|
|
| שורה 9: |
שורה 9: |
| '''ראשונים''' | | '''ראשונים''' |
|
| |
|
| הראשונים מסכימים כי מצוות קידוש היא מדאורייתא, אך חלוקים האם גם המצווה לקדש דווקא על היין היא גם מדאורייתא. הם חלוקים כיצד יש להבין את הדרשה בגמרא של "זכור את יום השבת לקדשו – זוכרהו על היין". '''רבינו יונה''' (מצוטט ברא"ש פסחים י ה) סובר שקידוש הוא מדאורייתא. לעומת זאת, ה'''בה"ג''' (הלכות קידוש והבדלה), ה'''תוספות''' (פסחים קו א), ה'''רמב"ם''' (שבת כט ו), ועוד ראשונים[./https://www.betmidrash.org.il/%3A%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A///C%3A/Users/shiri/OneDrive/%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9D/%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%20%D7%95%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%93/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA%20%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%20%D7%95%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%94%20%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D%20(1).docx#%20ftn1 <nowiki>[1]</nowiki>] סוברים שקידוש על היין הוא מדרבנן, והפסוק שחכמים מביאים, "זכור את יום השבת", הוא אסמכתא בלבד.[./https://www.betmidrash.org.il/%3A%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A///C%3A/Users/shiri/OneDrive/%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9D/%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%20%D7%95%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%93/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA%20%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%20%D7%95%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%94%20%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D%20(1).docx#%20ftn2 <nowiki>[2]</nowiki>] כך, גם נפסק להלכה ב'''מגן אברהם''' (אורח חיים רעא א). | | הראשונים מסכימים כי מצוות קידוש היא מדאורייתא, אך חלוקים האם גם המצווה לקדש דווקא על היין היא גם מדאורייתא. הם חלוקים כיצד יש להבין את הדרשה בגמרא של "זכור את יום השבת לקדשו – זוכרהו על היין". '''רבינו יונה''' (מצוטט ברא"ש פסחים י ה) סובר שקידוש הוא מדאורייתא. לעומת זאת, ה'''בה"ג''' (הלכות קידוש והבדלה), ה'''תוספות''' (פסחים קו א), ה'''רמב"ם''' (שבת כט ו), ועוד ראשונים סוברים שקידוש על היין הוא מדרבנן, והפסוק שחכמים מביאים, "זכור את יום השבת", הוא אסמכתא בלבד.כך, גם נפסק להלכה ב'''מגן אברהם''' (אורח חיים רעא א). |
|
| |
|
| <u>חובת נשים בקידוש</u> | | <u>חובת נשים בקידוש</u> |
| שורה 15: |
שורה 15: |
| '''גמרא''' | | '''גמרא''' |
|
| |
|
| לכאורה, קידוש בשבת הוא מצוות עשה שהזמן גרמא, ולכן היינו מצפים שנשים יהיו פטורות. אך, ב'''מסכת ברכות''' (כ ב)[./https://www.betmidrash.org.il/%3A%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A///C%3A/Users/shiri/OneDrive/%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9D/%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%20%D7%95%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%93/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA%20%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%20%D7%95%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%94%20%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D%20(1).docx#%20ftn3 <nowiki>[3]</nowiki>] מופיע לימוד מיוחד לגבי מצוות קידוש: | | לכאורה, קידוש בשבת הוא מצוות עשה שהזמן גרמא, ולכן היינו מצפים שנשים יהיו פטורות. אך, ב'''מסכת ברכות''' (כ ב) מופיע לימוד מיוחד לגבי מצוות קידוש: |
|
| |
|
| אמר רב אדא בר אהבה: נשים חייבות בקדוש היום דבר תורה. אמאי? מצות עשה שהזמן גרמא הוא, וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות! אמר אביי: מדרבנן. אמר ליה רבא: והא דבר תורה קאמר. ועוד, כל מצות עשה נחייבינהו מדרבנן! אלא אמר רבא: אמר קרא זכור ושמור כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה. והני נשי, הואיל ואיתנהו בשמירה, איתנהו בזכירה. | | אמר רב אדא בר אהבה: נשים חייבות בקדוש היום דבר תורה. אמאי? מצות עשה שהזמן גרמא הוא, וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות! אמר אביי: מדרבנן. אמר ליה רבא: והא דבר תורה קאמר. ועוד, כל מצות עשה נחייבינהו מדרבנן! אלא אמר רבא: אמר קרא זכור ושמור כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה. והני נשי, הואיל ואיתנהו בשמירה, איתנהו בזכירה. |
