב הפוסקים שסוברים את הברייתא, ולגבי החילוק, כיוון שעוד ראשונים סוברים כן, לכן מקילים ומחלקים בין כלים שעושים בהם מלאכה לכלים שאין עושים בהם. | הביאור הלכה (ד"ה וכן עיקר) מסביר שבעצם יש פה שני צדדים, מי שסובר את הברייתא וזהו תוס' ושאר הראשונים ואף רבינו יונה, והרמב"ם והרי"ף שלא סברו אותה. ולכן עצם מה שפוסקים כרבינו יונה, זהו כדעת רוב הפוסקים שסוברים את הברייתא, ולגבי החילוק, כיוון שעוד ראשונים סוברים כן, לכן מקילים ומחלקים בין כלים שעושים בהם מלאכה לכלים שאין עושים בהם. | ||
דיני השאלת כלים לגוי בערב שבת ובשבת | דיני השאלת כלים לגוי בערב שבת ובשבת | ||