הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כפול. ריקון
(כפול. ריקון)
 
שורה 24: שורה 24:
(ב) ואני אומר כי ניים ושכיב אמר להאי מילתא דמאי אבל בעל התרומה כתב כו' שהרי גם הסמ"ק לא אמר אלא דלכתחלה אסור להעלותן בקערה כדי לאכלן עם חלב אבל אם כבר העלה פשיטא שמותר לכתחלה לאכלן עם חלב דהא לא פליג על הגמרא דקתני דמותר לאכלן בחלב ומותר לכתחלה משמע ועוד דאל"כ מ"ש בשם הסמ"ק דבין נצלה בין נתבשל דוקא דיעבד אבל לכתחלה לא וכו' סותר דבריו הראשונים שכתב בשם הסמ"ק לחלק בין צלייה לבישול אלא על כרחך צריכין למימר דהא דאינו מחלק בין צלייה לבישול היינו לענין שלכתחלה אסור לעשות על מנת לאכלו בחלב אבל אם כבר עבר פשיטא דיש לחלק בין בישול דמותר לאכלו ובין צלייה דאסור לפי סברת הסמ"ק וכ"ה בהדיא בהגהות סמ"ק (סי' ריג אות ח) וא"כ מאי אבל בעל התרומה דכתב. וכבר כתבתי לעיל סימן צ"ד (אות ו) דאע"ג דדעת הסמ"ק להתיר בנתבשלו מכל מקום מחמיר לכתחלה בנתבשלו משום הואיל ויש מחמירין וכן פסק באיסור והיתר הארוך כלל ל"ד (דין ד - ה) דלכתחלה יש להחמיר אפילו בבישול אמנם בדיעבד יש לסמוך אדברי המקילין אפילו בצלי עכ"ל ונ"ל דמכל מקום בדגים שעלו בקערה שלא נתבשלו ולא נצלו מותר אף לכתחלה לאכלן בחלב דבהא לא מצאנו מאן דפליג:
(ב) ואני אומר כי ניים ושכיב אמר להאי מילתא דמאי אבל בעל התרומה כתב כו' שהרי גם הסמ"ק לא אמר אלא דלכתחלה אסור להעלותן בקערה כדי לאכלן עם חלב אבל אם כבר העלה פשיטא שמותר לכתחלה לאכלן עם חלב דהא לא פליג על הגמרא דקתני דמותר לאכלן בחלב ומותר לכתחלה משמע ועוד דאל"כ מ"ש בשם הסמ"ק דבין נצלה בין נתבשל דוקא דיעבד אבל לכתחלה לא וכו' סותר דבריו הראשונים שכתב בשם הסמ"ק לחלק בין צלייה לבישול אלא על כרחך צריכין למימר דהא דאינו מחלק בין צלייה לבישול היינו לענין שלכתחלה אסור לעשות על מנת לאכלו בחלב אבל אם כבר עבר פשיטא דיש לחלק בין בישול דמותר לאכלו ובין צלייה דאסור לפי סברת הסמ"ק וכ"ה בהדיא בהגהות סמ"ק (סי' ריג אות ח) וא"כ מאי אבל בעל התרומה דכתב. וכבר כתבתי לעיל סימן צ"ד (אות ו) דאע"ג דדעת הסמ"ק להתיר בנתבשלו מכל מקום מחמיר לכתחלה בנתבשלו משום הואיל ויש מחמירין וכן פסק באיסור והיתר הארוך כלל ל"ד (דין ד - ה) דלכתחלה יש להחמיר אפילו בבישול אמנם בדיעבד יש לסמוך אדברי המקילין אפילו בצלי עכ"ל ונ"ל דמכל מקום בדגים שעלו בקערה שלא נתבשלו ולא נצלו מותר אף לכתחלה לאכלן בחלב דבהא לא מצאנו מאן דפליג:
--נתן צבי 22:55, 1 ביוני 2016 (IDT)
--נתן צבי 22:55, 1 ביוני 2016 (IDT)
== דרכי משה הקצר יורה דעה סימן צה ==
(ב) ואני אומר כי ניים ושכיב אמר להאי מילתא דמאי אבל בעל התרומה כתב כו' שהרי גם הסמ"ק לא אמר אלא דלכתחלה אסור להעלותן בקערה כדי לאכלן עם חלב אבל אם כבר העלה פשיטא שמותר לכתחלה לאכלן עם חלב דהא לא פליג על הגמרא דקתני דמותר לאכלן בחלב ומותר לכתחלה משמע ועוד דאל"כ מ"ש בשם הסמ"ק דבין נצלה בין נתבשל דוקא דיעבד אבל לכתחלה לא וכו' סותר דבריו הראשונים שכתב בשם הסמ"ק לחלק בין צלייה לבישול אלא על כרחך צריכין למימר דהא דאינו מחלק בין צלייה לבישול היינו לענין שלכתחלה אסור לעשות על מנת לאכלו בחלב אבל אם כבר עבר פשיטא דיש לחלק בין בישול דמותר לאכלו ובין צלייה דאסור לפי סברת הסמ"ק וכ"ה בהדיא בהגהות סמ"ק (סי' ריג אות ח) וא"כ מאי אבל בעל התרומה דכתב. וכבר כתבתי לעיל סימן צ"ד (אות ו) דאע"ג דדעת הסמ"ק להתיר בנתבשלו מכל מקום מחמיר לכתחלה בנתבשלו משום הואיל ויש מחמירין וכן פסק באיסור והיתר הארוך כלל ל"ד (דין ד - ה) דלכתחלה יש להחמיר אפילו בבישול אמנם בדיעבד יש לסמוך אדברי המקילין אפילו בצלי עכ"ל ונ"ל דמכל מקום בדגים שעלו בקערה שלא נתבשלו ולא נצלו מותר אף לכתחלה לאכלן בחלב דבהא לא מצאנו מאן דפליג:
--נתן צבי 22:56, 1 ביוני 2016 (IDT)
391

עריכות

תפריט ניווט