|
| |
|
| רב אדא בר אהבה סובר שמדאורייתא נשים חייבות בקידוש למרות שזה נחשב מצות עשה שהזמן גרמא. זהו לימוד מיוחד מהמילים "זכור ושמור", שכל מי שמחוייב במצוות "שמור" שהם מצוות לא תעשה של שבת,[./https://www.betmidrash.org.il/%3A%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A///C%3A/Users/shiri/OneDrive/%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9D/%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%20%D7%95%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%93/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA%20%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%20%D7%95%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%94%20%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D%20(1).docx#%20ftn4 <nowiki>[4]</nowiki>] מחוייב גם במצוות "זכור" שהם מצוות העשה של שבת ובכללם קידוש. | | רב אדא בר אהבה סובר שמדאורייתא נשים חייבות בקידוש למרות שזה נחשב מצות עשה שהזמן גרמא. זהו לימוד מיוחד מהמילים "זכור ושמור", שכל מי שמחוייב במצוות "שמור" שהם מצוות לא תעשה של שבת, מחוייב גם במצוות "זכור" שהם מצוות העשה של שבת ובכללם קידוש. |
|
| |
|
| '''ראשונים ואחרונים''' | | '''ראשונים ואחרונים''' |
| שורה 29: |
שורה 29: |
| ישנה מחלוקת בראשונים האם קידוש ביום שבת הוא מדאורייתא או מדרבנן. מקור החיוב בגמרא נלמד מפסוק: "תנו רבנן זכור את יום השבת לקדשו - זוכרהו על היין. אין לי אלא ביום, בלילה מנין - תלמוד לומר זכור את יום השבת לקדשו" (בבלי פסחים קו א). הראשונים חלוקים האם הפסוק הזה מוכיח שהגמרא חשבה שאף קידוש ביום שבת הוא מדאורייתא או שזה רק אסמכתא. | | ישנה מחלוקת בראשונים האם קידוש ביום שבת הוא מדאורייתא או מדרבנן. מקור החיוב בגמרא נלמד מפסוק: "תנו רבנן זכור את יום השבת לקדשו - זוכרהו על היין. אין לי אלא ביום, בלילה מנין - תלמוד לומר זכור את יום השבת לקדשו" (בבלי פסחים קו א). הראשונים חלוקים האם הפסוק הזה מוכיח שהגמרא חשבה שאף קידוש ביום שבת הוא מדאורייתא או שזה רק אסמכתא. |
|
| |
|
| ה'''ראב"ד''' (שבת כט י) מבין בדעת הרמב"ם[./https://www.betmidrash.org.il/%3A%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A///C%3A/Users/shiri/OneDrive/%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9D/%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%20%D7%95%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%93/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA%20%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%20%D7%95%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%94%20%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D%20(1).docx#%20ftn5 <nowiki>[5]</nowiki>] שהוא סובר שגם קידוש ביום הוא מדאורייתא[./https://www.betmidrash.org.il/%3A%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A///C%3A/Users/shiri/OneDrive/%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9D/%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%20%D7%95%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%93/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA%20%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%20%D7%95%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%94%20%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D%20(1).docx#%20ftn6 <nowiki>[6]</nowiki>]. לעומת זאת, רוב הראשונים[./https://www.betmidrash.org.il/%3A%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A///C%3A/Users/shiri/OneDrive/%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9D/%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%20%D7%95%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%93/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA%20%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%20%D7%95%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%94%20%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D%20(1).docx#%20ftn7 <nowiki>[7]</nowiki>] סוברים שקידוש ביום הוא רק מדרבנן. וכן נפסק להלכה ב'''משנה ברורה''' (רפט ג). | | ה'''ראב"ד''' (שבת כט י) מבין בדעת הרמב"ם שהוא סובר שגם קידוש ביום הוא מדאורייתא. לעומת זאת, רוב הראשונים סוברים שקידוש ביום הוא רק מדרבנן. וכן נפסק להלכה ב'''משנה ברורה''' (רפט ג). |
