הבדלים בין גרסאות בדף "דבר שיש לו מתירין"

נוספו 52 בתים ,  02:03, 22 בדצמבר 2021
אין תקציר עריכה
(ליבון ענין דבר שיש לו מתירין)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
 
(4 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{עריכה}}
'''דבר שיש לו מתירין'''
'''דבר שיש לו מתירין'''


שורה 6: שורה 7:


'''מחלוקת הרשב"א והר"ן'''  
'''מחלוקת הרשב"א והר"ן'''  
וכ' הרשב"א וז"ל "ומכאן נראה לי קושיא עמש"כ הרב אלפסי ז"ל בהלכות גיד הנשה על ההיא דאמרינן בפרק כיצד צולין פת שאפאו בתנור עם צלי דאסריה רב כהנא למיכל בכותחא וקא פריש הרב אלפסי ז"ל טעמא בהלכות משום דכיון דמצי למיכליה בהדי בישרא הו"ל כדבר שיש לו מתירין דאפילו באלף לא בטיל ולפום מאי דאמרינן הכא ליתא דלמיכליה בבשר לעולם מישרא שרי ולמיכל בכותחא לעולם אסור וכדדחינן הכא בפירוקיה דרב אשי מהאי טעמא כן נראה לי" עכ"ל, אמנם הר"ן בנדרים נב. כ' ע"ז בסו"ד וז"ל "ומיתחזי לי דהאי דפרכי' עליה מיהא ודאי בדותא היא דהתם הכי קאמרינן דכיון דלישראל לעולם אסור למה נחמיר אצל ישראל מפני התירו של כהן אינו בדין אבל פת שאפאה עם הצלי בתנור כיון שיש לו ולכל אדם היתר בה עכשיו ראוי להחמיר בביטולה ודבר פשוט הוא" עכ"ל, ועי"ש בתו"ד שם דפת שאפאה עם הצלי בתנור עדיפא מסתם דבר שיש לו מתירין, דסתם דבר שיש לו מתירין עכשיו הוא אסור ואינו בטל משום שמותר לאחר זמן, כ"ש דבר שגם עכשיו יש לו היתר שאין יכול להתבטל, ובתרומת הדשן סי' קע' כ' כדעת הרשב"א דחתיכה שלא נמלחה ג' ימים שמותרת בצליה לא הויא דשיל"מ מטעם הנ"ל דלבשר לעולם מותר ולבישול לעולם אסור, והובא בדרכי משה שם וברמ"א עי"ש. וצ"ב יסוד מחלוקתם.
וכ' הרשב"א וז"ל "ומכאן נראה לי קושיא עמש"כ הרב אלפסי ז"ל בהלכות גיד הנשה על ההיא דאמרינן בפרק כיצד צולין פת שאפאו בתנור עם צלי דאסריה רב כהנא למיכל בכותחא וקא פריש הרב אלפסי ז"ל טעמא בהלכות משום דכיון דמצי למיכליה בהדי בישרא הו"ל כדבר שיש לו מתירין דאפילו באלף לא בטיל ולפום מאי דאמרינן הכא ליתא דלמיכליה בבשר לעולם מישרא שרי ולמיכל בכותחא לעולם אסור וכדדחינן הכא בפירוקיה דרב אשי מהאי טעמא כן נראה לי" עכ"ל, אמנם הר"ן בנדרים נב. כ' ע"ז בסו"ד וז"ל "ומיתחזי לי דהאי דפרכי' עליה מיהא ודאי בדותא היא דהתם הכי קאמרינן דכיון דלישראל לעולם אסור למה נחמיר אצל ישראל מפני התירו של כהן אינו בדין אבל פת שאפאה עם הצלי בתנור כיון שיש לו ולכל אדם היתר בה עכשיו ראוי להחמיר בביטולה ודבר פשוט הוא" עכ"ל, ועי"ש בתו"ד שם דפת שאפאה עם הצלי בתנור עדיפא מסתם דבר שיש לו מתירין, דסתם דבר שיש לו מתירין עכשיו הוא אסור ואינו בטל משום שמותר לאחר זמן, כ"ש דבר שגם עכשיו יש לו היתר שאין יכול להתבטל, ובתרומת הדשן סי' קע' כ' כדעת הרשב"א דחתיכה שלא נמלחה ג' ימים שמותרת בצליה לא הויא דשיל"מ מטעם הנ"ל דלבשר לעולם מותר ולבישול לעולם אסור, והובא בדרכי משה שם וברמ"א עי"ש. וצ"ב יסוד מחלוקתם.


שורה 25: שורה 27:
והשתא דאתינן להכי בבביאור דברי הרשב"א א"ש היטב הא דמע"ש חשיב דשיל"מ מחמת שיכול לאכלו בירושלים אף שלאיסור לאכלו חוץ לירושלים אין היתר, דכיון דהביטול הוא על המניעה ליטול אחד שמא הוא האיסור ומניעה זו מתבטלת, אם כן שפיר חשיב מע"ש יש לו מתירין, כיון שיש היתר לאותה מניעה שהיתה עליו, דהמניעה בפועל היתה מלאכלו והשתא מותר לו לאכלו, ולא אכפ"ל שגדר האיסור הוא שלא ללאכלו חוץ לירושלים דס"ס הביטול אינו על האיסור אלא על המניעה בפועל והיא יש לה מתירין, משא"כ בפת שאפאה עם הצלי למניעה אין שום היכ"ת להיתר.
והשתא דאתינן להכי בבביאור דברי הרשב"א א"ש היטב הא דמע"ש חשיב דשיל"מ מחמת שיכול לאכלו בירושלים אף שלאיסור לאכלו חוץ לירושלים אין היתר, דכיון דהביטול הוא על המניעה ליטול אחד שמא הוא האיסור ומניעה זו מתבטלת, אם כן שפיר חשיב מע"ש יש לו מתירין, כיון שיש היתר לאותה מניעה שהיתה עליו, דהמניעה בפועל היתה מלאכלו והשתא מותר לו לאכלו, ולא אכפ"ל שגדר האיסור הוא שלא ללאכלו חוץ לירושלים דס"ס הביטול אינו על האיסור אלא על המניעה בפועל והיא יש לה מתירין, משא"כ בפת שאפאה עם הצלי למניעה אין שום היכ"ת להיתר.
אבל האו"ז סובר כדעת החולקים שהביטול הוא על עצם האיסור, וממילא כלפי עצם האיסור ל"ש דשיל"מ דאם יתברר שהביצה אסורה אסורה לעולם ואם יתברר שהיא מותרת הרי היתה מותרת מותרת לעולם.
אבל האו"ז סובר כדעת החולקים שהביטול הוא על עצם האיסור, וממילא כלפי עצם האיסור ל"ש דשיל"מ דאם יתברר שהביצה אסורה אסורה לעולם ואם יתברר שהיא מותרת הרי היתה מותרת מותרת לעולם.
[[קטגוריה: תערובות]]