169
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "לא תוכל לתת עליך איש נוכרי"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ביאור האיסור: תודה לא. ב. ג.
(←ביאור האיסור: תודה לא. ב. ג.) |
|||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
{{ציטוטון|"מקרב אחיך תשים" – כל משימות שאתה משים לא יהא אלא מקרב אחיך. מכאן אמרו אין ממנין פרנס על הציבור עד שתהא אמו מישראל. "מקרב אחיך תשים עליך מלך" – זו מצות עשה. "לא תוכל לתת עליך איש נכרי" – זו מצות לא תעשה. "איש נכרי" – זהו העובד כוכבים. "אשר לא אחיך הוא" – זה העבד. כשהיה אגריפס מגיע לפסוק זה היה בוכה, והיו כל ישראל אומרים לו אל תירא אגריפס אחינו אתה אחינו אתה|ספרי דברים קנז}} | {{ציטוטון|"מקרב אחיך תשים" – כל משימות שאתה משים לא יהא אלא מקרב אחיך. מכאן אמרו אין ממנין פרנס על הציבור עד שתהא אמו מישראל. "מקרב אחיך תשים עליך מלך" – זו מצות עשה. "לא תוכל לתת עליך איש נכרי" – זו מצות לא תעשה. "איש נכרי" – זהו העובד כוכבים. "אשר לא אחיך הוא" – זה העבד. כשהיה אגריפס מגיע לפסוק זה היה בוכה, והיו כל ישראל אומרים לו אל תירא אגריפס אחינו אתה אחינו אתה|ספרי דברים קנז}} | ||
{{ציטוטון|שום תשים עליך מלך כל משימות שאת משים אל יהו אלא מקרב אחיך וכו'. חז"ל הוציאו שגם בשאר התמנות צריך שיהי' אמו מישראל ודייקו זה דמסיים הכתוב לא תוכל לתת עליך ולא אמר מלך רק לתת עליך כל שאתה נותן עליך שיתי' לו איזה שררה עליך, ויש הבדל בין לשום ובין לתת ששימה מציין הסדר והקביעות יותר מנתינה וע"כ אמר לתת ר"ל כל נתינה. ובמ"ש איש נכרי מציין שהוא נכרי לגמרי משא"כ אם אמו מישראל זה קרוי אחיך ומ"ש אשר לא אחיך בא למעט העבד אע"פ שאינו נכרי שחייב במצות כאשה אינו אחיך, ובזה נכון מעשה דאגריפס{{הערה|הגמרא בסוטה דף מ"א מביאה סיפור על אגריפס, {{ציטוטון|אגריפס המלך עמד וקבל וקרא עומד ושבחוהו חכמים וכשהגיע (דברים יז, טו) ללא תוכל לתת עליך איש נכרי זלגו עיניו דמעות אמרו לו אל תתירא אגריפס אחינו אתה אחינו אתה|סוטה מא ע"א}}}}. עיין סוטה (דף מ"א), לפי הנ"ל הדרשה דפה מן לא תוכל לתת עליך, דשום תשום פירש בספרי שאם מת ישימו תחתיו דכפל המקור על הפעל בא להודות שיעשה הפעל בכל אופן ואפילו כמה פעמים והיינו שאם מת ישימו אחר תחתיו: וכתיב ג' פעמים מלך חד לגופיה והשני מלך ולא מלכה והג' תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך. דעליך מלך מורה שיהי' מושל עליך ואתה נכנע תחתיו, מכאן אמרו אין רוכבים על סוסו וכו'|מלבי"ם}} | {{ציטוטון|שום תשים עליך מלך כל משימות שאת משים אל יהו אלא מקרב אחיך וכו'. חז"ל הוציאו שגם בשאר התמנות צריך שיהי' אמו מישראל ודייקו זה דמסיים הכתוב לא תוכל לתת עליך ולא אמר מלך רק לתת עליך כל שאתה נותן עליך שיתי' לו איזה שררה עליך, ויש הבדל בין לשום ובין לתת ששימה מציין הסדר והקביעות יותר מנתינה וע"כ אמר לתת ר"ל כל נתינה. ובמ"ש איש נכרי מציין שהוא נכרי לגמרי משא"כ אם אמו מישראל זה קרוי אחיך ומ"ש אשר לא אחיך בא למעט העבד אע"פ שאינו נכרי שחייב במצות כאשה אינו אחיך, ובזה נכון מעשה דאגריפס{{הערה|הגמרא בסוטה דף מ"א מביאה סיפור על אגריפס שעלה לקרוא בתורה בהקהל, {{ציטוטון|אגריפס המלך עמד וקבל וקרא עומד ושבחוהו חכמים וכשהגיע (דברים יז, טו) ללא תוכל לתת עליך איש נכרי זלגו עיניו דמעות אמרו לו אל תתירא אגריפס אחינו אתה אחינו אתה|סוטה מא ע"א}}}}. עיין סוטה (דף מ"א), לפי הנ"ל הדרשה דפה מן לא תוכל לתת עליך, דשום תשום פירש בספרי שאם מת ישימו תחתיו דכפל המקור על הפעל בא להודות שיעשה הפעל בכל אופן ואפילו כמה פעמים והיינו שאם מת ישימו אחר תחתיו: וכתיב ג' פעמים מלך חד לגופיה והשני מלך ולא מלכה והג' תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך. דעליך מלך מורה שיהי' מושל עליך ואתה נכנע תחתיו, מכאן אמרו אין רוכבים על סוסו וכו'|מלבי"ם}} | ||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||