|
| |
|
| לדעה שסוברת שקידוש ביום שבת הוא מדאורייתא, נראה ברור שגם נשים יהיו חייבות בקידוש משום שרבא חייב את הנשים בכל מצוות העשה של שבת. אך, לדעת רוב הראשונים שקידוש הוא מדרבנן, נצטרך לשאול האם נשים גם חייבות בו? האם במצוות "שמור", מצוות העשה של שבת, נכללים גם מצוות מדרבנן? בשאלה זו חלוקים הראשונים ואחרונים. ה'''מהר"ם חלאווה''' כותב שנשים פטורות הואיל ואינו אלא מדרבנן[./https://www.betmidrash.org.il/%3A%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A///C%3A/Users/shiri/OneDrive/%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9D/%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%20%D7%95%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%93/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA%20%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%20%D7%95%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%94%20%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D%20(1).docx#%20ftn8 <nowiki>[8]</nowiki>]. לעומת זאת, ה'''משנה ברורה''' (רפט ו) ו'''פרי מגדים''' (אורח חיים משבצות זהב רפט) פוסקים להלכה שלמרות שקידוש ביום הוא רק מדרבנן, עדיין נשים חייבות. | | לדעה שסוברת שקידוש ביום שבת הוא מדאורייתא, נראה ברור שגם נשים יהיו חייבות בקידוש משום שרבא חייב את הנשים בכל מצוות העשה של שבת. אך, לדעת רוב הראשונים שקידוש הוא מדרבנן, נצטרך לשאול האם נשים גם חייבות בו? האם במצוות "שמור", מצוות העשה של שבת, נכללים גם מצוות מדרבנן? בשאלה זו חלוקים הראשונים ואחרונים. ה'''מהר"ם חלאווה''' כותב שנשים פטורות הואיל ואינו אלא מדרבנן. לעומת זאת, ה'''משנה ברורה''' (רפט ו) ו'''פרי מגדים''' (אורח חיים משבצות זהב רפט) פוסקים להלכה שלמרות שקידוש ביום הוא רק מדרבנן, עדיין נשים חייבות. |
|
| |
|
| <u>הוצאת אחרים ידי חובה</u> | | <u>הוצאת אחרים ידי חובה</u> |
|
| |
|
| יש מחלוקת ראשונים ואחרונים האם נשים יכולות להוציא אחרים ידי חובה. בספר ה'''כלבו''' (לא) כתוב שמכיוון שנשים חייבות מדאורייתא הן אף יכולות להוציא אחרים ידי חובה. ב'''ספר העיתים''' (קנו) וב'''ספר האגודה''' (שבועות ג') גם כתוב שהיה אפשר שנשים יוציאו ידי חובה את בני ביתן אך אין לעשות כן[./https://www.betmidrash.org.il/%3A%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A///C%3A/Users/shiri/OneDrive/%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9D/%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%20%D7%95%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%93/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA%20%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%20%D7%95%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%94%20%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D%20(1).docx#%20ftn9 <nowiki>[9]</nowiki>]. | | יש מחלוקת ראשונים ואחרונים האם נשים יכולות להוציא אחרים ידי חובה. בספר ה'''כלבו''' (לא) כתוב שמכיוון שנשים חייבות מדאורייתא הן אף יכולות להוציא אחרים ידי חובה. ב'''ספר העיתים''' (קנו) וב'''ספר האגודה''' (שבועות ג') גם כתוב שהיה אפשר שנשים יוציאו ידי חובה את בני ביתן אך אין לעשות כן. |
|
| |
|
| להלכה פוסק ה'''שו"ע''' (אורח חיים רעא ו) שנשים יכולות להוציא את האנשים מכיוון שחייבות מן התורה כמותם. אך, מפרשי השו"ע חלוקים האם זה באמת ראוי. ה'''ב"ח''' (אורח חיים רעא ב) וה'''משנה ברורה''' (אורח חיים רעא ב) סוברים שיש להחמיר ושאין לנשים להוציא ידי חובה את האנשים. ה'''משנה ברורה''' נותן לזה טעם שזה זילא מילתא. לעומת זאת, ה'''ט"ז''' (אורח חיים רעא ב) ו'''ערוך השולחן''' (אורח חיים רעא ה) אומרים שנשים יכולות להוציא אנשים, בשונה ממצות מגילה ששם נשים אינן יכולות להוציא. '''ערוך השולחן''' מסביר שבדברים שברבים כמו מגילה יש עניין להגיד זילא מילתא, אך בקידוש שזה לא נעשה ברבים אין בעיה שאישה תוציא אנשים ידי חובה. | | להלכה פוסק ה'''שו"ע''' (אורח חיים רעא ו) שנשים יכולות להוציא את האנשים מכיוון שחייבות מן התורה כמותם. אך, מפרשי השו"ע חלוקים האם זה באמת ראוי. ה'''ב"ח''' (אורח חיים רעא ב) וה'''משנה ברורה''' (אורח חיים רעא ב) סוברים שיש להחמיר ושאין לנשים להוציא ידי חובה את האנשים. ה'''משנה ברורה''' נותן לזה טעם שזה זילא מילתא. לעומת זאת, ה'''ט"ז''' (אורח חיים רעא ב) ו'''ערוך השולחן''' (אורח חיים רעא ה) אומרים שנשים יכולות להוציא אנשים, בשונה ממצות מגילה ששם נשים אינן יכולות להוציא. '''ערוך השולחן''' מסביר שבדברים שברבים כמו מגילה יש עניין להגיד זילא מילתא, אך בקידוש שזה לא נעשה ברבים אין בעיה שאישה תוציא אנשים ידי חובה. |
