462
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←האם הדיון בגמרא הוא רק גבי קניינים
| שורה 7: | שורה 7: | ||
== הצגת הסוגיא == | == הצגת הסוגיא == | ||
=== האם הדיון בגמרא הוא רק גבי קניינים === | === האם הדיון בגמרא הוא רק גבי קניינים === | ||
'''הגמרא''' ביבמות (צב ב- צג ב) מביאה מחלוקות תנאים ואמוראים אם אדם מקנה דבר שלא בא לעולם. מהסוגיות שהגמרא מביאה עולה, שהמחלוקת איננה מצטמצמת בקניינים, אלא נוגעת גם ליכולת לאסור בנדר דבר שלא בא לעולם, לקדש אשה שעדין לא תופסים בה קידושין, והפרשת תרומות ומעשרות. | '''הגמרא''' ביבמות (צב ב- צג ב) מביאה מחלוקות תנאים ואמוראים אם אדם מקנה דבר שלא בא לעולם. מהסוגיות שהגמרא מביאה עולה, שהמחלוקת איננה מצטמצמת בקניינים, אלא נוגעת גם ליכולת לאסור בנדר דבר שלא בא לעולם, לקדש אשה שעדין לא תופסים בה קידושין, והפרשת תרומות ומעשרות. | ||
=== ביאור המחלוקת === | |||
'''הגרז"ן גולדברג''' (המעיין תמוז תשס"ט עמוד 81) ביאר, שכיון שגם ר' מאיר הסובר שאדם שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם, מצריך שיהיה עבידי דאתו, וגם חכמים הסוברים שאינו מקנה, מודים בפירות שכבר יכול לתלוש, הרי שכולם מודים שאי אפשר להקנות דבר שלא בא לעולם, ומאידך אם כבר ניתן תכף להשיג את הדבר נחשב בא לעולם, והמחלוקת היא בגבול ביניהם, מה כבר נקרא שאפשר להשיג תכף, לחכמים אם צריך רק לקטוף, ולר' מאיר מספיק עבידי דאתו, והיינו שכבר שרגילות שהפירות צומחים, ורחוקה האפשרות שלא כך יקרה, הם נחשבים לדבר שכבר ניתן להשיג. | |||
=== פסיקת ההלכה במקנה דבר שאינו בעולם כלל === | === פסיקת ההלכה במקנה דבר שאינו בעולם כלל === | ||
'''הרמב"ם''' (מכירה כב א ב) הביא את דעת רב נחמן שאמנם אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, אבל אם לאחר שהדבר שהוקנה בא לעולם קדם הקונה ותפס- אין מוציאים ממנו. הרמב"ם פירט שדין זה נכון בין במכר בין במתנה בין במתנת שכיב מרע. עוד הוסיף שמי משניהם, המוכר או הקונה שחזר, אינו חייב לקבל מי שפרע. '''הטור ''' (חו"מ רט) הביא את דברי הרמב"ם בשמו. וכן פסק '''השו"ע''' (שם רט ד). השו"ע הוסיף שאפילו היו הפרה או שפחה מעוברות. | '''הרמב"ם''' (מכירה כב א ב) הביא את דעת רב נחמן שאמנם אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, אבל אם לאחר שהדבר שהוקנה בא לעולם קדם הקונה ותפס- אין מוציאים ממנו. הרמב"ם פירט שדין זה נכון בין במכר בין במתנה בין במתנת שכיב מרע. עוד הוסיף שמי משניהם, המוכר או הקונה שחזר, אינו חייב לקבל מי שפרע. '''הטור ''' (חו"מ רט) הביא את דברי הרמב"ם בשמו. וכן פסק '''השו"ע''' (שם רט ד). השו"ע הוסיף שאפילו היו הפרה או שפחה מעוברות. | ||