261
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שוק באישה ערווה"
מ
אין תקציר עריכה
בוחן ובודק (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
בוחן ובודק (שיחה | תרומות) מ |
||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
לכן מותר לאישה לגלות את ידיה, אף שאסור לאיש להסתכל (על מנת ליהנות) אף באצבע קטנה.{{הערה|כן מוכח מהגמרא כאן, שקראה לטבעות 'תכשיטין שבחוץ'. וכן מוכח מהגמרא בברכות סא. 'המרצה מעות לאשה מידו לידה כדי להסתכל בה...' וכן כתבו הראשונים, ראה להלן בפרק מנהג המקום.}} | לכן מותר לאישה לגלות את ידיה, אף שאסור לאיש להסתכל (על מנת ליהנות) אף באצבע קטנה.{{הערה|כן מוכח מהגמרא כאן, שקראה לטבעות 'תכשיטין שבחוץ'. וכן מוכח מהגמרא בברכות סא. 'המרצה מעות לאשה מידו לידה כדי להסתכל בה...' וכן כתבו הראשונים, ראה להלן בפרק מנהג המקום.}} | ||
וכן לדעת '''תוספות ר"י | וכן לדעת '''תוספות ר"י שירליאון''', הדין 'שיער באשה ערוה' לא נאמר לעניין קריאת שמע, אלא לעניין צניעות - שאין להסתכל בשיער אשה כדי ליהנות. ומדבריו עולה שלדעתו אף שיער הבתולות בכלל זה, למרות שמותר להן לגלותו.{{הערה|ברכות כד. ד"ה קול. הובא גם באור זרוע חלק א סימן קלג.}}{{הערה|וכן כתב רבינו יונה בספר היראה: "אל תשמיע לאזנך במתכוון קול אשה משוררת, כי קול באשה ערוה. שערה וכל האמור בשיר השירים - ערוה: קול, שער, שינים, צוואר האמור בפרשה לשבח". ופירשו רבים שאין כוונתו שהאישה צריכה ללבוש רעלה, אלא מדובר באיסור הסתכלות המוטל על האיש. וראה עוד בשו"ת בני בנים חלק ג סימן כו ד"ה "ובהרבה עניינים".}}{{הערה|אמנם נמצא באחד הראשונים, '''הריא"ז''', שכתב: "וכן שוק באשה ערוה, שאין גילוי השוק כגילוי הפנים. ''וצריכה האשה להזהר בגילוי שוקה'', וגם האיש יש לו להעצים עיניו שלא יראה גילוי השוק". (פסקי ריא"ז על ברכות פרק ג, הלכה ג אות ו). <br> | ||
ואילו בחידושי הרא"ה (ברכות כד.) כתב: "ושוק באשה ערוה, וקא משמע לן דאף על גב דזימנין דמגלי". ומפשטות דבריו נראה שאין האישה צריכה להיזהר שלא יתגלה שוקה, והדין בגמרא הוא איסור על האיש לקריאת שמע או אף להסתכלות.<br> | ואילו בחידושי הרא"ה (ברכות כד.) כתב: "ושוק באשה ערוה, וקא משמע לן דאף על גב דזימנין דמגלי". ומפשטות דבריו נראה שאין האישה צריכה להיזהר שלא יתגלה שוקה, והדין בגמרא הוא איסור על האיש לקריאת שמע או אף להסתכלות.<br> | ||
(וכעין זה בתוספות רא"ש (ברכות שם): "שוק באשה ערוה - דלא תימא פעמים שהאשה מגבהת בגדיה ואין דרכה להיות מכוסה, קמ"ל דהוי ערוה").<br> | (וכעין זה בתוספות רא"ש (ברכות שם): "שוק באשה ערוה - דלא תימא פעמים שהאשה מגבהת בגדיה ואין דרכה להיות מכוסה, קמ"ל דהוי ערוה").<br> | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
הסביר '''הראב"ד''': "אפשר דמשום דאמרינן לעיל עגבות אין בהן משום ערוה, סבור הרב ז"ל דכל שכן טפח ושוק ושערה וקול".{{הערה|הובא בחידושי הרשב"א מסכת ברכות דף כד.}} | הסביר '''הראב"ד''': "אפשר דמשום דאמרינן לעיל עגבות אין בהן משום ערוה, סבור הרב ז"ל דכל שכן טפח ושוק ושערה וקול".{{הערה|הובא בחידושי הרשב"א מסכת ברכות דף כד.}} | ||
כלומר שלדעת הרי"ף הסוגיה נדחתה מהלכה בשל סוגיה קודמת. | |||
הראב"ד עצמו נחלק על הרי"ף, והסביר שכאן מדובר בראיה ומשום טירדה. וכן דעת שאר הראשונים. | הראב"ד עצמו נחלק על הרי"ף, והסביר שכאן מדובר בראיה ומשום טירדה. וכן דעת שאר הראשונים. | ||
| שורה 77: | שורה 78: | ||
ואילו '''התוספות ישנים''' ביומא חילקו בין לשון המקרא ללשון חכמים: "דודאי בלשון תלמוד אין חילוק ומשונה הוא מלשון המקרא, דלשון חכמים לעצמו. שהרי כמו כן מצינו בשוק של שלמים דפליגי על ר' יהודה בסוף משנה דפרק הזרוע שהיא מן הארכובה ולמעלה, אף על פי שבכל מקום בתלמוד קורא שוק מן הארכובה ולמטה. כדאמר במצות חליצה (יבמות קג.) דהוה ליה איסתוירא מעל ושוקא מעל דמעל, וכן שוק דריש אהלות חשיב ליה למטה מן הארכובה".{{הערה|יומא עא: ד"ה אמר ר' זירא.}} | ואילו '''התוספות ישנים''' ביומא חילקו בין לשון המקרא ללשון חכמים: "דודאי בלשון תלמוד אין חילוק ומשונה הוא מלשון המקרא, דלשון חכמים לעצמו. שהרי כמו כן מצינו בשוק של שלמים דפליגי על ר' יהודה בסוף משנה דפרק הזרוע שהיא מן הארכובה ולמעלה, אף על פי שבכל מקום בתלמוד קורא שוק מן הארכובה ולמטה. כדאמר במצות חליצה (יבמות קג.) דהוה ליה איסתוירא מעל ושוקא מעל דמעל, וכן שוק דריש אהלות חשיב ליה למטה מן הארכובה".{{הערה|יומא עא: ד"ה אמר ר' זירא.}} | ||
וכן '''המהר"י קרא''' פירש את הפסוק בישעיהו: "גלי שוק - ירך העליונה". | וכן '''המהר"י קרא''' פירש את הפסוק בישעיהו המובא בסוגייתנו: "גלי שוק - ירך העליונה". | ||