| שורה 76: |
שורה 76: |
|
| |
|
| על פי המשנה ברורה (רחצ א) הטעם לברכת הנר במוצאי שבת היא: "משום דתחלת ברייתו הוי במוצאי שבת כדאמרינן בפסחים דף נ"ד במוצאי שבת נתן הקדוש ברוך הוא דעה באדם הראשון וטחן ב' אבנים זו בזו ויצא מהן אור". ופוסק בבאור הלכה (רצו ח) לגבי נשים ש"יותר נכון לומר דאינה חיבת בברכת הנר לכלי עלמא". יש לומר על פי הטעם שנתן לברכת הנר שברכת הנר במוצאי שבת היא מצוות עשה שהזמן גרמא התלויה בצאת השבת ועל כן נפסק (הרב יוסף קארו, שולחן ערוך, אורח חיים תצא) שביום טוב אין מברכים על הנר. הרב יהושע נויבירט (שמירת שבת כהלכתה, ב סא <sub>(סט)</sub>) מביא בשם הגרש"ז אויערבך ש"נשים יכולות להכניס עצמן במצווה זו להודות לה' זכר לבריאה שהיתה במוצש"ק...". ר' יעקב בן אשר (בעל הטורים, בראשית א יח) מביא את הערת המסורה שהמילה "ולהבדיל" מופיעה פעמיים בתנ"ך: "ולהבדיל בין האור ובין החשך (בראשית א יח) ו"ולהבדיל בין הקדש ובין החול" (ויקרא י י). ומוסיף הסבר: "לומר דכשמבדילין בין קודש לחול צריך לברך ג"כ על האור". ואולי יש לומר על פי זה שחיוב ברכת הנר במוצאי שבת אינה תלויה בזמן צאת השבת אלא קשורה בהבדלה בין הקודש לחול ומכאן שנשים חייבות בזה. וצריך עיון על פי דבריו מדוע אין מבדילים במוצאי יום טוב. וכן כותב ר' יעקב קאפל רייניץ "אבל באמת ברכת האור אין לה שייכות להבדלה כלל..." | | על פי המשנה ברורה (רחצ א) הטעם לברכת הנר במוצאי שבת היא: "משום דתחלת ברייתו הוי במוצאי שבת כדאמרינן בפסחים דף נ"ד במוצאי שבת נתן הקדוש ברוך הוא דעה באדם הראשון וטחן ב' אבנים זו בזו ויצא מהן אור". ופוסק בבאור הלכה (רצו ח) לגבי נשים ש"יותר נכון לומר דאינה חיבת בברכת הנר לכלי עלמא". יש לומר על פי הטעם שנתן לברכת הנר שברכת הנר במוצאי שבת היא מצוות עשה שהזמן גרמא התלויה בצאת השבת ועל כן נפסק (הרב יוסף קארו, שולחן ערוך, אורח חיים תצא) שביום טוב אין מברכים על הנר. הרב יהושע נויבירט (שמירת שבת כהלכתה, ב סא <sub>(סט)</sub>) מביא בשם הגרש"ז אויערבך ש"נשים יכולות להכניס עצמן במצווה זו להודות לה' זכר לבריאה שהיתה במוצש"ק...". ר' יעקב בן אשר (בעל הטורים, בראשית א יח) מביא את הערת המסורה שהמילה "ולהבדיל" מופיעה פעמיים בתנ"ך: "ולהבדיל בין האור ובין החשך (בראשית א יח) ו"ולהבדיל בין הקדש ובין החול" (ויקרא י י). ומוסיף הסבר: "לומר דכשמבדילין בין קודש לחול צריך לברך ג"כ על האור". ואולי יש לומר על פי זה שחיוב ברכת הנר במוצאי שבת אינה תלויה בזמן צאת השבת אלא קשורה בהבדלה בין הקודש לחול ומכאן שנשים חייבות בזה. וצריך עיון על פי דבריו מדוע אין מבדילים במוצאי יום טוב. וכן כותב ר' יעקב קאפל רייניץ "אבל באמת ברכת האור אין לה שייכות להבדלה כלל..." |
| ----[./https://www.betmidrash.org.il/%3A%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A///C%3A/Users/shiri/OneDrive/%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9D/%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%20%D7%95%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%93/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA%20%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%20%D7%95%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%94%20%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D%20(1).docx#%20ftnref1 <nowiki>[1]</nowiki>] רמב"ן שמות כ ח, מאירי פסחים קו א. | | ---- |
| | |
| [./https://www.betmidrash.org.il/%3A%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A///C%3A/Users/shiri/OneDrive/%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9D/%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%20%D7%95%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%93/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA%20%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%20%D7%95%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%94%20%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D%20(1).docx#%20ftnref2 <nowiki>[2]</nowiki>] אופציה שלישית מופיעה ברא"ש (נזיר ד א) שמדאורייתא יש מצוה לקדש על היין או על הפת.
