48
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קידושין פרק האישה נקנית"
אין תקציר עריכה
Galanti ziv (שיחה | תרומות) |
Galanti ziv (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
'''האישה נקנית''' | '''האישה נקנית''' | ||
'' בשלש דרכים וקונה את עצמה בשתי דרכים נקנית בכסף בשטר ובביאה, בכסף בית שמאי: אומרים בדינר ובשווה דינר, ובית הלל: אומרים בפרוטה ובשווה פרוטה, וכמה היא פרוטה? אחד משמנה באיסר האיטלקי. וקונה את עצמה בגט ובמיתת הבעל, היבמה נקנית בביאה וקונה את עצמה בחליצה ובמיתת היבם:'' | '' בשלש דרכים וקונה את עצמה בשתי דרכים נקנית בכסף בשטר ובביאה, בכסף בית שמאי: אומרים בדינר ובשווה דינר, ובית הלל: אומרים בפרוטה ובשווה פרוטה, וכמה היא פרוטה? אחד משמנה באיסר האיטלקי. וקונה את עצמה בגט ובמיתת הבעל, היבמה נקנית בביאה וקונה את עצמה בחליצה ובמיתת היבם:'' | ||
'''הסבר המשנה''' | == '''הסבר המשנה''' == | ||
'' האישה נקנית לבעלה-מתקדשת לבעלה, בשלש-לשון נקבה, דרכים, וקונה את עצמה-לצאת מרשותו ולהיות ברשות עצמה ולהינשא לאחר, בשתי דרכים. ומפרטים: נקנית בכסף- (רש"י ד"ה בכסף)שאומר לה הרי את מקודשת לי, '''הרמב"ם''' (אישות פ"ג ה"א) כותב- שאומר לה הבעל שתתקדש לו בזה, '''והמאירי''' (ד"ה ונשוב) כותב-שאין הכרח לומר כשיטת הרמב"ם-בזה, אלא שהלשון יותר שלימה ונוחה לומר כך, בשטר (רש"י ד"ה בכסף)-שכותב בו הרי את מקודשת, ובביאה (רש"י ד"ה בכסף)-שבא לבית שלה ואומר לה התקדשי לי בביאה זו, '''והמאירי''' (ד"ה ונשוב, וד"ה ומכל)-הביא בביאה 3 שיטות, שיטה א: שאמנם צריך שיאמר לה שתתייחד עמו להתקדש בביאה אך לא צריך שהעדים יראו את הביאה ודי שיראו את הייחוד וכן פסק כך '''הרמב"ם''' (אישות פ"ג ה"ה),שמתייחד עמה בפני עדים ואומר לה שתתקדש בביאה. ב. שגם אם לא אמר שתתייחד עמו לצורך קידושין, מקודשת. ג. '''שיטת הרמב"ם''' (פירוש המשניות) שהעדים צריכים לראות את הביאה. ולגבי הקניין שבכסף נחלקו התנאים: '''בית שמאי''' אומרים שהוא מתקיים לפחות בדינר או בכל דבר (מטלטלין) השווה דינר. ו'''בית הלל''' אומרים: גם בפרוטה (מטבע קטנה של נחושת) או בשווה פרוטה. מבררים: וכמה היא (מהו ערכה) של פרוטה על פי בסיס הערך הקבוע של כסף — אחד משמנה (שמינית) באיסר האיטלקי שהוא מטבע קטנה של כסף. | '' האישה נקנית לבעלה-מתקדשת לבעלה, בשלש-לשון נקבה, דרכים, וקונה את עצמה-לצאת מרשותו ולהיות ברשות עצמה ולהינשא לאחר, בשתי דרכים. ומפרטים: נקנית בכסף- (רש"י ד"ה בכסף)שאומר לה הרי את מקודשת לי, '''הרמב"ם''' (אישות פ"ג ה"א) כותב- שאומר לה הבעל שתתקדש לו בזה, '''והמאירי''' (ד"ה ונשוב) כותב-שאין הכרח לומר כשיטת הרמב"ם-בזה, אלא שהלשון יותר שלימה ונוחה לומר כך, בשטר (רש"י ד"ה בכסף)-שכותב בו הרי את מקודשת, ובביאה (רש"י ד"ה בכסף)-שבא לבית שלה ואומר לה התקדשי לי בביאה זו, '''והמאירי''' (ד"ה ונשוב, וד"ה ומכל)-הביא בביאה 3 שיטות, שיטה א: שאמנם צריך שיאמר לה שתתייחד עמו להתקדש בביאה אך לא צריך שהעדים יראו את הביאה ודי שיראו את הייחוד וכן פסק כך '''הרמב"ם''' (אישות פ"ג ה"ה),שמתייחד עמה בפני עדים ואומר לה שתתקדש בביאה. ב. שגם אם לא אמר שתתייחד עמו לצורך קידושין, מקודשת. ג. '''שיטת הרמב"ם''' (פירוש המשניות) שהעדים צריכים לראות את הביאה. ולגבי הקניין שבכסף נחלקו התנאים: '''בית שמאי''' אומרים שהוא מתקיים לפחות בדינר או בכל דבר (מטלטלין) השווה דינר. ו'''בית הלל''' אומרים: גם בפרוטה (מטבע קטנה של נחושת) או בשווה פרוטה. מבררים: וכמה היא (מהו ערכה) של פרוטה על פי בסיס הערך הקבוע של כסף — אחד משמנה (שמינית) באיסר האיטלקי שהוא מטבע קטנה של כסף. | ||
וקונה האישה את עצמה בגט או במיתת הבעל. היבמה אינה נקנית קנין גמור ליבם בכל הדרכים שאשה נקנית, אלא בביאה בלבד, וקונה לשחרר את עצמה מן הקשר ליבם בחליצה-מוציאה את נעלו של היבם, או במיתת היבם.'' | וקונה האישה את עצמה בגט או במיתת הבעל. היבמה אינה נקנית קנין גמור ליבם בכל הדרכים שאשה נקנית, אלא בביאה בלבד, וקונה לשחרר את עצמה מן הקשר ליבם בחליצה-מוציאה את נעלו של היבם, או במיתת היבם.'' | ||