| |
| | |
| [./https://www.betmidrash.org.il/%3A%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A///C%3A/Users/shiri/OneDrive/%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9D/%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%20%D7%95%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%93/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA%20%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%20%D7%95%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%94%20%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D%20(1).docx#%20ftnref3 <nowiki>[3]</nowiki>] דרשה מקבילה מופיעה במסכת שבועות דף כ ב.
| |
| | |
| [./https://www.betmidrash.org.il/%3A%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A///C%3A/Users/shiri/OneDrive/%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9D/%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%20%D7%95%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%93/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA%20%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%20%D7%95%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%94%20%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D%20(1).docx#%20ftnref4 <nowiki>[4]</nowiki>] כך מפרש רש"י את דברי הגמרא.
| |
| | |
| [./https://www.betmidrash.org.il/%3A%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A///C%3A/Users/shiri/OneDrive/%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9D/%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%20%D7%95%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%93/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA%20%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%20%D7%95%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%94%20%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D%20(1).docx#%20ftnref5 <nowiki>[5]</nowiki>] ישנה אפשרות להבין את הרמב"ם אחרת, שהוא סובר שהפסוק הוא רק אסמכתא וקידוש ביום הוא מדרבנן. המגיד משנה מוכיח זאת מדברי הרמב"ם בהלכה ד' שעיקר הקידוש הוא בלילה, ולכן אם עיקר הקידוש בלילה אז ביום הוא רק מדרבנן.
| |
| | |
| [./https://www.betmidrash.org.il/%3A%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A///C%3A/Users/shiri/OneDrive/%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9D/%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%20%D7%95%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%93/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA%20%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%20%D7%95%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%94%20%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D%20(1).docx#%20ftnref6 <nowiki>[6]</nowiki>] שיטה זו מופיעה גם במגן אברהם אורח חיים תקצז ג שמצטט את המהר"ם מרוטנברג.
| |
| | |
| [./https://www.betmidrash.org.il/%3A%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A///C%3A/Users/shiri/OneDrive/%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9D/%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%20%D7%95%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%93/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA%20%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%20%D7%95%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%94%20%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D%20(1).docx#%20ftnref7 <nowiki>[7]</nowiki>] רמב"ן שמות כ ח, מאירי פסחים קו א, חידושי הר"ן פסחים קו א, מהר"ם חלאווה פסחים קו א.
| |
| | |
| [./https://www.betmidrash.org.il/%3A%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A///C%3A/Users/shiri/OneDrive/%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9D/%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%20%D7%95%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%93/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA%20%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%20%D7%95%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%94%20%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D%20(1).docx#%20ftnref8 <nowiki>[8]</nowiki>] עיין בשו"ת משנה הלכות יא ריד שדן בשיטה זו של המהר"ם חלאווה ומביא עוד הסברים למה נשים יהיו פטורות מקידוש ביום.
| |
| | |
| [./https://www.betmidrash.org.il/%3A%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A///C%3A/Users/shiri/OneDrive/%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%9D/%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%20%D7%95%D7%9C%D7%9C%D7%9E%D7%93/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA%20%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%20%D7%95%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%94%20%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D%20(1).docx#%20ftnref9 <nowiki>[9]</nowiki>] בספר העיתים הוא מגדיר זאת כדבר מגונה. בספר האגודה כתוב שאין מורין כן.
| |